משרד הבריאות יקים 25 "בתים מאזנים" כל שנה, למשך ארבע שנים, כך נחשף היום (ד') בוועדת הבריאות במסגרת דיון על התוכנית הלאומית לחוסן ובריאות נפשית. בתים מאזנים נועדו למניעת אשפוז פסיכיאטרי של מטופלים במשבר נפשי חריף, תוך מתן טיפול נרחב יותר מהניתן במרפאות יום.
יו"ר הוועדה, חבר הכנסת יוני משריקי (ש"ס), סיפר בישיבה כי הוא מנהל משא ומתן עם משרד הבריאות לצורך הסדרת המקצועות של מטפלי נפש נוספים כמטפלים באומנות והבעה, ודרש לדעת כמה מהתקציב שניתן לקופות החולים במסגרת הרפורמה בבריאות הנפש – נוצל בפועל.
מנכ"ל משרד הבריאות משה בר סימן טוב הציג את התוכנית, שגובשה ותוקצבה במהירות בעקבות המלחמה והשלכותיה, והיקפה כשני מיליארד שקלים. התוכנית מופנית בעיקר לניצולי הטבח, מגישי העזרה הראשונה כמו מד"א, כבאות והצלה, המשטרה וזק"א, וגם עבור אזרחים שהגישו סיוע ונלחמו. בר סימן טוב סיפר כי המשרד יקים 25 בתים מאזנים בארבע השנים הקרובות, כשהשירות בבית כזה, המיועד למתמודדי נפש, ניתן למטופלים שעומדים בתנאים ורוצים ומסוגלים לשתף פעולה עם התוכנית הטיפולית. השירות ניתן ללא עלות, במימון מלא של קופת החולים, ובתנאי שהקופה אישרה זאת מראש.
התכנית בעיקרה כוללת יוזמה ופניה אקטיבית למי שנמצא כי הוא עשוי להזדקק לטיפול, חיזוק הרופאים בקהילה, הקמת והרחבת מרכזי חוסן, שיפור השכר למטפלים במגזר הציבורי והעלאת התגמול למטפלים עצמאיים, הגדלת היקף המשרה ושיפור השכר לפסיכולוגיים במגזר הציבורי והענקת מענקים למתמחים בפסיכיאטריה, הגדלת מספר המתמחים והמומחים בפסיכיאטריה ככלל ופסיכיאטריה של הילד בפרט בכ-90 אחוזים, מענקי תמיכה למצטרפים למערכת הציבורית, הוספת 200 תקנים למחלקות בשנה ושינוי מפתחות התקינה לפסיכולוגים ועובדים סוציאליים.
בנוסף, סיפר בר סימן טוב על בניית מסלול הכשרה וליווי למגישי עזרה נפשית ולאחיות מומחיות בפסיכיאטריה, הרחבת שירותי שיקום נכי-נפש, הוספת שירותים קהילתיים ממוקדי טראומה, חיזוק מערכי האשפוז והשיקום, מענה קהילתי למאושפזים ממושכים, ריווח מחלקות, הכשרה ראשונית בבריאות הנפש לרופאים, הכשרת צוותי חרום לתגובה ראשונית ואף עידוד חדשנות ומחקר בתחום הנפש. הוא הדגיש כי לא יתפשרו על הרמה המקצועית והאקדמית של המטפלים.
ד"ר גלעד בודנהיימר, ראש האגף לבריאות הנפש במשרד, סיפר על הרחבת מספר המטפלים בקהילה, כולל במערכת החינוך הפורמלית והבלתי-פורמלית.: "אנחנו בחוסר כוח אדם, בעיקר בתחום של פסיכיאטרים לילדים. השמיכה קצרה וכל מציאת פתרון למקום אחד תבוא על חשבון מקום אחר".
יעל לינדנברג, רכזת בריאות באגף התקציבים, סיפרה על העברת והגדלת תקציב ניכרת שניתנה למשרד הבריאות, בהיקף של 110 מיליון שקלים. התקציב מיועד בין היתר להגדלת מספר התקנים לפסיכיאטרים, והגדלת המלגות למתמחים. בנוסף, תועבר תוספת של 15 מיליון שקלים למרכזי החוסן עד לסוף 2023.
מי שהצביע על הסיבות שבגינן המענה הרגשי והנפשי לוקה בחסר הוא ד"ר זאב פלדמן, יו"ר ארגון רופאי המדינה ומנהל היחידה לנוירוכירורגיה ילדים בשיבא. פלדמן הזהיר כי "הגענו עד הלום בגלל תסכול ארוך טווח שהוביל לאדישות ובסוף לעזיבת המערכת. מענקים חד-פעמיים זה פלסטר. הסדר קיבוצי זה מסע של 1,000 מיילים, וצריך להתחיל את המסע הזה וזה לא קורה. צריך לשבת עם האוצר ומשרד הבריאות ולעשות את המאמץ כולנו ביחד להסכם קיבוצי, ולא לברוח מזה".
חברת הכנסת מיכל וולדיגר טענה כי "מבקשים להכניס למערכת תפקיד חדש של 'תומכים נפשיים', אבל יש תפקידים רבים בתחום הבריאות שאין בהם תקינה, שהם פרוצים ואין בהם סטנדרט מקצועי. לא ראיתי שהסדירו את המעמד שלהם. מייצרים פה תפקידים אבל את אלו שכבר קיימים משאירים כך ללא אחריות. תסדירו את הקיים לפני הוספת חדש. זה פתרון שהוא פסול ומקולקל".
"מחלקת הפסיכיאטריה בברזילי סגורה מתחילת המלחמה בגלל חוסר מיגון מטילים", סיפרה סגנית שר האוצר לשעבר במהלך הדיון. "מחלקות אחרות קיבלו מיגון, אבל את הפסיכיאטרית סגרו. האם הייתם מוכנים לקבל מצב שאין מחלקת ילדים או מחלקת יולדות בבית החולים? למה כשמחלקת בריאות הנפש סגורה זה לא מעניין? למה לא קמה פה צעקה, למה מסכימים לדבר כזה להתרחש? זו עוד הוכחה עצובה על היותה של בריאות הנפש החצר האחורית של החצר האחורית בתחום הבריאות. הטרגדיה של מדינת ישראל זו לצערי ההזדמנות להבין את הצורך – ולפעול".
