בעיצומה של הנסיעה בכבישי ישראל קמה אחת המשתתפות במסע 'תגלית', נטלה את המיקרופון של האוטובוס ונשאה מעין נאום באוזני חבריה. "כמה מאיתנו ביקשו לשאול שאלות ולהתעניין, אך לא התאפשר לנו לעשות זאת", האשימה בת'אני זיימן, דוקטורנטית לאנתרופולוגיה מוושינגטון די־סי, את מארגני ומדריכי המסע. "בתגובה לכך", המשיכה, "חמישה מאיתנו נעזוב את הקבוצה ונצטרף לסיור עם 'שוברים שתיקה', כדי ללמוד על הכיבוש מהזווית של הפלסטינים ושל חיילי צה"ל לשעבר". משתתפת נוספת טענה כי "תגלית מספרת סיפור חד־צדדי, וזה לא הוגן". הדברים הועברו בשידור חי בפייסבוק, והסרטון שותף והופץ ברשתות החברתיות. מחוץ לאוטובוס כבר המתינו לחמש הנוטשות נציגי 'שוברים שתיקה', שעודכנו מראש על המהלך ונטלו את הצעירות לסיור מטעמם בחברון.
תקרית זו אירעה בסוף יוני האחרון. שבועיים לאחר מכן, ב־15 ביולי, התרחש אירוע דומה: שמונה משתתפים במסע של 'תגלית' עזבו את הקבוצה במהלך ביקור בשכונת עיר־דוד בסילואן, והצטרפו לפעילי 'שלום עכשיו'. הללו נטלו אותם לביקור בבית משפחת סומרין בסילואן, הטוענת שעמותת אלע"ד וקק"ל מנסות לפנותה מביתה.
הצעירים שנטשו את האוטובוסים של 'תגלית', בזעם ספונטני כביכול, ביקשו להעניק למעשה שלהם דימוי אותנטי ועצמאי, כאילו הגיעו לישראל בתום לב ואז "התאכזבו" לפתע לגלות שמלווי המסע מטעם 'תגלית' אינם מאפשרים להם להבין את הסכסוך לאשורו ולהיחשף לזווית הפלסטינית. אלא שהמציאות שונה: כל הנתונים מראים כי מדובר במחאה מתוכננת ומתוזמנת. שתי הקבוצות שעזבו את מסע תגלית בעיצומו, הצטרפו אליו מלכתחילה כדי ליצור פרובוקציה ולחולל את המהומה ואת ההד התקשורתי שבהם חפצו. הנוסעים הללו עשו שימוש בפלטפורמה של 'תגלית' כדי להעניק במה לדעותיהם שלהם.
מרבית הצעירים והצעירות שנטשו בהפגנתיות את הקבוצות של 'תגלית', כך התברר, הם חברי ארגון שמאל יהודי־אמריקני בשם IfNotNow ("אם לא עכשיו", ובר"ת INN). מדובר בארגון שהוקם בשנת 2014 במהלך מבצע 'צוק איתן', במטרה למחות על מדיניות ישראל כלפי הפלסטינים ולהתנגד לפעילות הלובי הישראלי בארה"ב. הארגון, המבוסס על מתנדבים ותרומות, שואף לקדם שינוי תפיסתי בקרב הקהילה היהודית בארה"ב ולגרום לה "להפסיק את התמיכה בכיבוש", וכך להשפיע גם על מדיניות ישראל. בראש הארגון עומדים צעירים יהודים שרובם נולדו וחונכו בתוך הקהילה היהודית. חלקם דתיים, ויש בהם גם מי שעברו חינוך יהודי עמוק, ביקרו בארץ לא פעם ואף התגוררו בה תקופה מסוימת.
לפי הצהרת הארגון, הוא עוסק בקירוב לבבות ולא במחלוקות. לפיכך הוא אינו שותף או תומך בתנועת ה־BDS הקוראת לחרם על ישראל, ואינו דן על עצם הלגיטימיות של הציונות. הארגון גם לא עוסק בשאלת חלוקת הארץ, אלא מתמקד בדרישה לסיים את הכיבוש. עם זאת, לפני כשנה נכתב בדף הטוויטר של IfNotNow, בתגובה לחוקים אמריקניים נגד החרם על ישראל, כי "לא משנה מה עמדתך על BDS (ואנחנו לא נוקטים עמדה), חרמות הם לא פשע. ה'חוק נגד החרם על ישראל' אינו חוקתי ולא אמריקני". ציוץ נוסף היה ברור יותר: "הממסד היהודי־אמריקני מניע את החשש מפני ה־BDS, ובדרך כלל נותר לצד הדמוקרטיה המידרדרת של ישראל, המעצרים האלימים של ילדים פלסטינים והסיוט שנקרא 'הכיבוש'. ה־BDS הוא לא הבעיה, הכיבוש הוא הבעיה".
