בדומה לשנים הקודמות, גם השנה השכר של חברי הכנסת ושל בכירים נוספים בשירות הציבורי צפוי לעלות בינואר הקרוב. אך בעקבות המלחמה, יו"ר הכנסת אמיר אוחנה הורה לבטל העלאה זאת. ההחלטה לביטול ההעלאה כפופה להמלצת הוועדה הציבורית לתנאי השכר של הח"כים, ואל וועדת הכנסת שצריכה גם היא לתמוך בביטול כדי שהוא יאושר.
בראש הוועדה הציבורית עומד פרופ' יובל אלבשן, והחברים בה הם פרופ' יורם עדן וד"ר קרן בר חוה. במכתב ששלח אוחנה לשלושה נאמר כי "בעת הזו, בה המדינה ורבים מאזרחיה מתמודדים עם השלכותיה הכלכליות של המלחמה, אני חושב שנכון יהיה שגם חברי הכנסת יהיו שותפים למאמץ הכלכלי, אותו נדרש לרכז לצורך שיקום היישובים והתושבים". יו"ר הכנסת הוסיף כי יבקש מהוועדה הציבורית: "לפעול להעברת המלצה לוועדת הכנסת לבטל את עדכון השכר הצפוי בעוד פחות מחודש".
על פי החלטת שכר חברי הכנסת התשמ"ז-1987, שכר הח"כים מוצמד לתנודות השכר הממוצע במשק, כאשר הוא מתעדכן באופן קבוע בתחילת השנה האזרחית – בראשון בינואר. בהיעדר החלטה אחרת של הוועדה הציבורית – השכר מתעדכן באופן אוטומטי. בינואר 2023 הוגדל שכר הח"כים וסגני השרים ב-5.1 אחוזים לסכום כולל של 47,583 שקלים ברוטו בחודש, וכעת הוא צפוי לעלות באחוזים נוספים.
יש לציין שלא רק שכר חברי הכנסת מתעדכן בכל שנה בהתאם לממוצע במשק, אלא גם שכרם של נשיא המדינה, השרים, השופטים, בכירים במשרדים ממשלתיים, יועצים משפטיים, ראשי רשויות וסגניהם, מבקר המדינה ונגיד בנק ישראל, בכירים ותיקים במגזר הציבורי וחלק מהגמלאים המקבלים פנסיה תקציבית.
בעקבות הביקורת הציבורית, השרים והח"כים, או לפחות חלק ניכר מהם, הבינו שלא מתאים לקיים את ההעלאה בינואר הקרוב, נוכח התקופה הנוכחית. העלאת שכר הח"כים הוקפאה כבר בעבר במהלך שנות הקורונה, לאור התמודדות המשק עם המגיפה. עקב כך, השכר היה אמור לעלות בשנה שעברה ב-12.5 אחוזים לאחר עדכון השכר האחרון, על מנת לפצות על ההפרש שנוצר נוכח ההקפאה. אולם לאור עליית המחירים והתייקרות המשק באותה תקופה, הוחלט על העלאה של 5.1 אחוזים בלבד.
