בית המשפט העליון דחה הבוקר (א') את רוב הערעור שהגיש ארגון אש"ף בעקבות החלטת בית המשפט המחוזי בחודש יוני האחרון, לפיה עליהם לפצות מורי דרך שניזוקו כלכלית מהאינתיפאדה השנייה. בפסק הדין, שניתן לאחר 20 שנה של מאבק משפטי, נקבע כי עקב תמיכתם בטרור בתקופת האינתיפאדה השנייה שהסבה נזק לענף התיירות, הרשות הפלסטינית ואש"ף יפצו מורי דרך בסכום כולל של ארבעה מיליון שקלים. ההחלטה התקבלה במסגרת תביעה שהוגשה בשמם של 59 מורים, שחלקם כבר לא בין החיים.
נשיא המחוזי בירושלים קיבל את טענת העותרים, וקבע שמעשי האלימות והטרור שהתרחשו במסגרת האינתיפאדה ובעידוד ובתמיכת הרשות הפלסטינית ואש"ף – הסבו נזק כלכלי חמור לכל ענף התיירות בישראל ובתוכו גם למורי הדרך. זאת מכיוון שהאינתיפאדה הובילה לירידת כמות התיירים שנכנסו לישראל, וכתוצאה ישירה גם תיירות הפנים בישראל פחתה. כל אלו הובילו להפחתת היקף עבודתם של מורי הדרך באופן משמעותי, ופגע בהכנסותיהם במידה ניכרת.
ברשות כאמור הגישו ערר לבית המשפט העליון, ואמרו שטענת התובעים אינה מבוססת דיה וכי התובעים "הם אנשים פרטיים, רובם גמלאים, וקיים סיכוי גבוה שלא יוכלו להשיב את הכספים שיקבלו". עוד נטען כי "סיכויי הערעור להתקבל הינם גבוהים לנוכח תקדימיות פסק הדין והטלת האחריות הגורפת על המבקשים בגין אירועי האינתיפאדה השנייה, מבלי שהוכח קשר סיבתי בין הנזקים הכלכליים הנטענים לבין אירועים ספציפיים".
עוד נכתב בערעור: "ככלל שלא ימצא לנכון לעכב את פסק הדין, המבקשים עתרו להורות למדינת ישראל להעביר את סכום הפיצויים מתוך הכספים המעוקלים בידה לב"כ המשיבים, שיחזיקם בנאמנות עד למתן פסק דין בערעור".
בית המשפט העליון דחה את טענות המערערים וקבע כי סיכויי הערעור הינם קלושים וכי "טענות המבקשים כי יתקשו להשיב לידם את הכספים שישולמו נטענו בעלמא וללא כל ביסוס". עוד נאמר כי "המשיבים סבורים שיש לדחות את הבקשה על הסף ולגופה, משלא הוגש תצהיר לאימות העובדות האמורות בה. הבקשה הוגשה בשיהוי ניכר, כשלושה חודשים וחצי ממתן פסק הדין, ולא מתקיים חריג המצדיק לסטות מן הכלל בדבר אי עיכוב ביצוע פסק דין כספי".
למרות זאת, קבע העליון כי פסק הדין הסופי ינתן בבית המשפט המחוזי, וכי עד אז הרשות תיאלץ לשלם את הכסף ולהעבירו להפקדה אצל באי כוחם של התובעים. "מצאתי כי יש להיעתר לבקשה במובן זה שסכום הפיצויים שעל המבקשים לשלם למשיבים, יופקד בחשבון נאמנות אצל בא כוחם, וזאת עד להכרעה בערעור. דרך זו ננהגה במקרים קרובים", כך נאמר.
