יותר מחודשיים חלפו מאז החלה המלחמה, ואם בשבועות הראשונים תחושת ההירתמות וההתנדבות בציבור הישראלי הייתה מקיפה וכוללת, בשבועות האחרונים רוב הישראלים חזרו לנהל שגרת חירום מסוימת. הדבר הביא לכך שבמקביל ליום יום, יש מספר קבוצות שמנהלות סדר יומי שונה משאר הציבור. אחת מהן היא הקבוצה של משפחות משרתי המילואים שחשה כי נשארו לבד במאבקן היומיומי.
"פורום נשות המילואים" הוקם באחרונה על ידי מספר נשים שבני זוגן גויסו למילואים בתחילת המלחמה, במטרה להעלות למודעות הציבור את הדאגה הבסיסית לבעלים שנמצאים בחזית יחד עם הקושי הבלתי נתפס שהמצב זימן להן.
במכתב ששלחו לפני תשעה ימים לשר האוצר בצלאל סמוטריץ' וטרם זכה למענה כלשהו, הן כתבו כי "המציאות שלנו, נשות ומשפחות אנשי המילואים, הופכת מתקופה זמנית מאתגרת לשגרה קשה (…) אנו מבקשות להיערך בהתאם ולתת מענה גם עבורנו, מתוך הכרה כי החוסן של החיילים בחזית, תלוי במידה רבה גם בחוסן בני המשפחה שבעורף".
"להיעדרותם של אנשי המילואים מהבית השלכות מרחיקות לכת על התא המשפחתי. המשמעות של גיוסם היא ביטול חלוקת התפקידים השגרתית בכל בית ומעבר למציאות בה אנו אחראיות לבדנו לתפעול משק הבית ולגידול הילדים, במקביל לניסיון להמשיך בתעסוקה שלנו כעצמאיות או כשכירות ולחיזוק בני הזוג שבחזית. בפועל, מדובר בהתגייסות של המשפחה כולה לצו 8", אמרו נשות הפורום שמנהלות אותו בהתנדבות מלאה, וציינו כי "עסקים שנפגעים מההיעדרות של אנשי המילואים מקבלים מענה מצד המדינה. לעומת זאת, אנו, נשות אנשי המילואים, נפגעות קשות ואיננו מקבלות הכרה, מענה או פיצוי הולם על היעדרותם של בני זוגנו מהבית. כל עוד בני זוגנו במילואים, חיינו נפגעים הן בהיבט הכלכלי והן בהיבט של החוסן (תפקודי ונפשי) בצורה משמעותית, ואנו מבקשות מענה מצד המדינה".
במכתב פורטו מספר צרכים של משפחות המילואים אשר זקוקים למענה מצד המדינה, בהם: הטבה במס לבנות הזוג של אנשי המילואים, מענק כלכלת בית חודשי, הגדלת קצבאות ילדים למשפחות מילואים, סבסוד צהרונים וקייטנות, הטבות משמעותיות בארנונה, חשמל ומים לכל אורך השירות, הארכת חופשת לידה לנשות מילואים, הארכת ימי אבטלה, הקלות במוסדות אקדמיים לנשות המילואים בדומה למשרתי המילואים, מתן תמיכה נפשית והקמת מערך תומך למשפחות אנשי המילואים.
ספיר בלוזר, אחראית תחום מדיניות בפורום, מספרת על עשרות מקרים של נשים שפוטרו ממקום עבודתן למרות החוק שאוסר זאת, נשים שהוצאו לחל"ת כי הן פחות זמינות בשל אי נוכחות בן הזוג ומשתפת על שאלות שהגיעו אליהן: "איך אימא עם ארבע ילדים אמורה לצאת לקניות? מה עושים אם יש ילד חולה ועוד שלושה בריאים? לא מעט משפחות הפכו למשפחות רווחה בעקבות המצב, ובכלל, יש נשים שכבר חודש לא שמעו מבן הזוג כי הוא בתוך עזה – הילדים לא ראו או שמעו אותו המון זמן והם כבר לא שואלים איפה אבא, שלא לדבר על הרגרסיות שלהם".
"בסביבה שלי אני אחראית על המשפחות המפונות, אבל בפן האישי החיים האישיים שלי נעצרו", אומרת בלוזר ומספרת כי הייתה אמורה לחזור מחופשת לידה לתפקיד ציבורי משמעותי, אך בשל הגיוס של בן זוגה למילואים היא הודיעה שלא תוכל לעשות זאת.
הפורום שהתארגן בצורה אורגנית כולל היום מטה ומתנדבות לפי תחומים, "יש לנו צוות של עשרות עורכות דין למיצוי זכויות שמטפלות במאות מקרים של פיטורים לא חוקיים והוצאות לחל"ת. בקבוצה שלנו יש היום 900 נשים של מילואימניקים, וההודעות מגיעות לעוד ועוד מעגלים. אנחנו נפגשות עם חברי כנסת ומנסות שהוועדות יתכנסו ושהשרים יתייחסו לזה – דורשות מהמדינה לתת פתרונות יותר נרחבים. אנחנו עובדות מול קרן הסיוע של צה"ל, ויודעות שראש אכ"א והצוות שלו רוצים שזה יעבוד אבל מדובר במספרים קטנים", היא אומרת ומוסיפה כי הן פועלות עכשיו כדי שכמה שיותר משפחות מילואים יכירו את הקרן הזאת.
הן מודעות לכך שהחלון להוספת תקציבים הולך ונסגר, "אנחנו מנסות לפעול לפני שהתקציב נגמר ולהספיק לתת לאוצר את הדרישות שעולות מהשטח. יש דברים שהם לא תקציביים כמו חקיקה, ויש מענים שהמדינה נותנת אבל לא מחלקת אותם בצורה טובה. אנחנו רוצות שיבינו שמשפחות המילואים עוברות דברים קשים כמו הגעגוע הגדול לבני הזוג גדול. לא מעט נשים מרגישות שהמשפחה שלהם השתנתה מאז החלה המלחמה. הקושי הנפשי הוא אמיתי ומשפיע על הילדים שלנו ועלינו כמשפחות. אנחנו אמנם לא לובשות מדים אבל מאוד מגויסות. אבל עדיין אין מספיק הכרה של המדינה בזה. אין מספיק הבנה בכוח שאנחנו נותנות לחזית".
