בכתבה עתיקה ב"מבט לחדשות" של הערוץ הראשון בחנוכה תשנ"ה (1994) אפשר לראות את השייח' מוחמד אחמד חוסיין, כיום המופתי של ירושלים ואז מנהל מסגד אל־אקצא, מאבד את עשתונותיו לנוכח חבורת יהודים שנכנסה להר הבית דרך שער השבטים, שנועד למוסלמים בלבד. "לך מפה", זעם אז חוסיין על יהודה עציון, שהוביל את הקבוצה הפורצת יחד עם אסיר ציון לשעבר יוסף מנדלביץ'. "זה לא שלכם, חתיכת כלב", הוסיף השייח'. "אתה פוגע בכל הדתות. תסתלקו מפה אתה והחבורה שלך. יאללה, תסתלק". באוזני הכתב נימק השייח' את התנפלות אנשיו על קבוצת היהודים העטופים בטליתות: "הוא אומר שזה (ההר, א"ס) לא שלנו, זה של היהודים".
המופתי הירושלמי בן שבעים כיום, תושב שכונת ג'בל מוכבר ובעל תעודת זהות כחולה. לפי קורות החיים הרשמיים שלו, המופיעים באתר המועצה ההלכתית המוסלמית שבראשה הוא עומד, בשנת 1969 הוא סיים את חוק לימודיו בבית הספר השרעי שבהר הבית. תואר ראשון בלימודי אסלאם הוא השיג בפקולטה לשריעה באוניברסיטת ירדן בשנת 1973, ותואר שני בלימודים אסלאמיים עכשוויים רכש באוניברסיטת אל־קודס בבירה. בשנים הבאות שימש חוסיין בכמה תפקידים במוסדות הווקף בהר, ובין השאר ניהל את בית הספר שבו למד שנים אחדות קודם לכן.
משנת 1982 החל חוסיין לשאת דרשות במסגד אל־אקצא, ומשנת 1986 ועד למינויו למופתי ב־2006 כיהן כמנהל המסגד. חוסיין מתפאר בכך שבמהלך כהונתו כמנהל אל־אקצא, לראשונה זה למעלה מ־1,300 שנים נוסדו בהר הבית שני מסגדים חדשים, תת־קרקעיים: ב־1996 ייסד הווקף מסגד באורוות שלמה וב־1998 נפתח מסגד נוסף בחלקו התת־קרקעי של אל־אקצא – שניהם מתחמים קדומים, ככל הנראה יהודיים למהדרין במקורם, בני ימי הבית השני. ב־1999 חפר הווקף פתח למסגד באורוות שלמה תוך פעירת בור עצום באדמת ההר. עפר החפירה פונה ב־400 משאיות משטח ההר למזבלות ברחבי ירושלים. בכייה לדורות.
פיגועי התאבדות? צעד לגיטימי
זה 12 שנים חוסיין הוא המופתי של ירושלים. הוא מונה לתפקיד בידי יו"ר הרשות הפלסטינית אבו־מאזן במקום השייח' עכרמה סאברי, שפוטר בידי הראיס. הנימוק לפיטוריו היה גילו המתקדם, אולם למעשה הם נבעו מהאהדה הרבה שהשייח' סאברי זכה לה ברחוב הפלסטיני בשל התבטאויותיו הקיצוניות במיוחד, אהדה שהאפילה על זו שקיבל הראיס עצמו.
משרת המופתי של ירושלים קיימת משלהי המאה ה־18, אולם הבולט מכל הנושאים בתפקיד לאורך הדורות הוא ללא ספק חאג' אמין אל־חוסייני, בן בריתו של היטלר. חוסייני מונה למופתי בידי הבריטים בשנת 1921, ועל אף גירושו מהארץ בשנת 1937 המשיך באופן רשמי לכהן כמופתי עד 1948. אז, לאחר מלחמת השחרור, עבדאללה הראשון מלך ירדן סילק את חוסייני מתפקידו ומינה במקומו את חוסאם א־דין ג'אראללה. אחרי מותו של ג'אראללה ב־1954 לא מונה איש לתפקיד הזה, וכך נותרה המשרה בלתי מאוישת עד לחתימת הסכמי אוסלו. בשנת 1993, עם העברת השליטה על קודשי האסלאם בירושלים לידי הרשות, הציב ערפאת בתפקיד את סולימאן ג'עברי. ג'עברי מת כעבור חודשים אחדים וכמחליף לו הכתיר ערפאת בשנת 1994 את עכרמה סאברי.