מייסדת הארגון, סימון צימרמן, מונתה בעבר ליועצת לענייני יהודים של הסנטור ברני סנדרס כאשר התמודד על מועמדות המפלגה הדמוקרטית לנשיאות מול הילארי קלינטון, ולמתאמת הקמפיין מול הקהילה היהודית. צימרמן פוטרה מהתפקיד ימים ספורים לאחר שנכנסה אליו, בעקבות אמירות בוטות שלה כלפי בנימין נתניהו וממשלת ישראל. בין היתר היא קיללה את ראש הממשלה וכינתה אותו "רוצח המונים". סנדרס הוא איש שמאל מובהק המבקר בחריפות את ישראל, אך האמירות של צימרמן היו יותר מדי גם בעבורו. בתקופת 'צוק איתן' הובילה צימרמן הפגנות של צעירים יהודים מול משרדי ועידת הנשיאים של הארגונים היהודיים באמריקה, שבהן הוקראו שמות של פלסטינים ושל ישראלים שנהרגו במהלך המבצע. בשבוע שעבר עוכבה צימרמן במשך כשלוש שעות במסוף טאבה לפני כניסתה לישראל, ועברה תשאול של אנשי שב"כ.
אופי הפעילות של הארגון, המשתמש בפלטפורמות של ארגונים יהודיים מבוססים כדי להפיץ את השקפותיו הרדיקליות, עלה בכתבה אחרת שפורסמה ב'מקור ראשון' ביוני האחרון. לפני כמה חודשים השתתפתי בשם בדוי בסדנה וירטואלית של IfNotNow, שיועדה להחדיר מדריכים מטעמו למחנות קיץ הפונים לנוער יהודי אמריקני. מטרת ההכשרה הייתה לחשוף את המדריכים לחומרים ולתוכניות המציגים את ישראל כמדינה כובשת ומפרת זכויות אדם, ולגרום להם להעביר את המסר הזה גם לחניכיהם הצעירים. בין היתר הוצע למדריכים "לספר סיפורים על ילדים פלסטינים בגילם, להשמיע מוזיקה ולהקריא ספרות פלסטינית", וגם, שימו לב: "תרגילו אותם להגיד קדיש בכל בוקר שבו נרצחו פלסטינים בעזה וסביבתה". הטענה שלפיה "מחנכיכם והוריכם מסתירים מכם את המידע האמיתי על הכיבוש ואפליית העם הפלסטיני", הופיעה גם אז.
הסתננות עוינת
בדיקה של ההתרחשות הנוכחית סביב מסעות 'תגלית', מגלה גם היא שהעניין כולו תוכנן מראש: במקרה הראשון ירדו חמש משתתפות מהאוטובוס וחברו לסיור עם פעילי שוברים שתיקה שהמתינו להם שם. במקום אף נכח צלם מטעם עיתון 'הארץ', שהוזמן לתעד את ההתרחשות. מתברר גם כי עוד לפני שהמדריך באוטובוס עדכן את אנשי 'תגלית' בהתפתחויות, 'הארץ' כבר פנה לארגון והגיש שאילתה על התקרית.
דניאל רסקין, אחת הנוסעות הנוטשות בתקרית הראשונה, פתחה חשבון טוויטר לקראת יציאתה למסע, במטרה לצבור הד תקשורתי. בציוץ הראשון כתבה: "אני מצייצת את דרכי ב'תגלית' בישראל על מה שאני רואה ושומעת, ועל מה שלא". היא המשיכה לצייץ בהיותה בישראל, ושאלה שוב ושוב "האם יספרו לנו את האמת על הכיבוש או לא". באחד הציוצים, למשל, כתבה: "נסענו צפונה היום בכביש שש, וראינו לראשונה את החומה המפרידה בינינו ובין הגדה המערבית. אף אחד לא אמר על כך דבר. האם זה יימשך כך? אני מקווה שלא, אך חוששת שכן".
