ברקע תחקיר מקור ראשון: חברי ועדת חוץ וביטחון יתכנסו ביום שלישי הקרוב לדיון בכנסת על האנטישמיות באוניברסיטאות בארה"ב. מטרת הדיון היא למצוא פתרונות לתופעה ולראות איך מדינת ישראל יכולה לפעול בתחום על מנת למגר ולהקטין את האירועים.
דיון ראשון בנושא יתקיים ביוזמת חבר הכנסת זאב אלקין בוועדת המשנה בראשותו "למדיניות חוץ והסברה", ובהשתתפות חברי הכנסת החברים בוועדה. הוא מתרחש ברקע פרסומים רבים על תופעת האנטישמיות המתפרצת בקמפוסים באוניברסיטאות היוקרתיות בארצות הברית, שבאה לידי ביטוי בשימוע בקונגרס של ראשי האוניברסיטאות. לדיון יגיעו נציגי משרדי הממשלה, נציגים של ארגוני הסברה בקמפוסים וגם סטודנטים באוניברסיטאות שחוו אנטישמיות.
לפי כתבת התחקיר "הכסף הקטארי שמאחורי האנטישמיות בקמפוסים" שפרסמנו בשבת האחרונה הוצג מחקר פורץ דרך של המכון למחקר ומדיניות אנטישמיות גלובלית (ISGAP) המפנה זרקור לתופעה של התבייתות תרומות עתק מבית המלוכה הקטארי על אוניברסיטאות היוקרה בארה"ב ובבריטניה, כאסטרטגיה ארוכת טווח לקידום האג'נדה של תנועת האחים המוסלמים.
על פי הדו"ח, שמחבריו עשו שימוש באמצעי חקירה שונים ובהם איסוף של ביג־דאטה ואמצעי ראיית חשבון פורנזיים, קטאר מעבירה באמצעות קרן העושר שלה סכומי עתק למוסדות וארגונים ברחבי ארה"ב ואירופה, בסכום כולל שנע בין 500 מיליארד לטריליון דולר. מתוכו מועברים סכומים אדירים לאוניברסיטאות העילית האמריקניות. הטענה כעת היא כי החיבור בין כספים אלו ובין השתלטות הקו הפרוגרסיבי אינו מקרי, וכי הפעילות הפלסטינית הרוכבת על הנרטיבים האמריקניים של דיכוי, שעבוד, עבדות ואנטי־קולוניאליזם, היא שמייצרת את תופעת האנטישמיות המתפרצת בקמפוסים.
כזכור מאז פרצה המלחמה בעזה אנו עדים להתפרצות אנטישמית חסרת תקדים בהיקפה ובעוצמתה בקמפוסים האקדמיים ברחבי ארה"ב ובריטניה, לצד הפגנות ענק אנטישמיות בחוצות אירופה. התופעה שמסרבת לגווע הכתה בתדהמה את הסטודנטים היהודים בארה"ב, במיוחד באוניברסיטאות יוקרה כמו הרווארד, ייל וקורנל, שנחשפו לאלימות ולשנאה אנטישמית ברמות הגורמות להם לחשוש לחייהם. בניסיון להתחקות אחר שורשי התופעה אף זומנו בשבוע שעבר הנשיאוֹת של אוניברסיטאות הרווארד, פנסילבניה ו־MIT לשימוע בקונגרס.
השימוע קיבל תפנית דרמטית כאשר נשיאת אוניברסיטת פנסילבניה ליז מקגיל, ונשיאת הרווארד קלודין גיי, נשאלו על ידי חברת הקונגרס אליס סטפניק אם קריאה לרצח־עם של יהודים מפירה את הקוד האתי במוסדותיהן, והתקשו לתת תשובה של "כן" או "לא". תשובותיהן המתפתלות על כך ש"זה תלוי בהקשר" ו"תלוי אם המילים עוברות למעשים", הפכו ויראליות ועוררו זעם עמוק וקריאה להתפטרותן.
