לאחר דיון ממושך בו הוצגו עמדות גורמי מקצוע לחברי הקבינט החברתי-כלכלי, הצביעו השרים פה אחד על המלצה שלא להכניס פועלים ערבים תושבי יו״ש. השר דיכטר בחר שלא להצביע. בנוסף, החליטו השרים לקרוא לראש הממשלה לקיים בהקדם דיון על השוואת הסמכויות והקריטריונים לכניסת פועלים ערבים ליישובים הישראליים ביו״ש.
שרי הממשלה, וביניהם גם חברי מפלגות הליכוד והמחנה הממלכתי, התנגדו הערב (א') בקבינט האזרחי להכנסת פועלים פלסטינים מיהודה ושומרון, זאת בניגוד לעמדת המל"ל וראש הממשלה בנימין נתניהו שתומכת בהגדלת מכסת העובדים שייכנסו לישראל.
הדיון נערך על רקע דרישת משרד החקלאות ומשרד הבינוי והשיכון לפתור את המחסור בפועלים, תפקיד שלפני המלחמה מולא על ידי פלסטינים. כתשובה למשבר, השרים הציעו לקדם את הגדלת המכסות של עובדים זרים ממדינות בעולם, החלטה שנתונה לאישור הקבינט המדיני-ביטחוני שצפוי להתכנס מאוחר יותר.
בפתח ישיבת הקבינט האזרחי, הציג נציג המל"ל את הצעתה, לפיה יוכנסו לישראל פועלים פלסטינים נשואים, בני 35 ומעלה, במתווה מדורג.
יו״ר הקבינט, שר האוצר בצלאל סמוטריץ' הצהיר כי הוא מתנהג להצעה. "אני סבור שלא נכון להכניס פועלים ערבים תושבי יהודה ושומרון לעבודה, אבל אני לא מונע את הדיון". עוד הבהיר סמוטריץ' כי "יוצגו כאן עמדות מקצועיות ובסופה של הישיבה נצביע על המלצה לקבינט הביטחוני".
בהמשך לתגובתו של יו"ר הקבינט, גם השר ניר ברקת הביע את התנגדותו הנחרצת בנידון: "אתם חיים את ה-6/10. אתם לא מפנימים שהשתנו סדרי עולם. אנחנו לא מעוניינים להיות תלויים בפועלים הפלסטינים. אתם רוצים להכניס את האויב לישראל? השתגעתם? לא למדתם כלום מהשבעה באוקטובר?".
אל ברקת הצטרף גם השר גדעון סער. ״במאי 2022 התנגדתי להכנסת הפועלים מעזה. הקונספציה הייתה שהכנסת הפועלים תשפר את מצב הכלכלה בעזה ותביא ליותר ביטחון. הקונספציה הזאת קרסה ב-7 באוקטובר", הוא טען, והסביר שבדרך כלל – ובמיוחד בימים האלו – האוכלוסייה ביו״ש מוגדרת כאוכלוסיית אויב. "בזמן מלחמה אסור להכניס אותם. הם בשיא השנאה ותחת הסתה פרועה שהם צורכים ברשתות החברתיות ובערוצי התקשורת בערבית. זאת הזדמנות לנוע למקום אחר: להביא עובדים זרים ממדינות ידידותיות עם פחות קשיים בירוקרטיים״.
השר אקוניס ביטא גם כן את התנגדותו ואמר כי "בשבעה באוקטובר קרה דבר שעליו חל הכלל: מה שהיה הוא לא מה שיהיה. למדינת ישראל אסור להמשיך ולדבוק בקונספציות הישנות והשגויות שדבקו בהם ממשלות רבות". לדבריו, גם על כניסת הפועלים מעזה אמרו בדיוק את אותם דברים: "הטיעונים אותם טיעונים, תפיסת עולם 'מכילה', שמטרת הקלות, כדי להפחית לכאורה טרור. זה לא קרה אף פעם. הצורך מובן לגמרי במגוון תחומים חיוניים – בראש ובראשונה בנייה וחקלאות – אבל הפתרון שגוי".
לסיכום הודה הפרויקטור האזרחי טל בסכס שסוגיית המחסור בידיים עובדות מעסיקה אותו מאוד כרגע. "מדובר בנושא מורכב ובעל משמעויות רבות. המלחמה מהווה הזדמנות לגבש ולהאיץ תהליכים ארוכי טווח שיתנו מענה בצמצום התלות של המשק בעובדים פלסטינים, ועל מנת לשמור על רציפות תפקודית ולמנוע תנודתיות".
במערכת הביטחון הביעו את עמדתם בנושא ואמרו כי שב״כ וצה״ל בעד הכנסת פועלים פלסטינים תחת הגבלות, כאשר המשטרה נגד. המלצתם היא "ללכת להגדלה מוגבלת". כיום נכנסים כמה אלפים בודדים של פועלים פלסטינים לשטח ישראל, ובמערכת הביטחון רוצים להגדיל את הכמות לתקופת מבחן.
במסגרת ההגדלה, "מעסיקים יחויבו להסיע את הפועלים ולהחזיר אותם למפעלים, לחקלאות ולאתרי בנייה והם לא יוכלו להסתובב באופן חופשי בישראל". כמו כן, צוין שהיה נסיון להביא 10,000 פועלים זרים – אבל זה לא קורה.
במערכת הביטחון גם הביעו נקודות בעייתיות במהלך שכזה: "החשש שייכנסו לפה כאלו שראו בחודשיים האחרונים יותר מידי טלגרם וזה ישפיע. לא בטוח שאפשר לפקח על מי שנכנס כמו שנדרש". כמו כן, אמרו, ישנה בעיית הקשב: "פיקוד מרכז והחטיבות המרחביות בעצימות מאוד גדולה ושב״כ מגויס כולו לסיכול טרור. הכנסת פועלים תפנה קשב ויהיה לזה מחיר".
יו״ר הקבינט החברתי כלכלי, שר האוצר בצלאל סמוטריץ׳ אמר בסופה של ההצבעה כי "אני מודה לחבריי בקבינט על הצבעתם כנגד ההכנסה של הפועלים הערבים תושבי יו״ש לעבודה בתחומי הקו הירוק. חלק משמעותי מההפנמה של קריסת הקונספציה היא שאסור להמשיך את מה שהיה. כסף והיתרי בניה לא קונים שקט. מי שירצח אותנו כשאין לו כסף ירצח אותנו כשיש לו כסף".
"ביטחון אזרחי ישראל קודם לכל", הוסיף סמוטריץ', "ואנו ממליצים לקבינט המדיני-בטחוני שלא לאשר את הכנסת הפועלים. ניתן וצריך לקדם חלופות שיתנו מענה אחר למשק. אני סבור שהמצב צריך להיות דומה גם בעבודה בתוך יו״ש והקבינט הכלכלי קיבל החלטה לקרוא לקיום דיון בהקדם בהשוואת הקריטריונים של כניסת פועלים ערבים מיו״ש גם ליישובים ביו״ש. אסור להפלות בין דם לדם וביטחון כל אזרחי ישראל חייב להיות מעל לכל שיקול אחר״.