שניים ממשתתפי קבוצת הפורשים השנייה, אלון גליקמן ונוח וגנר, פעילים זה זמן בארגון IfNotNow. בראיון ל'טיימס אוף ישראל' טען גליקמן כי לא תכנן מראש את נטישת המסע, אך ספק אם ניתן לקבל את טענתו. באפריל האחרון נעצר גליקמן בהפגנה של INN מול הפדרציה היהודית של לוס־אנג'לס. לפני כשנה הוא הפיק סרטון בעבור הארגון, שבו התלונן על מוריו בבתי הספר היהודיים שבהם למד, שלטענתו לא סיפרו לו על הסכסוך הישראלי־פלסטיני. חברו, נוח וגנר, נעצר מוקדם יותר השנה בניו־יורק על ידי המשטרה המקומית, לאחר שהשתתף בהפגנה מטעם הארגון מול הקונסוליה הישראלית במנהטן, במחאה על מות הפלסטינים בסמוך לגדר הרצועה. בחג הפסח האחרון השתתף וגנר ב"ליל סדר נגד הכיבוש" שארגנו אנשי IfNotNow.
משתתפים בשתי הקבוצות מספרים כי בשני המקרים היה מדובר בקבוצה מגובשת שהכירה מראש, ושהנוסעים הנוטשים התנהלו כ"קבוצה בתוך קבוצה". לדברי המשתתפים, הנוטשים "עשו חזרות על הנאום לקראת העזיבה, והיה נראה שהוא הוכתב להם על ידי הנהלת הארגון בארה"ב". עוד משתתף מדווח כי במהלך ביקור ב'היכל השמות' במוזיאון יד ושם, ביקשה אחת הנוסעות הנוטשות להקריא שיר, שתיאר את מצבם העגום של ילדים בעזה, ושיצר השוואה בינם ובין ילדים יהודים בשואה.
איש צוות שליווה אחת משתי הקבוצות מספר שבמהלך ביקור בשוק מחנה־יהודה, ובשעה שחבריהם למסע הסתובבו ונהנו מהמקום, חברי INN נפגשו עם פעילי מרצ ושוברים שתיקה. "הם הגיעו עם מטרה מאוד מסוימת, וניצלו כל רגע כדי לקדם אותה", מתאר אחד המשתתפים. "כשהגענו לכותל הם שאלו מדוע הוא נמצא בחזקה ישראלית ולא פלסטינית. לרגע אחד הם לא הפסיקו להתסיס". משתתף אחר הוסיף: "היינו קבוצה של 35 חניכים, וחמש מסתננות מבחוץ. במשך כל הסיור הן לא היו חלק מהקבוצה".
בסרטון שצילמו משתתפים במסע נראית אחת ממנהיגות הקבוצה של INN לוחצת על משתתפת אחרת, שתחתום גם היא על מסמך שבו היא מצהירה על עזיבת הקבוצה. אותה צעירה נראית בוכה, וניכר שהיא מעוניינת להמשיך במסע עם 'תגלית'. בסופו של דבר היא עומדת בלחץ, מסרבת לחתום וממשיכה עם הקבוצה כולה.
מגבית תמוהה
משתתפי הקבוצה השנייה, של השמונה שפרשו בעיר דוד, השיקו לאחר התקרית קמפיין מימון־המונים באתר GoFundMe. המטרה המוצהרת של קמפיין ההתרמה היא לכסות את דמי הפיקדון ואת עלות הטיסות. נסביר את הרקע: המסע של 'תגלית' בישראל, הנמשך עשרה ימים, ממומן על ידי מדינת ישראל ותורמים יהודים. אך כדי לבטא רצינות, על כל משתתף להעביר מראש 250 דולר כפיקדון. סכום זה מוחזר עם תום הביקור או נשאר כתרומה לתגלית – על פי בחירת המשתתף. נהלי 'תגלית' קובעים כי אם אחד המשתתפים אינו יכול לסיים את המסע ונאלץ לעזוב באמצע, 250 הדולרים מוחזרים לו כדי שיוכל לרכוש באמצעותם כרטיס טיסה חזור, מוקדם יותר מהתוכנית המקורית. בהתאם לכך, אם חברי INN היו מעוניינים בכרטיס טיסה מיידי לארה"ב, הם היו יכולים לקבל את עלותו מ'תגלית' – ולמעשה את כספם שלהם. אך הם לא עשו זאת, אלא עזבו והצטרפו לסיורים עם גופים אחרים; הקבוצה הראשונה עם 'שוברים שתיקה', והקבוצה השנייה עם 'שלום עכשיו'. משכך, הם נדרשו לממן בעצמם את שיבתם לארה"ב.
