ישראל פתחה השבוע חזית חדשה בדרום רצועת עזה, אולם היא עדיין רחוקה מהשגת מטרת המלחמה שלה: השמדתו המוחלטת של ארגן הטרור חמאס, שמושל ברצועה ואחראי לטבח 7 באוקטובר.
לפי שלושה בכירים במערכת הביטחון הישראלית, לפחות 5,000 מחבלי חמאס נהרגו במלחמה עד כה, כשישית בלבד מ-30 אלף המחבלים שצה"ל מעריך שמשויכים לארגון.
גם בצפון הרצועה, הפעילות רחוקה מסיום. אף שחלק גדול מהעיר עזה הוחרב בתקיפות אוויריות, הכוחות עוד לא נכנסו לכמה ממעוזי המפתח של חמאס באזור. "זו הולכת להיות דרך ארוכה", אמר סא"ל ריצ'רד הכט, ראש ענף התקשורת הבינלאומית בדובר צה"ל. "אנחנו צריכים זמן", הוסיף, אך הודה שהשעון הדיפלומטי מתקתק.
לחץ בינלאומי למזער הריגת אזרחים עשוי להשפיע על קצב הפעולות בדרום, שכן ישראל מנסה לשמר את תמיכתה של ארצות הברית. "אני חושב שהגענו לרגע שבו הרשויות הישראליות יצטרכו להגדיר בצורה ברורה יותר מה המטרה הסופית שלהן", אמר השבוע נשיא צרפת עמנואל מקרון, בדוגמה ללחץ הבינלאומי על ישראל. "הרס מוחלט של חמאס? מישהו חושב שזה אפשרי? אם כן, המלחמה תימשך 10 שנים".
שטח
"כשליש מהעיר עזה עדיין לא בשליטת צה"ל, כולל כמה אזורים מבוצרים מאוד", אמר מיכאל מילשטיין, לשעבר ראש המחלקה הפלסטינית באמ"ן. במהלך הפסקת האש בשבוע שעבר הופיעו עשרות מחבלים רעולי פנים בכיכר מרכזית בעיר כדי למסור בני ערובה, והצביעו על המשך נוכחותו של הארגון במה שהייתה פעם העיר הגדולה ביותר ברצועה.
עד היום בחר צה"ל לעקוף את המעוזים הצבאיים הידועים של חמאס באזור, כולל שג'אעיה – שם התרחשו חלק מהקרבות האינטנסיביים ביותר של מבצע עופרת יצוקה ב-2014, ושם חמאס כנראה התבצר היטב. "הקרבות שם יהיו קשים מאוד", אמר מילשטיין. "חמאס ארגנו היטב את התשתיות שלהם".
צילומי לוויין שסופקו על ידי "פלאנט לאבס" רגע לפני סיום הפסקת האש הראו עדויות לנוכחות צבאית ישראלית סביב שג'אעיה וג'באליה, עוד מעוז של חמאס בצפון הרצועה.
מאז החזרה ללחימה בסוף השבוע, האזורים האלו חוו הפצצות כבדות ופשיטות רגליות. "זוהי הודעה אחרונה: כולכם מטרות", כתב אביחי אדרעי, דובר צה"ל בשפה הערבית, למחבלי שג'אעיה ביום ראשון. למחרת הודיע צה"ל שביצע פשיטה בג'באליה לאחר ש"השלים את כיתור" מחנה הפליטים.
"ייתכן שהקרב הקטלני ביותר לפנינו", אמר מייקל א' הורוביץ, ראש תחום המודיעין בחברת הייעוץ לה בק אינטרנשיונל. הוא הוסיף שנראה שחמאס נמנע עד כה מעימותים ישירים, אך "הם עומדים להידחק לפינה והם יצטרכו להילחם". לדבריו, אף שישראל מפציצה באינטנסיביות את דרום הרצועה, הלחץ הבינלאומי יקשה על צה"ל לשחזר את האסטרטגיה הצפונית שלו בטווח הארוך, וככל הנראה המערכה תתמקד בפשיטות ובפעולות ממוקדות נגד פעילי חמאס: "סביר להניח שתתקיים צורה כלשהי של מלחמה בעצימות נמוכה יותר בחודשים הקרובים".
גורם ביטחוני ישראלי הדהד את ההערכה הזו: "הפעולות שלנו יהיו שונות מאוד מהאופן שבו פעלנו בעיר עזה, כי הדרום הרבה יותר צפוף".