סאברי, קיצוני גם במונחים פלסטיניים, נפגש בין השאר בלבנון עם מנהיג חיזבאללה, חסן נסראללה. בתפקידו כסמכות הדתית העליונה ברשות הפלסטינית הוא אישר את הוצאתם להורג של פלסטינים שהורשעו בעבירות מסוימות. ב־2002 פרסם ספרון שכלל מוטיבים אנטישמיים השאובים מ"הפרוטוקולים של זקני ציון" ובדרשה שנשא בהר הבית קרא להשמדת ארצות הברית ובריטניה. הוא גם טען שיהודים שהגיעו מגרמניה צריכים לחזור אליה.
אחמד חוסיין, לעומתו, הגיע ממעמד נמוך יחסית, וממילא נחשב כמי שלא יסכן את משרתו הבכירה של עבאס בנקיטת עמדות מעין אלו של סאברי ולא יאדיר את מעמדו ברחוב הפלסטיני על חשבון זה של הראיס. אלא ששלושה חודשים בלבד אחרי כניסתו לתפקיד, בריאיון לאתר "מדיה ליין" התגלה חוסיין כמי שאינו מתון מקודמו. כשנשאל על יחסו לפיגועי התאבדות הסביר אז חוסיין שמדובר ב"חלק מההתנגדות הלגיטימית של העם הפלסטיני": "זה לגיטימי, כמובן, כל עוד זה ממלא תפקיד בהתנגדות", הצהיר. "זכותו של העם הפלסטיני לעסוק בהתנגדות עד סיום הכיבוש".
גם בהמשך הדרך לא טרח חוסיין להותיר רושם חיובי בעיני הישראלים או בעיני כל מי שלא מתלהב מטרור על רקע דתי. בדרשת יום שישי בהר הבית בקיץ 2010 התבטא חוסיין בחריפות ביחס ליהודים: "מסגד אל־אקצא מאויים על ידי תוכניותיהם של אויבי א־ללה אשר הפרו כל אמונה וכל חוק דתי, ואף סטו ממידת האנושיות שלהם".
לא יהיה הוגן לחשוד בו במתינות. בתוכנית דת בערוץ הטלוויזיה של הרשות בשנת 2012 כינה חוסיין מחבלים שגופותיהם הושבו לרשות מידי ישראל בכינוי "נשמות אצילות": "אנו מבקשים מא־ללה שישכן אותם עם הנביאים, דוברי האמת, השהידים והישרים. עמנו הפלסטיני קיבל את הגופות הללו ברוב פאר. א־ללה ירחם על כל השהידים, משום שהם מתו למען מטרות עצומות. השמירה על המולדת הזו ועל כבוד בני העם הפלסטיני הן מהמטרות החשובות ביותר שלמענן הם מתו. הם נתנו את הדבר הנעלה ביותר שאדם יכול לתת בעולם הזה, את החיים. הנשמות האצילות האלו ניתנו למען א־ללה, למען הכבוד, למען המולדת, למען כל הערכים החשובים, שהמאבק, הג'יהאד וההקרבה של בני העם הפלסטיני מגלמים".
בלוויה שנערכה למחבלים הללו כעבור ימים אחדים, ובנוכחותם של בכירי הרשות כולל אבו־מאזן, קרא המופתי להמונים ללכת בדרכם של ההרוגים: "אנו מקבלים לידינו היום את הקבוצה המובחרת הזו, מקבלים ברוב פאר את השהידים הללו. בעוד אנו מלווים את השהידים אל גן העדן, היו שמחים: ברצונו של א־ללה, עדיין קיימות בקרבנו קבוצות מובחרות כאלו של שהידים, ועדיין יש לנו הנהגה נדיבה, ועדיין קיים העם הזה, שמעולם לא חסך ולעולם לא יחסוך בהקרבה למען האדמה המבורכת הזו, למען המולדת הזו, למען ירושלים ומקומותיה הקדושים, למען כל העפר הטהור של פלסטין האהובה. אחים נכבדים, המעמד הוא עצום, כשמקיפות אותנו נשמות השהידים הנכבדים. נשמותיהם פונות אלינו ואומרות לנו ללכת בדרכם".
