הקואליציה נערכת למאבק על העברת תקציב המדינה המעודכן בכנסת לאחר אישורו בשבוע שעבר בידי שרי הממשלה, על רקע ההתנגדות לסעיפי הכספים הקואליציוניים הכלולים בו. מנגד, האופוזיציה מתכוונת לעכב את העברת תקציב המדינה בוועדת הכספים בשבוע הבא ובמליאת הכנסת.
באופוזיציה נערכים להגשת אלפי הסתייגויות שצפויות לעכב באופן ניכר את העברת התקציב, אלא שהפעם מדובר בזמן חירום לאומי. "האופוזיציה תילחם בתקציב הגרוע הזה בכל הכלים העומדים לרשותה, כולל גיוס מלא של הח"כים במליאה", הכריזה ביום רביעי מרכזת האופוזיציה ח"כ מרב בן־ארי. "תפקיד האופוזיציה תמיד היה לפעול להפלת התקציב, כי כך נופלת ממשלה. בימים אלו, שכל הכסף אמור ללכת אך ורק לטיפול בצורכי המלחמה, תפקידנו כפול ומכופל".
ביש עתיד הודיעו שיצביעו נגד, וכך כמובן גם במפלגת העבודה. "כיוון מדובר בתקציב הכי פוליטי והכי סקטוריאלי והכי אנטי־כלכלי שאנחנו מכירים, נצביע נגד", מסרו בישראל ביתנו, וקראו גם לחברי הליכוד והמחנה הממלכתי להתנגד.
הצבעת חברי המחנה הממלכתי עדיין נשקלת. לאחר ששרי המפלגה הצביעו נגד בישיבת הממשלה, בקואליציה מקווים כי לאחר שיבוצעו שינויים ניכרים במהלך הדיונים בוועדת הכספים, הם יתמכו בו. עם זאת, התקציב צפוי לעבור בכנסת גם ללא תמיכתם. גם ההתנגדות של השר ניר ברקת בממשלה לא צפויה להפריע להעברת התקציב בכנסת, אך זו כבר עלולה להיות הפרה של המשמעת הקואליציונית.
"כל עיכוב באישור התקציב פוגע בכשירות צה"ל וגורמי הביטחון, במשפחות המפונים ובשיקום העוטף", התרעם יו"ר ועדת הכספים ח"כ משה גפני, וקרא לחבריו באופוזיציה: "גלו אחריות, אל תצביעו נגד". בכירים בקואליציה הוסיפו מי שיעכבו את העברת התקציב "פוגעים במאמץ המלחמתי על כל רוחבו. כל יום של עיכוב משמעותו כסף שלא עובר למשפחות החטופים, למפונים ולמערכת הביטחון".
באופן רגיל, כאשר תקציב המדינה אינו עובר, הכנסת מתפזרת והולכים לבחירות. הפעם זה לא המצב משום שישנו תקציב בתוקף, שעבר בחודש מאי האחרון. אולם ללא העברת התקציב המעודכן, לא יהיה אפשר להחיל את השינויים הנדרשים בעקבות המלחמה.
התקציב החדש כולל את הגדלת הגירעון, קיצוץ במשרדי הממשלה, וקיצוץ של כ־70% מהכספים הקואליציוניים. השינויים נכללים בשני חוקים: חוק אחד להגדלת יעד הגירעון, וחוק שני מתייחס לשינויים בתקציב.
להעברת תקציב המדינה נדרשים בדרך כלל שבועות ארוכים, אך בממשלה מבקשים לקצר את התהליכים ולהעביר אותו בתוך שבוע. ביום ראשון צפוי לעלות חוק הגדלת הגירעון בוועדת שרים לענייני חקיקה, לקבל אישור ולהתקדם בצינורות הפרלמנטריים של הכנסת – לקבל פטור מחובת הנחה ולקיים מיד אחר כך הצבעה במליאה.
לפי תרחיש זה, כבר מחר (ב') בבוקר כבר יחלו לדון על החוק בוועדת הכספים, ובהמשך יצורף אליו חוק התקציב שאושר בממשלה בתחילת השבוע, כך שוועדת הכספים תדון בחוק בחבילה אחת, ובתום שבוע דיונים התקציב יעבור והמשרדים יוכלו לעבוד בהתאם לו כבר בשבוע הבא.
בסך הכול מדובר בתוספת של כ־30 מיליארד שקלים עד סוף שנת 2023: 17 מיליארד שקלים לצרכים ביטחוניים, ועוד 13.5 מיליארד לצרכים אזרחיים הקשורים למלחמה. בין השאר מדובר על תקציב הביטחון, תוספות עבור כיתות הכוננות, תקציב מנהלת תקומה, מלונות המפונים, פיצויים למשפחות המפונים, פיצויים לעסקים ותקציבי הרשויות המקומיות בעוטף וביישובי קו העימות.
30 אחוזים מהכספים הקואליציוניים שמעוררים התנגדות באופוזיציה הם תקציבים המיועדים למשרד ההתיישבות, במרכזם הכספים שיועברו לחטיבה להתיישבות, 39 מיליון שקלים לבשמירה על שטחי C ביו"ש, 200 מיליון שקלים לטובת עמידה בהסכם עם הרשתות החרדיות לטובת מורים שנכנסו ל"אופק חדש", וכ־200 מיליון שקלים לכיתות הכוננות ביהודה ושומרון, לגרעינים משימתיים, לתרבות יהודית, למכוני פוריות ועוד.