מחבלים
הבכירים הישראלים מודים שהנתון שסיפקו של 5,000 מחבלים מתים הוא הערכה בלבד. "אנחנו עובדים על המודיעין, מנתחים אותו ומבינים כמה מהם נהרגו והיכן", אמר אחד הגורמים והוסיף שהספירה מסובכת בשל העובדה שמחבלים רבים נהרגו במנהרות תת-קרקעיות. ההערכות הישראליות מבוססות בחלקן על הערכות של חמאס בעצמו שהגיעו לידי ישראל.
בכירי חמאס לא פרסמו נתונים רשמיים לגבי הרוגי המלחמה שלהם וסירבו להגיב לכתבה. "יש לנו רק מקור אחד, וזה צה"ל שמעוניין, במובנים רבים, לנפח את המספרים", אמר הורוביץ.
על פי הערכות שונות, לחמאס יש בין 27 אלף ל-40 אלף לוחמים, ואנליסטים אומרים שיש לו גישה נוחה למגויסים חדשים. אבל המספר הכולל של מחבלים פחות חשוב לישראל מאשר עריפת ראשי הנהגת חמאס, במיוחד של יחיא סינוואר, מפקד חמאס בעזה. "אלה הסמלים שלהם; הם אלה שיש להם את הסמכות לשלוט ברצועה", אמר איל חולתא, ראש המל"ל הישראלי לשעבר. "אז זו המטרה המבצעית העיקרית כרגע, וברור מאוד שכולם ברחו לדרום".
צה"ל הקדיש כמויות גדולות של כוח אדם מודיעיני לאיתור סינוואר, כמו גם מנהיגים אחרים כמו מוחמד דף, ראש הזרוע הצבאית של חמאס.
"צורת המלחמה עשויה להשתנות, היא יכולה להתנהל ברמות שונות של אינטנסיביות, אבל אנחנו נמשיך לנהל אותה עד שנשיג אותם", הדגיש חולתא.
מנהרות
על פי הערכות, לחמאס יש מאות קילומטרים של מנהרות שמתפתלות מתחת לעזה, והן מהנכסים הצבאיים החיוניים ביותר שלו ומסתירות כמויות של מחבלים ואמל"ח. "אחת המטרות היא להגיע לכל מקום שהמנהרות נמצאות בו", אמר הורוביץ וציין שלא ניתן לתקן בקלות או להחליף את הרשת התת-קרקעית באמצע סכסוך.
גורמים צבאיים העריכו ש-800 פירי מנהרות התגלו עד כה ו-500 כבר הושמדו. הם סירבו להתייחס לדיווחים לפיהם נשקלת תוכנית להשתמש במשאבות כדי להציף אותן במי ים.
לדברי הורוביץ, קשה לאמוד כמה הצליחה ישראל להשפיע על מערכת המנהרות כולה: "אנחנו לא יודעים כמה פירים יש לכל מנהרה".
בעוד שחלקם עשויים להיות קטנים, מיועדים להתקפות חד-פעמיות, אחרים בעומק עשרות מטרים ומחוברים לרשתות גדולות יותר. הורוביץ מעריך שכשליש ממערכת המנהרות בעזה נותרה על כנה.
רקטות
למרות חודשיים של לחימה אינטנסיבית, חמאס עדיין מסוגל לשגר רקטות לעבר ישראל. אתמול שוגרו מספר מטחים לעבר דרום ומרכז ישראל, עם פגיעות באשקלון ובתל-אביב.
ובכל זאת, היו פחות שיגורים בשבועות האחרונים, בייחוד במרכז. מספר הרקטות ששוגרו מעזה ירד מאלפים בשעות הראשונות של המלחמה לעשרות ביום. "הייתה ירידה ממשית", אמר הורוביץ. "השאלה היא למה. יכול להיות שישראל באמת פוגעת חזק מאוד בחמאס ושארסנל הרקטות של חמאס יורד משמעותית מאוד. אבל יכול להיות שחמאס גם ממנן את המלאי שלו".
לפני המלחמה העריך המודיעין הישראלי שלחמאס ולפלגים פלסטינים נוספים בעזה יש ארסנל של כ-30 אלף רקטות. הרשויות הישראליות טוענות שעד כה הם שיגרו ירו יותר מ-11,500.
לישראל יהיה קשה להשמיד לחלוטין את יכולות הרקטות של חמאס, אמר הורוביץ, שכן רבות מהן מיוצרות ברצועה עצמה. "צה"ל צריך למצוא את המפעלים לייצור הרקטות ולשבש את זרימת החומר. זה באמת לוקח הרבה זמן. יהיה קשה מאוד להגיע ליום שבו חמאס יכול לירות אפס רקטות לעבר ישראל".