היעד הראשוני של הקמפיין היה עשרת אלפים דולר. לאחר שהמטרה הזו הושגה תוך זמן קצר, הוצב רף חדש של 18 אלף דולר, תוך אמירה שחלק מהסכום ייתרם לארגוני סיוע לפלסטינים. "אנחנו רוצים לתמוך באותם פלסטינים שליוו אותנו במשך חמישה ימים בגדה המערבית ובמזרח ירושלים", נאמר בבקשת התרומה. הנוסעים הנוטשים הוסיפו וטענו כי הם זקוקים למימון ההוצאות המשפטיות מול תביעה עתידית של 'תגלית', אך 'תגלית' לא הגישה כל תביעה נגדם, וצעד כזה יהיה מנוגד למדיניות הארגון.
בקשת המימון מהציבור מעלה תהיות מסיבות נוספות: ל־INN משאבים רבים, ומוזר שחבריו נאלצו לבקש תרומה כדי לממן לכאורה את שיבתם לארה"ב. חלק מהנוטשים מגיעים ממשפחות אמידות ומוכרות, וחלקם אף לומדים באוניברסיטאות יוקרתיות כגון הרווארד, כך שקשה להאמין שהם אכן היו זקוקים לסיוע כלכלי כדי לחזור הביתה. נראה יותר שגיוס הכספים נועד להעניק לסיפור תדמית של יוזמה ספונטנית של אנשים מן השורה, וליצור ערוץ נוסף שיגביר את ההד התקשורתי לצעד שביצעו.
IfNotNow נתמך על ידי גורמים התומכים גם בארגוני BDS, ועל ידי גופים אחרים העוינים את ישראל. אחד מהם הוא קרן האחים רוקפלר, שמטרתה "שינוי חברתי שמסייע לעולם צודק, סבלני ושליו". הקרן תומכת בגופים כמו "קול יהודי לשלום" (JVP), אחד מארגוני ה־BDS הגדולים והמוכרים, הארגון הישראלי 'זוכרות' הקורא למימוש זכות השיבה ומקדם את תוכנית "פלסטין ללא ציונות", עדאלה, שוברים שתיקה, הקרן החדשה לישראל ועוד. גוף נוסף התומך ב־INN היא Foundation for Middle East Peace (הקרן לשלום במזרח התיכון), התורמת גם לשוברים שתיקה, בצלם, רבנים למען זכויות אדם, עמותת ידידי שלום עכשיו בארה"ב ועוד. מתברר כי הארגון עובד בשיתוף פעולה הדוק עם שוברים שתיקה ועם שלום עכשיו, הנתמכים כמותו על ידי אותם מקורות.
דוברים מכל הקשת
תקריות מסוג זה מציבות את מנהלי 'תגלית' במקום מורכב ורגיש: הארגון מאפשר לצעירים יהודים מכל הרקעים והעמדות להשתתף בתוכניותיו – החל מפעילי שמאל קיצוני וכלה בחרדים ובבעלי עמדות ימין רדיקליות. בארגון ידעו מראש שמדובר בפעילי IfNotNow ובחרו שלא להתעמת מולם ולמנוע את הצטרפותם, שכן צעד כזה היה נוגד את כללי הארגון, המקבל צעירים יהודים מכל הסוגים. קשה לדעת אם וכיצד יוכלו ב'תגלית' למנוע פרובוקציות נוספות מסוג זה.
ב'תגלית' דוחים את הביקורת שהפנו כלפיהם הנוסעים הנוטשים ומי שעומדים מאחוריהם. גורמים העובדים עם תגלית אומרים כי לאנשי INN "אין עוד שפנים בכובע", וכי הם "צפויים מאוד". כארגון שהביא לישראל יותר מ־600 אלף צעירים וצעירות יהודים מהעולם, הם רואים בתקריות האחרונות "שריטה קלה בכנף". בתגלית ביקשו שלא להתראיין לכתבה. במקום זאת שוחחנו עם חברות ועם ארגונים המפעילים קבוצות של תגלית. שם אומרים כי "פרויקט תגלית לא נועד לענות על שאלות הקשורות לכיבוש, אלא לחזק את הזהות היהודית של צעירים יהודים מהעולם. המטרה היא להראות את השיח בציבור הישראלי". עוד נאמר כי "לישראלים יש חיים מעבר לסכסוך, וחשוב לנו להראות את זה. תגלית היא מתנת העם היהודי לדור הצעיר, והיא מאפשרת להם לבקר במולדת העם היהודי, ובמדינה שהיא יהודית ודמוקרטית.
