שקט מתוח השתרר באולם הפרלמנט האירופי בשטרסבורג כשאיתמר מרכוס, מנהל "מבט לתקשורת הפלסטינית", הציג בפני הנוכחים כיצד כספי המיסים של האיחוד האירופי משמשים לעידוד הטרור.
על המסך הופיעו סרטונים ממחנות קיץ של הרשות הפלסטינית, שבהם נראו בני נוער מתרגלים על המזרונים ירי באדם חטוף, אזוק בידיו. לאחר מכן הוקרנו על המסך הזוועות מ־7 באוקטובר, והרמז לקשר בין הסרטונים היה ברור. האירועים הם תוצאה ישירה של אג'נדה חינוכית שמומנה מכספים אירופיים, שנבנתה ועיצבה את הדור שמימש אותה בפועל.
היה זה רק אחד התכנים המטלטלים שעלו בכנס על מאבק באנטישמיות דרך חינוך וספרי הלימוד שיזמה הליגה לפעולה והגנה (APL). "יותר מעשרים שנה אנחנו חוקרים את התקשורת הפלסטינית", מספר מרכוס, "אנחנו יושבים על הטוויטר והפייסבוק שלהם, ונחשפים גם לפעילויות החינוכיות שלהם כמו מחנות קיץ. אנחנו רואים שם כיצד הילד הפלסטיני מחונך לחשוב שהיהודי והישראלי הוא התגלמות הרוע בעולם".
לדברי מרקוס, הרעיון שהרשות הפלסטינית טובה מחמאס הוא אמונת שווא. "הרשות הפלסטינית היא מקור הבעיה. היא פירטה את הנושאים שצריך להציג בדרשות יום שישי במסגדים, ואחת ההנחיות הייתה לצטט את חדית' העצים והאבנים, שמדברת על כך שלא ירחק היום שבו המוסלמים יהרגו את היהודים שיתחבאו מאחורי עצים ואבנים. יש כאן מסר של רצח עם והמשמעות היא שהם רואים את הטבח לא כמעשה לאומי, אלא כמעשה דתי".
מרכוס מעסיק חוקרי סייבר שעוקבים אחר יותר ממאה ערוצי טלגרם של חמאס ופת"ח. "98 אחוזים מהתושבים הפלסטינים גאים בטבח", הוא מסביר, ומציין כי אין זו תופעה חדשה. "ב־2011 חשפנו שהרשות הפלסטינית משלמת משכורות לאסירים", אומר מרכוס, "אף אחד לא ידע את זה – לא בישראל ולא בעולם. חודשיים לאחר מכן, בקונגרס ובפרלמנט האירופי, הטחתי בנציגים האירופים: 'תראו לאן הכסף שלכם הולך. אתם משלמים 350 מיליון דולר בשנה למשכורות לאסירים ולמשפחות של שהידים'. הם היו בהלם".
מה אפשר לעשות אל מול הנתונים שאתם מציגים?
"הבעיה היא הרשות הפלסטינית", עונה מרכוס, "הצגתי בכנס סרטון שבו נראה מחמוד עבאס אבו־מאזן מתקשר לשני הרוצחים של החייל אברהם ברומבורג בשנות ה־80, אחרי שהשתחררו מהכלא, ואומר להם: 'אתם סמלים, אתם דוגמה לרשות הפלסטינית'. יש לנו מספיק עדויות על כך שמחמוד עבאס והיועצים שלו מעודדים אנטישמיות. כולם צריכים לשבת בכלא. אם אנחנו מוצאים עדויות בספרי הלימוד על תכנים אנטישמיים, אפשר להפעיל לחץ על שר החינוך הפלסטיני בעזרת מדינות אירופה, שמממנות את הרשות".
מדיניות כושלת
את העוינות בעולם כלפי יהודים אפשר להריח ברחובות פריז. באזורים מסוימים בעיר הבחנו בכשמונה מוסלמים על כל צרפתי נוצרי. במוניות חששנו לדבר עברית. כל תחנות הרדיו של הנהגים, רובם מהגרים מוסלמים, שידרו חדשות על המצב ברצועת עזה.
בכנס הוצגה הונגריה כמקרה בוחן של מדינה שמיגרה תופעות אנטישמיות דרך מאבק שהחל בספרי הלימוד. "ממשלת הונגריה נתנה למומחים יהודים גישה למערכת החינוך כדי לתקן תכנים הקשורים ליהדות", מסביר קלמן סולואי, מזכ״ל הליגה לפעולה והגנה, "המומחים שלנו הציעו מאות שינויים. בהמשך התקיים מ"ומ מול בכירי מערכת החינוך המקומית, ורוב ההצעות אושרו כדי להבטיח שהסיפור היהודי יסופר ללא עיוותים.
"המטרה היא לצמצם אי הבנה ופרשנות שגויה של נושאים הקשורים ליהדות, ליצור תוכניות לימוד אמינות יותר, ולהיאבק בדעות קדומות. יזמנו מ"ומ עם שבע מדינות נוספות שחברות באיחוד האירופי, אבל התהליך מתקדם בקושי רב. כשהתחלנו לעקוב אחר התכנים בספרי הלימוד של המדינות האלה, המיזם הופסק בפתאומיות".
קינגה גל מהונגריה, חברה בפרלמנט האירופי, ניסתה לעורר את קהל הצופים בכנס: "מה שנעשה ברחובות מערב אירופה הוא עדות ברורה לכך שנעשו טעויות ענק במדיניות ההגירה. אנו עדים למעשים שלא ייאמנו, והמדינה לא מסוגלת להגיב. צריך לשנות את הגישה האידיאולוגית של הנציבות האירופית, של האיחוד האירופי ושל הפרלמנט האירופי".