לאורך השנים זכה חוסיין להערכה רבה בעולם הערבי. ב־1990 קיבל מנשיא מצרים דאז, חוסני מובארק, מדליה כהוקרה על פועלו. ב־1997 קיבל מדליה דומה מערפאת וב־2016 זכה לכבוד דומה ממוחמד השישי מלך מרוקו וממלך ירדן עבדאללה. באביב 2013, כשהמופתי נעצר למשך שעות אחדות לצורך חקירת קשריו למהומות שפרצו בהר הבית במהלך יום השנה לשחרור העיר, גרר מעצרו גינוי חריף מצד רבים בעולם הערבי. לא רק אבו מאזן גינה את המעצר אלא גם שר החוץ המצרי ודיפלומטים אחרים שדרשו את שחרורו המיידי. שגריר ישראל בירדן דאז, דניאל נבו, זומן לנזיפה לאחר שחברי פרלמנט ירדנים תבעו את גירושו בשל מעצר השייח'.
"כל הבניינים האסלאמיים ייהרסו"
חוסיין מאמץ בחום את מיתוס "אל־אקצא בסכנה", המותג שהמציא קודמו, מחולל מאורעות תרפ"ט המופתי חאג' אמין אל־חוסייני. בדרשה שנשא בשבועות האחרונים, לדוגמה, אחרי התמוטטות אבן בכותל המערבי, הוא ציין בדאגה ספק מעושה שהחפירות שרשות העתיקות מקיימת מדרום להר הבית "הן הרות אסון" וחזה ש"כל הבניינים האסלאמיים באזור יתערערו ולאחר מכן ייהרסו, כדי לשנות את זהותה של העיר הקדושה ולייהד אותה לחלוטין". באתר האינטרנט של המועצה ההלכתית שבראשות חוסיין מצויה בהקשר הזה קריאה "לכל העולם לצאת משתיקתו ולעמוד כנגד עריצות זו כדי להגן על מסגד אל־אקצא מן היהירות של הכיבוש".
כבר בשנת 2010, כשהתקיימו עבודות בנייה וחפירה ברחבת הכותל, הרחיב המופתי את תחום סמכותו וטען שגם רחבת הכותל היא "חלק ממסגד אל־אקצא, הקדש למוסלמים בלבד". ביומון הרשמי של הרשות, אל־חיאת אל־ג'דידה, נכתב אז ש"המופתי הכללי של ירושלים ושל פלסטין הצביע על כך ששלטונות הכיבוש ניגשים במרץ לבצע תוכניות מפחידות ומטילות אימה, השמות להן למטרה את רחבת הכותל הנכבדת". שבוע וחצי קודם לכן, בפגישה עם שגריר מצרים בישראל, הזהיר המופתי מפני השלכות "התוכניות לייהוד כותל אל־בוראק", הלא הוא הכותל המערבי, "שמטרתן להפכו למרכז עבור העם היהודי".
באותה שנה גם איים חוסיין על ישראל במלחמת דת בעקבות הכרתה בקבר רחל ובמערת המכפלה כאתרי מורשת. בריאיון לאתר האינטרנט "אילאף" הזהיר חוסיין מפני "מהלכיה של ישראל הגוררים את האזור לסף מלחמת דת מסוכנת אשר היא תישא בהשלכותיה". השייח' לא רק הזהיר אלא גם טרח לגייס למלחמת הדת הזו את כלל העולם המוסלמי, וקרא לו להצטרף למאבק נגד "האויב הציוני".