"אין לנו בעיה עם הדעות שלהם אלא עם הגישה שבה זה נעשה, לשם הפרובוקציה", אומרים לנו הגורמים העובדים עם תגלית. "הם טוענים שתגלית הוא ארגון תעמולה ימני, וזה כל־כך רחוק מהמציאות. המטרה של תגלית היא לגרום לצעירים יהודים לאהוב את העם היהודי. המדיניות של תגלית היא 'להימנע ממחלוקת', וזה כולל מחלוקות משמאל אך גם מימין. בתגלית עובדים עם רשימת גופים המורשים להיפגש עם הקבוצות ולהציג את עמדותיהם. ארגון כמו שוברים שתיקה אינו כלול ברשימה הזו כיוון שהוא מציג גישה חד־צדדית, אך הדבר נכון גם בנוגע לגופים מסוימים מימין. חלק מהמסע של תגלית הוא הרצאה של שעתיים, המתארת את המציאות המדינית המורכבת. ההרצאה הזו מועברת על ידי דוברים מתחלפים, המגיעים מכל הקשת הפוליטית בישראל".
טענה נוספת שהשמיעו גורמי שמאל היא שבתגלית ביטלו את המפגשים עם האוכלוסייה הערבית בעקבות דרישה של חלק מהתורמים, או בשל אי־נעימות של חיילי צה"ל המלווים את הקבוצות. "בתגלית לא הפסיקו את המפגשים עם האוכלוסייה הערבית, אלא שינו את הצורה הטקטית שבה זה מתנהל", הסבירו בחברת תיירות העובדת עם תגלית. "אנשים שרוצים להרחיב את ידיעותיהם על ישראל או על הפלסטינים רשאים לעשות זאת בתוכניות 'השלמה' שמפעילים גורמים אחרים, המציעים לחניכים ללמוד לעומק נושא מסוים. אפשר ללמוד בישיבה או במדרשה, להתנדב בקיבוץ או לבקר ביהודה ושומרון וללמוד יותר על הסכסוך הישראלי־פלסטיני".
"יש פה אסטרטגיה ברורה לסכסך בין יהדות ארה"ב לישראל", אומר איתי ראובני, חוקר ב־NGO מוניטור, מכון מחקר העוקב אחרי ארגונים המקדמים צעדי חרם על ישראל. "אלה ארגונים שמנסים לנצל את האתגרים שישנם בין שתי הקהילות האלה. הפעילות שלהם יחד עם שוברים שתיקה ושלום עכשיו מתחברת לאסטרטגיה הזו".
זו לא הפעם הראשונה שבה ארגוני שמאל מנסים לפגוע בפעילות 'תגלית'. ארגון בשם 'תגלית אנפלאגד' הציע בעבר לצעירים יהודים־אמריקנים סיורים אלטרנטיביים ברשות הפלסטינית. אלא שארגון זה כבר איננו פעיל, ודף הפייסבוק שלו לא עודכן מאז 2012. "ההבדל הוא ש־INN הוא גוף עם הרבה כסף ושמבין תקשורת, לכן הם מצליחים ליצור תהודה", אומר גורם שעובד עם תגלית. "עד עכשיו, הארגונים שפעלו נגד תגלית היו ללא תקציב, ולכן לא הצליחו ליצור תהודה כפי ש־INN עושים".
כך לא מתנהגים אורחים
אך המסר החזק והתקיף ביותר נגד התנהלותם הבעייתית של אנשי INN ושל הנוסעים הנוטשים מטעמם ובהשראתם, הגיע מצד חבריהם למסע. במאמר שפורסם ב"ג'רוזלם פוסט", בחתימתם של 18 ממשתתפי המסע, מבקרים הכותבים את התנהלותם של חבריהם הנוטשים, ומכחישים את טענותיהם כאילו הושתקו על ידי המדריכים והמלווים.
