ההכרה בזכות הקיום של מדינת ישראל הפכה כעת לחובה עבור מי שמעוניינים להפוך לאזרחים גרמנים בסקסוניה־אנהלט, אזור שבעבר היה מדינה במזרח־גרמניה.
תושבי המדינה שמגישים בקשה לאזרחות גרמנית יצטרכו לאשר בכתב כי הם "מכירים בזכות הקיום של ישראל, ומגנים כל מאמץ שמכוון נגד קיומה". שרת הפנים בסקסוניה־אנהלט, תמרה צישנג, חברת מפלגת האיחוד הדמוקרטי־נוצרי מהמרכז־ימין, אמרה ביום שלישי כי החוק נכנס לתוקף בסוף נובמבר.
החוק החדש במדינה קוּדם עקב החששות מאנטישמיות שם, שזינקה בכל רחבי גרמניה ובמערב אירופה בעקבות המלחמה בעזה. בגרמניה מתגוררים כ־5 מיליון מוסלמים, מתוך יותר מ־80 מיליון איש, ועל פי ההערכות יש יותר ממיליון גרמנים ממוצא סורי – קבוצה שמספרה גדל מאוד בעשור שעבר, לאחר שפליטים רבים הגיעו לגרמניה בעקבות מלחמת האזרחים בסוריה. כבר בשנה שעברה נטען כי מספר האזרחים הסורים שמתגוררים בגרמניה מגיע למעט יותר מ־900 אלף איש, מה שהופך אותם לקבוצת הזרים השנייה בגודלה במדינה.
התקנה החדשה בסקסוניה־אנהלט נכנסה לתוקף בזמן שבית הנבחרים הגרמני, הבונדסטג, עתיד לחדש את הדיון על חוק חדש, שבמקור נועד להאיץ את הליך ההתאזרחות בגרמניה ולהקל עליו. החוק עשוי אף לאפשר לאזרחים חדשים להמשיך להחזיק בדרכונים המקוריים שהיו ברשותם. אבל בנובמבר הדיון נדחה, לאחר שנבחרי ציבור טענו שהעלייה באנטישמיות במדינה איננה מאפשרת להקל את הליך האזרחות. הדיון צפוי להתחדש בקרוב.
חבר הבונדסטג, הלגה לינד, אמר כי "ללא ספק החוק החדש עתיד להכיל כמה התייחסויות לאנטישמיות, ובקשה לאזרחות תוכל להידחות לא רק בגלל מעשי אלימות או הפרת חוק, אלא גם אם קיים מידע על נטיות אנטישמיות".
לינד – המשמש כדווח לענייני הגירה ומדיניות מקלט במפלגה הסוציאל־דמוקרטית, מפלגת השמאל־מרכז שמוביל הקנצלר אולף שולץ – אמר, עם זאת, שטרם ברור אם חוק חדש ברמה הלאומית ידרוש גם הצהרת נאמנות לישראל. אחרי 7 באוקטובר פורסם דיווח שלפיו היו נבחרי ציבור שדרשו הצהרה כזו ממתאזרחים, אולם מבקריה טענו כי היא תכוון פרטנית לאנשים ממוצא ערבי או מוסלמי, וכי יהיה זה הרבה יותר בטוח מבחינה חוקית להתמקד בסוגיית האנטישמיות.
"אנשים כבר נדרשים לחתום על תמיכתם בחוק", הוסיף לינד. "מומחים רבים מציינים שהתחייבות על כך שאינך אנטישמי אין משמעותה בפועל שאינך כזה". החוק החדש בסקסוניה־אנהלט "הוא התפתחות מוזרה למדי", הטעים לינד, "משום שחוק האזרחות הוא חוק פדרלי. בסופו של דבר זה חסר היגיון אם יש חוקים שונים לאזרחות במדינות הגרמניות השונות".
הסתייגויות אלה אינן מונעות מכמה מתומכי ישראל לחגוג את החוק המקומי החדש. "זה משהו שהייתי מצפה מכל מדינה", אמר סשה סטווסקי, נשיא ומייסד המיזם הפרו־ישראלי הונסטלי־קונסרנד, שמקום מושבו בפרנקפורט. "אף שגם כיום יש בסיס חוקי לדחות בקשה לאזרחות", ציין סטווסקי, "כל מדינות גרמניה היו רחמניות למדי ביחס לסוגיה הזאת. אנחנו לא צריכים עוד אנטישמיות במדינה הזאת, באמת שלא".
לפי הדיווחים, השרה צישנג הביעה את תמיכתה בישראל מיד לאחר המתקפה של חמאס ב־7 באוקטובר. כשהיא מהדהדת את דבריה של הקנצלרית לשעבר אנגלה מרקל בנאומה בכנסת במרץ 2008, צישנג אמרה שזכות הקיום של ישראל "הייתה ועודנה עיקרון יסוד" של המדינאות הגרמנית.
אף שהמדינות הפרטניות בגרמניה יכולות לחוקק תקנות משלהן באשר לדרישות ההתאזרחות מתושבים שמתגוררים בשטחן, היו גם ניסיונות להקשיח את דרישות החוק ברמה הלאומית. במסגרת הניסיון האחרון, ב־15 בנובמבר, הציעה סיעה במפלגה הדמוקרטית־נוצרית בבונדסטג, שהתייחסה למתקפת הפתע של חמאס, טיוטת חוק שמטרתה "לסיים את התושבות ולמנוע את האזרוח של זרים אנטישמיים" בגרמניה.
כבר בשנת 2021 הציעה המפלגה לגרש או "למנוע את האזרוח של זרים אנטישמיים", ודרשה שמי שמבקש אזרחות יחויב להישבע שלא ינסה לערער על קיומה של מדינת ישראל. גורמים במפלגה אף הציעו עונש מאסר בן שישה חודשים ודחייה או אובדן של סיוע כלכלי למבקשי מקלט שיורשעו בפשעים אנטישמיים. זאת במקום לגרשם, כפי שהיה קודם לכן.
