לא רק בחיל האוויר מדברים בתדהמה על עוצמת האש שהונחתה על רצועת עזה מאז פרוץ המלחמה, גם בחיל הים ובזרוע היבשה מתארים עוצמות שהם מעולם לא הפעילו. כך עולה מריאיון מיוחד עם מפקד פלגה בשייטת 3 של ספינות הטילים, סא"ל סטיבן, ועם מפקד חטיבת האש 282, אל"מ נועם סובל.
"שייטת 3 נכנסה למלחמה מהרגע הראשון, עם כלי שיט שמיועד למשימות הגנה על נכסים אסטרטגיים של מדינת ישראל, וביצע התקפה שנועדה בהתחלה לשלול יכולות של חמאס ולמנוע חדירות נוספות", מספר מפקד פלגה 32, סא"ל סטיבן.
Video: פעילות חיל הים במלחמה
"כבר בימים הראשונים תקפנו המון מוצבים, תצפיות, מחסני אמל"ח ועמדות נ"ט. יש לנו יכולת תקיפה בכל הרצועה ולא רק על קו החוף. בשלושת השבועות האחרונים אחת המשימות שלנו היא סיוע לכוחות המתמרנים, וגם חיל האוויר נותן לנו מענה מלא. בכל פעם שאנחנו מתבקשים לסייע באש, אנחנו שם".
אל"מ נועם סובל, מפקד חטיבת האש 282, מתאר את הדברים מזווית הראייה של החטיבה: "החטיבה נועדה להוביל ולתכנן את מאמץ האש באוגדה 36, כולל סנכרון ותיאום האש הפיקודי. אנחנו שותפים למאמץ התקיפה, ומסייעים לצוותי הקרב המתמרנים ולצוותי הקרב החטיבתיים בתקיפות שאנו מבצעים בסמוך אליהם".
את הירי הראשון ביצעה חטיבת האש ב־8 באוקטובר בשעה 8 בבוקר. "כל גדודי המילואים הוקפצו מיד, הראשון שהגיע כבר נכנס לעבודה. חלק מהגדודים שלנו היו בתעסוקה מבצעית, בגזרה הצפונית וביהודה ושומרון. באותו בוקר המכ"מים שלנו היו פרוסים בכלל בצפון. הכוח שיושב בדרום כבר הופעל, ובתוך 24 שעות התחלנו להניע כוחות גם צפונה כדי לחזק את ההגנה שם, וגם דרומה כדי להשתתף במערך האש".
לדברי אל"מ סובל, "לאט-לאט, כשהמאמץ המרכזי הוגדר בעזה, הנענו את כל הכוחות שנדרשו דרומה. בשבוע הראשון אנחנו בנוהל קרב על מלא, ממתינים לתחילת התמרון, ובין לבין יורים ארטילריה להשמדת אויב כדי לאפשר את התנאים לתמרון. עם תחילת התמרון אנחנו נכנסים לפעילות באינטנסיביות גבוהה: מאות רבות של חימושים מדויקים, מעל 20 אלף תקיפות והפעלת כלי טיס. תקפנו הכול מהכול".
המלחמה הנוכחית מיישמת את ה"שילוביות" שצה"ל מתאמן עליה זה שנים. לדברי שני המפקדים, זו הפעם הראשונה שצה"ל משתמש במה שמכונה "עקרון השילוביות", כלומר הלחימה המשותפת לכוחות חי"ר, שריון, ארטילריה, אוויר וים, עם צוותי קרב חטיבתיים וסיוע אש מרחוק. "כוח האש העיקרי שאנחנו משתמשים בו הוא תותח 76 מ"מ", מספר סא"ל סטיבן. "זה כלי נשק שיושב על כל הספינות כמעט, כל התקיפות הראשונות החלו משם. תותח 76 מ"מ יודע לתת פגיעות מדויקות. יש עוד יכולות חימוש שלא ניתן לפרט. כל יום יש לנו תקיפה שאנחנו חושבים שהיא הכי מיוחדת, ואז מגיעה מטרה חדשה ואנחנו מבינים שאין לזה גבול".
