מאות רבות הצטופפו בבית העלמין בכפר תבור כדי לחלוק כבוד אחרון לאל"מ יצחק בן בשט, אחד מעשרת הלוחמים שנפלו בהיתקלות הקשה בשכונת שג'עיה בעזה אתמול.
"רק אנחנו קראנו לך יצחק, בשביל כולם היית בנבה" אמרה אמו עדנה בקור רוח מעורר השתאות מעל קברו הפתוח ונפרדה מבנה בהצדעה. "אתמול בלילה שכבתי במיטה שלנו ושמעתי רכב חונה בחוץ ושלוש דלתות נסגרות" סיפרה אדר אלמנתו של יצחק, "הלב שלי התחיל לאותת לי, רמזי הכלב התחיל לנבוח והייתה דפיקה בדלת. תוך כדי שאני מתקרבת אני חושבת לעצמי אם לא אמורים להגיע רק שני אנשים. הרי אנחנו סיימנו, אנחנו כבר השתחררנו".
ימים לפני המלחמה שב יצחק ביחד עם אשתו אדר וארבעת ילדיהם- אשחר, ארבל, עידו ועומר מטיול השחרור שעליו חלמו לארצות הברית ומקסיקו. אחרי שנות שירות ארוכות יצחק היה אמור להשתחרר מצה"ל ולפתוח דף חדש באזרחות אך כשהחלה המלחמה ביקש לחזור ולהצטרף לחבריו מחטיבת גולני, הוא קיבל את תפקיד מפקד החפ"ק של מח"ט גולני ולמעשה היה יד ימינו של יאיר פלאי מפקד החטיבה.
"שיצאת למלחמה סיכמנו שאתה שומר על פלאי ופלאי שומר עליך" ספדה אדר, "דאגתי לך מאוד. הבוקר התעוררנו כולנו במיטות שלנו וסיפרתי גם לילדים. ישבנו והתחבקנו חמישה לבבות שבורים. אני מבטיחה לכם ילדינו האהובים שאלמד מחדש את קצב פעימות לבכם, שאעשה הכל שתגדלו לחיים טובים, בריאים ושמחים. לאט לאט נלמד איך לנשום את כל הכאב הזה. איך ללכת כשאבא חסר ואיך לצחוק למרות שעצוב כל כך".
יצחק בן בשט גדל בנוה צוף שבבנימין, אביו רפי היה סגן ראש המועצה האזורית ובעבר לוחם גולני בעצמנו. בהמשך עבר להתגורר עם משפחתו במושב שדה יעקב שבעמק יזרעאל.
בתפקידו האחרון בצה"ל היה בן בשט מפקד חטיבת יפתח, חטיבת הקומנדו במילואים. עוד קודם פיקד על חטיבת פארן בפיקוד הדרום והיה מפקד גדס"ר גולני. להלוויתו הגיעו חברי הצוות שלו "צוות בנבה" בחולצות סוף המסלול. "20 שנה שאנחנו כולנו משפחה" סיפר עידן אבוקסיס, אחד מחברי הצוות, "וקבוצת הוואטסאפ של צוות בנבה עדיין פעילה מתמיד, כך גם הקבוצה של נשות צוות בנבה שקמה עם השנים".
במהלך ההספד השמיע אבוקסיס את ההודעה הקולית האחרונה ששלח יצחק לפקודיו לשעבר לאחר תחילת המלחמה, "אסור לכם ולנו להיכנס לאווירת נכאים. הפתיעו אותנו, אבל אין מדינה בעולם שאלופים בני שישים לוקחים את עצמם ויורדים בלי כלום דרומה כדי להציל חיים. מעכשיו נצא להתקפה".
ראש אכ"א האלוף יניב עשור פיקד על יצחק כשהיה מפקד גדוד 51 ומינה את בנבה להיות אחד המ"פים, "אני יודע שהיה בך רצון אדיר להגן על הבית, בשבת השחורה היית בחופשת פרישה אבל ירדת דרומה, חתמת על ציוד ונכנסת לג'יפ ממוגן. לנהג שהופתע לראות אלוף משנה אמרת שאתה המפקד ואני החייל, וככה הקמת את כוח בנבה שחילץ תחת אש תושבים מבתיהם. מרגע נפילתך התחלתי להריץ בראש את הפגישה הראשונה שלנו בקיץ 2004 בגוש קטיף. ראיתי מפקד בעל שיעור קומה, מישהו עם מנהיגות סוחפת, מבצעי וקשוח שמצד אחד מציב סטנדרטים לא מפשרים אבל לצד זאת גם אוהב אדם. הספיקה לנו פגישה קצרה, מבט בעיניים ואמירה פשוטה וברורה שלך- הנני".
במשרדו של עשור תלויה תמונה עם פקודיו מהימים ההם ולמרבה הזעזוע מבין המצולמים בה הוא היחיד שנותר בחיים, מלבד יצחק בן בשט מופיעים בה רועי לוי שנפל בקרב ברעים בשבת השחורה ובנג'י הילמן שהיה חבר קרוב של בן בשט ונפל במלחמת לבנון השנייה. לא מופיע בצילום אך היה גם הוא חלק מהחבורה הזאת הוא רועי קליין שנפל במלחמת לבנון השנייה כאשר קפץ על רימון שנזרק לעבר חבריו לכוח והציל את חייהם.
"זו הייתה חבורה שכל מג"ד חלם עליה" ספד עשור, הייתם המורים הכי טובים שלי, יחד גדלנו וצמחנו. אתה ובנג'י הייתם צמד בי ובי, ראית אותך כואב אותו ומלווה ברגישות את המשפחה שלו, התייסרת על אשתו ובניו היתומים של קליין ובשבעה באוקטובר כאבנו ביחד את נפילתו של רועי, בפגישה בעזה התחבקנו וקבענו לבכות ולהזיכר ביחד בשש אחרי המלחמה".
