מחר יחל הליך הבחירות לנשיאות במצרים שיימשך שלושה ימים. עבד אלפתאח א-סיסי, הנשיא המכהן צפוי להיבחר לכהונה שלישית ועוד שש שנים בארמון הנשיאות.
נוכח המלחמה בעזה והעיסוק התקשורתי העולמי בה, מערכת הבחירות הנוכחית במצרים יחסית שקטה. ברחובות מצרים פזורות כרזות של אסיסי ועוד שלושה מועמדים שמהווים דמויות שלא ממש מהוות איום פוליטי על הנשיא המכהן. האופוזיציה המצרית נעלמה מאז ההפלה של משטר מוחמד מורסי, ומהפכת ינואר 2011, שסיימה את שלושים שנות השלטון של חוסני מובארק.
הפעם הבחירות במצרים נערכות לאור שינויים בינלאומיים, אזוריים וכלכליים, שבחזיתם משבר כלכלי חמור שהוחמר עקב ירידת ערך הלירה המצרית מול מטבע החוץ.
המלחמה בעזה מחמירה את תחושת השבר במצרים שרואים במצב בעזה: איום מיידי על הביטחון הלאומי של מצרים. המראות על פי התקשורת המצרית, מזכירה את אווירת המלחמה של 1973 שהסתיימה בכריתת הסכם שלום עם ישראל שהוביל לנורמליזציה "קרה" ביחסים בין שתי המדינות.
ד"ר לילה עבד אל מג'יד, מומחית לתקשורת מקשרת בין הירידה בעניין המצרי בבחירות הללו לבין "המצב הפסיכולוגי של הציבור, שהושפע לרעה מהמתרחש בעזה, וגרם לאנשים רבים להתעניין במהלכי המלחמה באמצעות כלי תקשורת שונים. מה שהפך את העדיפות של התקשורת המצרית לכוון למתרחש בעזה".
הערכות במצרים הן שאחוז ההצבעה בבחירות יהיה נמוך כי התקשורת המקומית מקדישה יותר זמן לשידור חדשות ותוכניות פוליטיות שעוסקות במלחמה בעזה על פני ענייני מצרים.
ייתכן שהדבר השפיע גם על הזמנים שהוקצו לשידור תעמולת בחירות והרחבה על המועמדים, כמו גם על הפרסומות שהפיקה רשות הבחירות הלאומית כדי לדרבן אזרחים להצביע.
