פרשת האלוף יאיר גולן והתמיכה שקיבל משר הביטחון, לצד הודעת הגיבוי מטעם דובר צה״ל, לא באמת ישפיעו על המרוץ לתפקיד הרמטכ״ל הבא: סיכוייו של האלוף גולן לרשת את גדי איזנקוט ממילא נחשבו נמוכים מאוד עוד לפני פרסום ההתנגדות של הורים שכולים למינויו.
כטבען של הכותרות בימי אוגוסט החמים והמשעממים למדי, הסערה סביב הפרשה הייתה מוגזמת. במיוחד כאשר מפלס האלימות מול עזה ירד בצורה דרמטית. אחרי הכול, ההתמודדות לרמטכ"לות מעניינת יותר מתהליך ההסדרה המורכב עם חמאס, שנעשה בתיווך מצרים ואיש אינו מתנדב להכביר מילים על עצם קיומו.
גולן זכה ליותר כותרות אפילו ממה שפורסם על תוכנית ״תפיסת הביטחון 2030״ שהציג נתניהו לקבינט ביום רביעי, ועיקרה הגדלת ההוצאות של כלל כוחות הביטחון, כולל השב״כ והמוסד, והצמדתן לשיעור של שישה אחוזים מהתל״ג.
נותר להתייחס למרוץ לתפקיד הרמטכ״ל לגופו של עניין. לכאורה, הוא מתנהל כסדרו. שר הביטחון ראיין כבר את ארבעת המועמדים לתפקיד, וראש הממשלה צפוי לראיין אותם בקרוב גם כן. המידע על הראיונות נמסר לתקשורת מראש, מתוך הנחה שממילא ידלוף ואין שום טעם להסתירו. אלא שבניגוד לרושם שיכול להצטייר מהפרסומים על תהליך הבחירה של הרמטכ״ל הבא – המרוץ אינו באמת פתוח.
כאמור, סיכוייו של האלוף יאיר גולן היו נמוכים ונותרו כאלה. גולן עשה את כל התפקידים שצריך ״לפי הספר״, כולל מפקד פיקוד הצפון וסגן הרמטכ״ל, אבל הוא לא תואם לדמות המפקד המועדף על ליברמן או נתניהו.
גם מפקד סיירת מטכ״ל ומפקד פיקוד מרכז לשעבר ניצן אלון אינו נחשב מתמודד מוביל.
מי שמסומן כמועמד טבעי להיות הרמטכ״ל הבא הוא סגן הרמטכ"ל הנוכחי, האלוף אביב כוכבי, שהרזומה שלו – מהפיקוד על חטיבת הצנחנים ועד ללשכת סגנו של איזנקוט, דרך פיקוד על אוגדת עזה, אגף המודיעין ופיקוד הצפון – מושלם, כאילו נכתב בשביל סבב הראיונות.
אלא ש"הסוס השחור" במרוץ עשוי להיות האלוף איל זמיר, שאת רוב שירותו הצבאי מאז גיוסו ב־1984 עשה בחטיבת השריון, והשורה המשמעותית ברזומה שלו היא מפקד פיקוד הדרום, תפקיד שאותו סיים רק לפני כחודשיים. יתרונו: הוא נחשב מקובל מאוד על נתניהו ועל ליברמן, במיוחד מהימים שבהם היה מזכירו הצבאי של ראש הממשלה (נובמבר 2012 עד ספטמבר 2015).
וישנה עוד אפשרות, לפחות תיאורטית. שכמו לא מעט מינויים חשובים בשנים האחרונות, גם הפעם ההחלטה על המינוי תסתבך ותתמהמה. אם לא תתקבל החלטה מהירה על הרמטכ״ל הבא, מסיבה כלשהי, עלולה הקדמת הבחירות לתחילת 2019 לטרוף את הקלפים. במקרה כזה יתבקש איזנקוט להאריך את כהונתו והליך הבחירה יתחיל מחדש תחת הממשלה הבאה.