השיא, ככל הנראה, הגיע בכנס לרגל יום השנה לייסוד ארגון פת"ח בשנת 2012. המופתי ציטט אז בנאומו פסקה מוכרת ממסורת מוסלמית – חדית' – ובעקבותיה קרא גלויות לרצח יהודים. "תחיית המתים לא תגיע עד שתילחמו ביהודים", הכריז חוסיין. "היהודי יתחבא מאחורי אבנים או עצים, והאבנים או העצים יקראו: 'הו מוסלמי, הו עבד א־ללה, הנה יהודי מאחוריי, בוא והרגהו'". בהזדמנות ההיא גם כינה השייח' את היהודים בכינוי המוסלמי הנפוץ כלפיהם, "בני הקופים והחזירים".
הפעם הקפיצו דברי המופתי גם את ראש הממשלה נתניהו, שקרא לחקור את המופתי. נתניהו אמר אז בישיבת שרי הליכוד: "שמענו התבטאויות חמורות מאוד של המופתי הפלסטיני בירושלים. הדברים הללו חמורים במיוחד גם משום שהם מזכירים לנו דברים של מופתי אחר שקרא להשמדת היהודים, חאג' אמין אל־חוסייני, שהיה אחד הארכיטקטים של הפתרון הסופי, וגם משום שהם נאמרים היום מפי אנשים שאמורים לתמוך בהשכנת שלום בינינו". המופתי אכן נעצר לחקירה, אולם ההליכים נגדו לא התקדמו מעבר לכך ולא מנעו ממנו להמשיך בהמרדה, בהסתה ובהתססה, מפעל חייו.
בראשית 2015 יצא קצפו של המופתי על שלט שהציבה העירייה ליד שער המשגיח, בואכה הר הבית, ובו הכיתוב העברי "הר הבית". "העיר ירושלים תישאר בעלת אופי אסלאמי וזהות ערבית", זעם, "והכיבוש לא יגזול את אופייה ואת זהותה, ימשיך ככל שימשיך בפשיעה ובזיוף העובדות".
"טינוף רחבת המסגד"
ערב תשעה באב תשע"ה, 2015, הקצין חוסיין עוד את הקו המאיים, הפעם בשל מה שכינה "פלישה למסגד אל־אקצא", ובעברית מדוברת – עליית יהודים להר ביום החורבן. סוכנות הידיעות הפלסטינית הרשמית "ופא" ציטטה את דברי המופתי על עליית היהודים, שהוא הגדיר "טינוף רחבת המסגד": "המשך המתקפה על מסגד אל־אקצא, טינופו ועידוד הקיצונים לבקר בו מתריעים על מלחמת דת הממשמשת ובאה". חוסיין קרא "לאומה הערבית ולאומה האסלאמית לבצע את חובתן ולהגן על מסגד אל־אקצא ועל אל־קודס, כדי לשמור על טהרתה של עיר הקודש ולמנוע את ניסיונות הטינוף, הזיוף והייהוד שמתבצעים במלוא המרץ".
והוא סיכם: "בני עמנו ייאחזו בעקשנות במסגד שלהם, ולא משנה מהו המחיר ומהם הקורבנות שהדבר ידרוש". באותו קיץ, 2015, הגדיר מחבלים הכלואים בישראל עקב פעילות טרור כ"קדושים" וקבע שקיימת "חובה דתית ולאומית" של כלל החברה הפלסטינית לתמוך בהם.
מעמדו של המופתי בחברה הפלסטינית התחזק מאוד בעקבות פיגוע הרצח של שני השוטרים בהר הבית בשנה שעברה. חוסיין נעצר אז שוב בידי המשטרה, בתום תפילה המונית שכינס בשער האריות. עם שחרורו שב לשערי ההר והוביל את מחאת גלאי המתכות כשהנפיק פסק הלכה שלפיו אסור למוסלמים להיכנס למתחם הר הבית כל עוד מוצבים בפתחיו מגנומטרים.
