לאחר שנות מחקרים הצליחו מאות חוקרים מעשרים מדינות בהובלת חוקרים מאוניברסיטאות חיפה, תל אביב וחברת ההיי-טק הישראלית NRGene, לפצח את רצף הגנום של חיטת הלחם המתורבתת, דבר שנחשב עד לפני מספר שנים כבלתי אפשרי. כך פורסם אמש לראשונה בכתב העת המדעי היוקרתי SCIENCE.
פרופ' ציון פחימה, ראש המכון לאבולוציה באוניברסיטת חיפה ושותף במחקר, העריך אתמול כי ממצאי המחקר עתידים להקל משמעותית על פתרון הבעיה העתידית של המחסור הגלובלי במזון. "עם ריבוי האוכלוסייה העולמית הצפי הוא שלקראת שנת 2050 אוכלוסיית העולם תגיע לעשרה מיליארד בני אדם. כדי לספק די מזון לכל בני האנוש אנחנו צריכים להכפיל את יבול החיטה וכרגע קצב הייצור הוא קטן מדיי ולא מספק. בפיצוח הגנום פיתחנו כלים שיכולים להשביח את החיטה, כך שנוכל להגיע ליעד של הכפלת יבול החיטה עד 2050, והיא גם תהיה בריאה, חזקה ועמידה יותר".
לפי פרופ' פחימה, החיטה מספקת כעשרים אחוזים מכמות הקלוריות בצריכת האנושות כולה. "זה צמח המזון מספר אחת בעולם. אנשים מתייחסים לחיטה כאל מקור לפחמימות אבל הוא גם מקור מאוד חשוב לחלבונים". לדבריו, "יש להגדיל את ייצור החיטה בכ-1.6% מדי שנה אלא שבשנים האחרונות הצלחנו להגדיל את הייצור רק בכמחצית מכך".
המאמצים להשבחה גנטית של החיטה נתקלו עד היום בחומה כמעט בלתי אפשרית לפיצוח: גנום החיטה מורכב מכ-16 מיליארד אותיות, ולמעלה ממאה אלף גנים שונים. כדי להתמודד עם המשימה הבלתי אפשרית, התאגדו מרבית חוקרי החיטה בעולם בקונסורציום הבינלאומי לריצוף גנום החיטה. כל קבוצת מחקר התמקדה בחלק קטן מאחד מ-21 כרומוזומי החיטה, כשמטרת העל הייתה לחבר בסופו של דבר את כל החלקים לכדי ריצוף הפאזל השלם.
"מדובר בעצם באנציקלופדיה של אינפורמציה שכוללת את כל הרצף של גנום החיטה וזה נותן כעת כלים בידי המדענים וחברות הזרעים אפשרות לפתח זנים של חיטה מושבחים מבחינת עמידות למחלות, וכן יכולת לגדל אותם בכל מיני תנאים, כמו מליחות גבוהה, חום וקור. בעתיד יכול להיות שנצליח אפילו לפתח זני חיטה שהם ללא גלוטן או עם גלוטן שלא גורם למחלות".
ועם זאת, עוד ארוכה הדרך למימוש רווחי התגלית. פרופ' אסף דיסטלפלד מהמכון לדגנים באוניברסיטת תל אביב, שותף נוסף למחקר, ביקש אתמול להדגיש כי "זו רק ההתחלה. הרי אנחנו לא יכולים לאכול רצפי DNA. כדי שנוכל להפוך את ההישג הזה למשהו שאפשר לאכול ממנו ולייצר על בסיסו אוכל רב וטוב יותר יידרשו שנים רבות של מחקר מתוך מטרה לבחון אילו גנים משפיעים על טיב ואיכות החיטה וכיצד אפשר לבצע עליהם מניפולציות שיגרמו להם להיות בעלי תכונות חזקות ומשמעותיות".