אל"מ סובל מתאר התמקצעות תוך כדי תנועה: "המלחמה הזו שונה מכל מלחמה שהתכוננו אליה. ברגע שהאוכלוסייה התפנתה מצפון עזה, התאפשר לנו להפעיל אש בעוצמות גבוהות יותר. רוב הלוחמים פה עברו אימונים, אבל אי אפשר להעמיד אימונים בעוצמות כאלו. יש כוח שתמיד חובר במלחמה. היינו צריכים להדק את המערכת ולשמן אותה תוך כדי אימונים ולחימה. גם אנשים שהיו להם קשיים להתייצב והגיעו – הביאו רוח מלחמה והתייצבות אדירה. אנשים הגיעו מכל הארץ ואפילו מחו"ל. יש כאלה שכבר עברו את הגיל ועדיין התייצבו".
שעתם היפה
"החלק הכי מיוחד הוא התקיפות שבהן מח"ט בתמרון יודע לתת לי מטרה, חיל האוויר יודע לתת לי נקודה מדויקת, ואני משלים את הפעולה עם האש", מתאר סא"ל סטיבן. "יש פה סגירות מעגל מאוד מרשימות, סטי"ל (ספינת טילים) שיודע לתת אש מהים וכלי טיס מהאוויר. כל פעם שאנחנו תוקפים אנחנו מבינים כמה זה עובד. לחמתי במלחמת לבנון השנייה והשתתפתי בכל הסבבים מאז, ואני לא זוכר עוצמות כאלו. היינו רלוונטיים, אבל כמו היום אני לא זוכר. אין יום שאנחנו לא תוקפים".
״היו כמה אירועים באמת בלתי נשכחים", מספר אל"מ סובל. "הייתה התרעה של פשיטה מתוכננת על אחת החטיבות. היה לנו מודיעין, תכננו מטח לתקיפת המחבלים במנהרות לפני היציאה שלהם, בגלל הקרבה של הכוחות למיקום של האויב. הפלנו חימושים 220 מטר מצוות קרב של גולני, מנענו את הפשיטה וחיסלנו לא מעט מחבלים. זו הייתה אמורה להיות פשיטה רצינית".
באירוע אחר תכננו מחבלים לתקוף לוחמים מגדוד 13 של גולני. "הם נתנו לנו נ"צ ונכנסו לכלים. ירינו עם כל מה שניתן, גם ארטילריה וגם כלי טיס. גולני ואנחנו נתנו מכת אש וחיסלנו את המחבלים. היה גם אירוע של פינוי פצועים מבא"ח (בסיס אימונים חטיבתי) צנחנים. נתַנו מכת אש למיסוך עשן כדי לאפשר את פינוי הפצועים, הסתרנו את האירוע מהאויב. יש לנו מאות תקיפות של שילוב כלים. זה מגיע באמצעות מודיעין מהיר ומדויק. אנחנו תוקפים כל מי שמנסה לתקוף אותנו".
שני המפקדים מתארים רוח לחימה חסרת תקדים. "יש לנו צוות לוחמים ימי יוצא מן הכלל", אומר סא"ל סטיבן. "אנחנו יוצאים לא לכמה שעות אלא לכמה שבועות. אין תלונות, אין התעסקות עם מצב הים או מזג האוויר. ככל שהזמן עובר אנחנו מבינים שהדור הזה מוכיח שהוא יוצא מן הכלל, בטח יותר טוב ממני כשהייתי צעיר. הציונות פה במרכז. יש לנו פה המון לוחמים ששכלו חברים ומשפחה, אבל כולם עוסקים כרגע בדבר אחד: לסיים את המלחמה הזו בתוצאה ברורה".
גם אל"מ סובל מתרשם מהמוטיבציה הגואה. "אנשי המילואים של החטיבה הגיעו לפה מיד במספרים גבוהים מאוד. זו לא רק התייצבות אלא הרוח של כולם, שרוצים להיות חלק. זו שעתה היפה של החברה הישראלית, אנחנו ממש מרגישים את זה. יש פה בעלי משפחות ומילואימניקים שישנים פה בכלים ונלחמים, ואני גאה בהם מאוד. חשוב לי שאנשים בבית ידעו שיש פה כוח עצום שעזב הכול ובא להילחם על הבית".