למחרת, בריאיון באתר "פאנט", הכחיש המופתי שאמר שמי שיעבור בגלאי המתכות תיפסל תפילתו, אולם התמיד בהתנגדותו למעבר דרכם. חוסיין גם קרא להמונים להגיע למחסומים במבואות ההר ולקיים שם את תפילות יום השישי הראשון שלאחר הפיגוע. התפילות ההמוניות הללו הביאו להתנגשויות חריפות, שמאות נפצעו בהן ושלושה מהפורעים נהרגו. גל מהומות שטף את הארץ ובפיגוע שהתרחש בליל שבת בנווה־צוף נרצחו שלושה בני משפחת סלומון.
כך או אחרת, ההתנגדות שהוביל המופתי הביאה בסופו של דבר כעבור פחות משבועיים להתקפלות הממשלה ולהסרת הגלאים. גם לאחר הסרתם, היה זה המופתי שהעניק את האישור להמוני המוסלמים לשוב להר הבית. הוא ולא אחר היה הגורם הבלעדי המוסמך להודיע שתם המשבר – וגם השיבה להר לוותה בהתפרעות רבתי.
שיגור ה"אזהרות", שלמעשה אינן אלא איומים בלתי מוסווים, הוא דרך הפעולה הקבועה של מוחמד חוסיין. בזה, יש להודות, הוא בסך הכול מחקה את אופן פעולתם של מנהיגים פלסטיניים רבים לפניו. אירוע אחר אירוע, התרחשות אחר התרחשות, תמיד תשוגר "אזהרה" מכיוון המופתי, תוך גלגול עיניים שמתעלם ממשמעותם הקטלנית של שלהוב ההמונים והכוונתם לאפיקים אלימים.
גם לאחר הצהרת נשיא ארה"ב טראמפ על הכרה בירושלים בירת ישראל תקף חוסיין את הנשיא האמריקני על המהלך ואיים: "אם תהיה הכרה או שהשגרירות תועבר לירושלים, הדבר יהיה בבחינת התקפה לא רק נגד הפלסטינים אלא נגד הערבים המוסלמים ברחבי העולם. העברת השגרירות האמריקנית לירושלים היא מהלך בלתי חוקי שיגרום לאסונות, מלחמות ואי יציבות. הפלסטינים, הערבים וכל המוסלמים לא ישלימו עם ההכרה בירושלים כבירת ישראל ויעשו הכול כדי לסכל אותה".
והשייח' אכן עושה הכול כדי לחתור נגד סמכותה של ישראל בירושלים. בין השאר הוא הנפיק איסור על השתתפות ערביי מזרח ירושלים בבחירות הקרובות לעירייה. "מי מבני העיר שישתתף בבחירות המקומיות ייחשב מחוץ לדת, ללאומיות ולמולדת", הזהיר חוסיין בדרשת הפתיחה של חודש הרמדאן.
באביב השנה יצא המופתי ללבנון כדי לזכות באות הוקרה על פועלו במסגרת כנס שנערך בחסות חיזבאללה. באירוע נאם סגן מזכ"ל ארגון הטרור, השייח' נעים קאסם, ובכיר חמאס חאלד משעל נשא בו דברים בשידור חי באמצעות וידאו. בישראל קראו להעמיד את חוסיין לדין עקב כך, אבל לא ידוע שדבר מסוג זה אכן נעשה.
בצום תשעה באב השנה, אחרי עלייתם של כ־1,300 יהודים להר הבית ביום החורבן, שב המופתי ואיים על ישראל במלחמת עולם בין־דתית. בשיחה עם סוכנות ופא הזהיר חוסיין ש"המשך הניסיונות לפרוץ לאל־אקצא עלול להוביל את האזור למלחמת דת, כיוון שהם פוגעים באמונה של המוסלמים ברחבי העולם… מסגד אל־אקצא הוא אסלאמי בלבד ואין כל זכות בו למתנחלים או לכל גורם אחר. אנחנו בעלי הזכות בעיר אל־קודס ובמקומות הקדושים שלה, ולא נוותר עליה בשום מחיר".
האמור בכתבה מתבסס בין השאר על מחקריהם של מכון "מבט לתקשורת הפלסטינית" ושל ארגון "לך ירושלים". תודה גם לתום ניסני על הסיוע בהפקתה.