"במהלך שהותם הקצרה במסע", נכתב במאמר, "מפגינים אלה ניצלו כל הזדמנות להשמיע את דעותיהם בנוגע לסכסוך. בתחילה רובנו היינו פתוחים מאוד לשאלות שלהם ולדיאלוג שהתפתח. כאשר אחת מהן הדגישה את הצורך לכלול בטיול שיחות על הסכסוך, מנהיגי הקבוצה אפשרו לה בנדיבות להוביל דיאלוג בערב הראשון של המסע, שבמהלכו שוחחנו על הנושא שעות ארוכות. לוח הזמנים של המסע שוּנה כדי לאפשר להם להביע את דעותיהם".
אך לדברי הכותבים, ברגע שהבינו שלא מדובר בשאלות תמימות, המצב השתנה. "הרטוריקה שלהם נעשתה אגרסיבית, וכוונה כלפי מורה הדרך שלנו, שלא התחמק מהנושא, השתיק אותם, או הביע עלבון מביטולם את הפרספקטיבה שלו. הוא ענה על כל שאלה בשלווה וכמיטב יכולתו, תוך הכרה בהטיה המובנית שלו כחייל לשעבר".
"כאשר השאלות נעשו בלתי פוסקות וחוזרות על עצמן, המדריך הזכיר שוב ושוב לקבוצה שיש בהמשך השבוע דיון עם פרופסור להיסטוריה של המזרח התיכון, שיוכל להשיב על כמה מהשאלות הספציפיות שלהם. במהלך ההרצאה, הפרופסור ענה על שאלותינו בפתיחות ובכנות ועודד אותנו לבצע מחקר משלנו ולבדוק את המידע שהציג לנו. אלא שאותם פעילים כבר לא שהו אז בטיול".
רק לאחר המסע, כותבים 18 המשתתפים, הם הבינו שהכול תוכנן מראש. "מסתבר שכמה מהמפגינים עבדו לפני היציאה ל'תגלית' עם INN. מה שהארגון הזה סיפר להם על תגלית לא תאם את החוויה שעברו – המדריך לא היה פרו־ישראלי קיצוני או אסלאמופובי – אך הדבר לא שינה את דעתם. הניסיונות של המדריך והצוות להעניק להם מקום לדיאלוג, לא הספיקו להם".
הכותבים מביעים גם את כעסם האישי על התנהלותם הלא הוגנת של עמיתיהם למסע: "ברגע הפגיע ביותר שלנו הם שלפו את המצלמות והפכו אותנו למופע תקשורתי למטרות רווח פוליטי. הם צילמו אותנו ללא הסכמתנו ושלחו קטעי וידאו של הקבוצה שלנו לתקשורת. כאשר המדריך שלנו הביע הבנה להחלטתם וביקש עשר דקות כדי לפעול בהתאם לנהלים ולפנות למשרד של 'תגלית' כדי להתכונן ליציאתם, הם סירבו. לאחר עזיבתם, הם הציגו לתקשורת נרטיב לא נכון וטענו כי אינם יכולים להתמודד עם העובדה ש'תגלית' סירבה להביא לשולחן את הזווית הפלסטינית.
"ידענו לְמה אנחנו נרשמים; קראנו את הלו"ז מראש, והסכמנו לתנאים של תגלית. הובאנו לארץ כדי להתחבר למורשת היהודית שלנו ולחזק את המשק הישראלי, ולא כדי לפתור סכסוך גאו־פוליטי מרכזי בתוך עשרה ימים. היינו אורחיה של ישראל, וכל הוצאות המסע שולמו עבורנו מראש… פעילים אלה ניצלו את המסע כדי לבצע פעלולים פוליטיים, והעמידו פנים כאילו מבנה הנסיעה הפתיע אותם. לא עניין אותם לראות את שני צדי הקונפליקט, כפי שטענו. הם הצטרפו לקבוצה עם דעה מגובשת בשאלה מי צודק בסכסוך, וסירבו לשמוע דבר שמתנגש עם דעותיהם הנוקשות. הם בחרו לשמוע נרטיב של צד אחד: הפלסטיני".
מ'תגלית' נמסר בתגובה: "תגלית, פרויקט א־פוליטי והמיזם החינוכי המוביל בעולם היהודי, חיבר לישראל ולעם היהודי עד היום כ־650 אלף יהודים צעירים. מאחר שאנו מכבדים את יכולותיהם של משתתפינו לגבש את דעותיהם בעצמם, אנו דוחים קידומן של אג׳נדות, ניסיונות למניפולציה או פרובוקציות, מכל צד פוליטי באשר הוא".
מארגון IfNotNow לא נמסרה תגובה. 