ד"ר ארנון גרוס, מזרחן שחוקר את היחס לאחר בספרי הלימוד במזרח התיכון, הציג לנוכחים מערך שיעור לתלמידי כיתה ה' שעסק בדלאל מוגרבי, מחבלת פלסטינית שהובילה את הפיגוע בכביש החוף במרץ 1978 שבו נרצחו 35 ישראלים, הדגים כיצד מסרים המטיפים לרצח עם עוברים גם בשירה פופולרית, וציטט מתוך שיר שמדבר על 'סילוק הגזלן והשמדת הזרים', הנלמד בבתי הספר. הוא גם חשף כיצד הפלסטינים מעלימים את הנוכחות היהודית במקומות הקדושים, מעוותים ממצאים ארכיאולוגיים, וכיצד המידע הזה כתוב באופן רשמי בספרי הלימוד.
מה אפשר לעשות נגד זה?
"יש אמצעי לחץ על הרשות הפלסטינית", מסביר ד"ר גרוס, "בעבר היא הוציאה ספר היסטוריה לכיתה י' וקבעה שהפרוטוקולים של זקני ציון הם ההחלטות הסודיות של הקונגרס הציוני הראשון. הגשתי דו"ח, וקיבלתי טלפון מהשגרירות הבלגית שביקשו צילומים ועדויות. אפשר ללחוץ עליהם דרך הכסף שמממן אותם".
הדוגמה ההונגרית
"הרב שלמה כובש ייסד את הארגון שלנו ב־2012 בהונגריה, כדי להיאבק באנטישמיות", מספר תמיר ורצברגר, מנהל יחסי חוץ של הליגה לפעולה והגנה באירופה. "ערכנו את הסקר הראשון מסוגו והגדול ביותר שנערך באירופה בנושא הזה ב־16 מדינות באיחוד האירופי כדי לנטר את העמדות האנטישמיות. אנו עובדים מול מקבלי ההחלטות כדי להשפיע על המדיניות הנוגעת למאבק באנטישמיות.
"בסקרים אנחנו מזהים מגמה מעניינת: האחוזים של אנטישמיות קלאסית גבוהים יותר במדינות המזרח־אירופיות, וככל שהולכים מערבה מזהים אנטישמיות מסוג חדש – שנאת ישראלים. כשבוחנים תופעות כאלה, צריך להתייחס גם למספר התקריות האנטישמיות במדינה, שכן יכולה להיות מדינה עם שיעור גבוה של אוכלוסייה שמאמינה בעמדות אנטישמיות, ובה בעת מספר התקריות בפועל נמוך. המשמעות היא שיש במדינה כזאת שם יותר שליטה על המתרחש".
לדברי ורצברגר, "ב־11 השנים האחרונות הונגריה עברה תהליך חיובי בכל הנוגע למאבק באנטישמיות. מובילים אותו רה"מ ויקטור אורבן והממשלה ההונגרית, במדיניות של אפס סובלנות לאנטישמיות. זו דוגמה קלאסית למעורבות של הממשלה והרשויות, שגורמת לכך שאנשים לא מבטאים את העמדות האנטישמיות שלהם. זה יוצר תחושת ביטחון ליהודים.
"לפי הסקרים שלנו, הונגריה נחשבת כיום לאחת המדינות הבטוחות ביותר ליהודים. זה מתחיל בענישה ובחקיקה, וממשיך דרך חיזוק הקהילה היהודית והמורשת היהודית של הונגריה. בעשור האחרון הונגריה השקיעה הון תועפות בשיקום מבנים שהיו שייכים לקהילה היהודית ובשיפוץ בתי עלמין. היא החייתה מחדש את התרבות היהודית שם, והמסר הזה מורגש היטב".
יש בפרלמנט גורמים שהחרימו את הכנס בגלל מי שיזמו אותו.
"לתקוף כנס שעוסק במאבק באנטישמיות זה גובל באנטישמיות. את המכתב שלחו חברי פרלמנט מהמפלגה הסוציאל־דמוקרטית, אנשים מהצד הליברלי, וזה חלק מהמשחק הפוליטי באיחוד האירופי. אחרי משבר ההגירה ב־2015, הונגריה נעשתה שעיר לעזאזל של השמאל־מרכז האירופי, אבל אין לזה קשר לאנטישמיות.האנטישמיות היא עוד סיבה לתקוף את הונגריה.
"בארגון שלנו אנו משתדלים לא לצדד באף גורם פוליטי ולבחון דברים לגופם. אנחנו בוחנים את ממשלת הונגריה על בסיס מעשיה ולפי התוצאות בשטח. כשמסתכלים על סקר זכויות היסוד של האיחוד האירופי, שעוסק בתחושת הביטחון של היהודים מ־2012 עד 2015, הונגריה הייתה המדינה היחידה שבה נרשם שיפור בתחושות היהודים בין הסקר הראשון לשני".
אנשים בישראל מפקפקים ביכולת לפעול מול האירופים. מה התוצאות האפשריות של כנס כזה?
"התחושה של הישראלים מובנת ולרוב גם מוצדקת. אמרתי בכנס שבעיני הרבה ישראלים האיחוד האירופי הוא שחקן לא הוגן בכל הקשור לישראל. עם זאת, מאז 7 באוקטובר אני רואה מגמת שינוי. חבר הפרלמנט צ'ארלי ויימרס אמר בכנס שההחלטה לפעולות בתחום שמורה לַמדינות. האיחוד האירופי הוא ארגון מסועף מאוד, ואין לו יכולת לאכוף החלטות או לקיים מדיניות. הוא משמש יותר כמקור תקציבים למדינות. ניתן ללחוץ עליו כדי לשנות תעדוף כזה או אחר, אבל שינוי התפיסה הוא התפקיד של המדינות עצמן".
