אחרי אישור עסקת החטופים הישראלים שישוחררו משבי חמאס, מתפרסם היום (ד') מסמך שנכתב במכון "חרוב" עבור משרד הרווחה, ובו מתווה היערכות כלל הגורמים לחזרת הילדים החטופים, וההנחיות לאנשי צה"ל אשר עתידים להיות הישראלים הראשונים שהילדים הללו יפגשו מזה שבועות ארוכים, ואמורים להיות איתם עד הגעתם לשטח ישראל שם יפגשו את בני משפחותיהם, ואנשי רפואה ועובדים סוציאליים.
לפי המסמך, יש לנסות ככל האפשר לצוות חייל לכל ילד או לכל יחידה משפחתית. במפגש של החייל עם הילד הוא יציג את עצמו באופן הבא: "שלום שמי X, אני חייל בצבא ההגנה לישראל ואני מלווה אותך כדי שתגיע הביתה. אתה נמצא במקום בטוח. אני פה כדי לדאוג לך, אתה בטוח".
השאלות שיש להפנות לילד: "האם קר לך או חם לך?", "האם אתה צמא?". אם החייל מזהה ילד שמתקשה ללכת יש להציע לו: "האם זה בסדר שאני ארים אותך ואעזור לך ללכת? האם אני יכול לתת לך יד?".
ניתן להציע מגע כגון מתן יד וחיבוק, אך הכל חייב להיות כהצעה. אין להרים או להחזיק את הילד ללא רשותו. במידה שהמצב מחייב זאת יש, ככל האפשר, לתווך לילד את הפעולה ולומר: "אני הולך להרים אותך כי…", או, "אנחנו נהיה עכשיו בשקט ועוד מעט נוכל לדבר".
חשוב לזכור שכל מגע יכול להיתפס כפולשני ועל החייל לאפשר לילד לבחור בו, גם אם מדובר בילד קטן מאוד. כמו כן, גם במידה ומדובר בתינוק שאינו יכול ללכת – יש לשאול אותו או להגיד לו: "בוא, אני אקח אותך על הידיים, בסדר?".
שתי נקודות חשובות שמוזכרות לקראת סוף החלק שעוסק בהנחיות לחיילי צה"ל, מציינות כי הילדים ישאלו שאלות על הוריהם, כשבחלק מהמקרים הם נרצחו בידי חמאס. לחיילים אסור לענות לשאלות אלו, אם הם יודעים את התשובות. יש להשיב על כל שאלה בנוסח כדוגמת "חמוד, אני מצטער, אני לא יודע. התפקיד שלי הוא להביא אותך לישראל למקום בטוח, שם יחכו לך אנשים שאתה מכיר ויענו לך לכל השאלות". נקודה חשוב נוספת היא לפנות לילד בשמו עד כמה שניתן – לפנייה זו יש פוטנציאל לחזק את תחושת המוכרות והביטחון של הילד.
