אלמה אברהם בת ה-84 ששוחררה בפעימה השלישית משבי החמאס, נמצאת בסכנת חיים. טל אמנו בתה של אברהם, סיפרה היום (ב') כי אימה הגיעה לבית החולים עם דופק 40, טמפרטורת גוף של 28 מעלות, מעורפלת הכרה ופצועה כולה.
בבית החולים סורוקה עדכנו מוקדם יותר שמצבה של אברהם אינו משתפר, היא מאושפזת במחלקה לטיפול נמרץ כללי ועדיין נשקפת סכנה לחייה.
לאור מצבה הקשה, היא הועברה ישירות ממעבר הגבול לבית החולים במסוק. בתה אמרה בהצהרה לתקשורת כי "חיכינו לאמא שלי 52 יום, אישה בת 84, סבתא, סבתא רבא, אישה שמחה ואופטימית. היא תפקדה לעילא ולעילא בלי מטפלת צמודה למרות שיש שחשבו זאת. היא תפקדה לבד בבית ובישלה לעצמה. שבוע לפני חטיפתה היינו כולנו אצלה בבית, והצלחנו לשמח אותה ולספר לה שיש לה נין חדש בדרך ושאחד הנכדים עומד להתחתן. לאחר מכן חמאס חטף אותה מביתה על גבי אופנוע. היא יצאה על הרגליים. אבל אז הפקירו אותה. אימא שלי הופקרה לחלוטין מבחינה בריאותית".
היא סיפרה כי לאימה יש מחלות רקע. "יש לה מחלה בבלוטת התריס. היא חולת לב, חולה אוטואימונית, אבל כל המחלות שלה היו מאוזנות. שמחנו לראות את אלו ששבו לפניה בבריאות טובה, בנפנוף ידיים וחיוך. אמא שלי לא חזרה ככה, וזה לא הגיע לה. הזניחו אותה במשך כל תקופת השהייה שלה בשבי, והיא לא קיבלה תרופות מצילות חיים. אמא שלי הגיעה שעות מספר לפני שהיא נפרדה מאיתנו והובהלה לטיפול נמרץ".
אמנו הוסיפה וסיפרה על המאבק שניהלו מול ארגוני הבריאות והצלב האדום: "התעשתנו מיד והתחלנו לנסות לארגן את רשימת התרופות שלה, כדי להעביר לאלו שיכלו לעזור לה בשבי. קופת חולים כללית הורידו את השמיים בשבילנו והביאו לאח שלי את התרופות ביד. הוא הגיע לפגישה עם נציגת הצלב האדום וניסה למסור את התרופות, אבל אמרו לו 'לא, אנחנו לא יכולים לקחת אותן'. מספר ימים אח"כ היינו בהפגנה מול בניין הצלב האדום שלעגו: 'שוב הגעתם עם חבילת התרופות שלה?', ונדחינו. אמא שלי לא הייתה צריכה לחזור ככה. אין לי מושג איך היא תצלח את הימים הבאים".
לצד זאת, אמנו הודתה לצוותים הרפואיים: "הלוואי ותצליחו, הלוואי ולא הצליחו להביס אותה. אמא אישה חזקה. הסיבה היחידה שאנו חושפים את עצמנו כאן על הבמה היא כדי להציל את מי שנותר שם, שמישהו יגרום לצלב האדום ולארגוני הנשים לפעול. בשביל מה הצלב האדום נמצא שם? בשביל מה ארגוני הנשים נמצאים שם?", זעמה אמנו.
אורי רביץ בנה של אברהם התייחס גם הוא למצבה: "אמא חיה חיים נהדרים וחיכו לה עוד שנים רבות שתכננו לבלות יחד. היא בישלה לכולנו את ארוחת החג בשמחת תורה. כשהבנתי שהיא נחטפה מיד אמרתי לתקשורת שאמא יצאה במצב פיזי טוב אבל שהמשך בריאותה תלוי בקבלת תרופות שאני יודע שלא ניתנות לה בשבי, ושכל יום שעובר פועל נגדה. הייתי בצלב האדום פעמיים. כשקיבלנו את הבשורה שהיא משתחררת – האושר הציף אותנו. נאבקתי יחד עם כולם. כשהבנתי שהסיוט הולך להיגמר היינו בסוג של אופוריה ולא האמנו לאיזו תהום נצלול. עכשיו אמא במצב קשה מאוד.
"אנחנו לא עוזבים אותם עד שכולם חוזרים הביתה", הבהיר רביץ. "צריך להדגיש את חשיבות נתינת העזרה והסיוע הרפואי לכל מי שנמצא שם, זה קריטי. אנחנו רואים איך החמאס מנסה להשתמש בלוחמה פסיכולוגית ולהראות כאילו הוא הומניטרי ומטפל. הוא לא, אמא שלי היא ההוכחה לאכזריות המטורפת של הארגון הזה. כל ארגוני ההצלה הבינלאומיים חייבים לעשות הכל, ישראל צריכה לעשות הכל, כדי להנגיש את העזרה כמה שיותר מהר. כל שעה קריטית. אמא שלי נלחמת על הנשימות שלה, ומנהלת מאבק עיקש. אנחנו איתה".
רופאה של אברהם, ד"ר נדב דוידוביץ', תיאר את מצבה: "היינו בפגישות עם הצלב האדום וביקשנו שיעשו כל מאמץ להביא את התרופות לאלמה, ידענו שחלק מהשבויים פשוט גוססים. מה שראינו עם קבלתה של אלמה למרכז הרפואי סורוקה זו הזנחה פושעת, מבחינה רפואית וסיעודית. היא הייתה עצמאית ושמחה. 52 יום הביאו אותה למצב שאף בן אנוש לא צריך להיות בו, אובדן צלם אנוש, התעללות לא סבירה, רעב קיצוני ותת פעילות של בלוטת התריס, לא רואים מצבים כאלה בעולם. העובדה שהיא הגיעה למצב כזה בידי החמאס זו תעודת עניות ובושה לעולם. אף אחד ואף אחת לא צריכים להיות במצב הזה".
