"בצפון אמריקה ובאירופה האוניברסיטאות 'נחטפו' על ידי האחים המוסלמים, בסיוע של קטאר", אמר היום (ג') ד"ר צ'ארלס סמול, מנכ"ל המכון לחקר אנטישמיות גלובלית ומדיניות (ISGAP) בוועדת המשנה למדיניות חוץ והסברה, בדיון על התפרצות אנטישמיות בקמפוסים בארה"ב.
הדיון בוועדה, בראשות ח"כ זאב אלקין, נערך על רקע כתבת תחקיר שפורסמה במקור ראשון, במהלכה הוצג מחקר פורץ דרך של ISGAP על תרומות עתק שעוברות מבית המלוכה הקטארי לאוניברסיטאות היוקרה בארה"ב ובבריטניה, כאסטרטגיה ארוכת טווח לקידום האג'נדה של תנועת האחים המוסלמים.
לדברי ד"ר סמול, "לשלטון הקטארי יש חובה דתית לציית לאמונה הזו של האחים המוסלמים – והם משתמשים בדעות האנטישמיות של המערב ומחברים את זה לדת האיסלאם. לפי המחקר שלנו, אנחנו יודעים שהם משקיעים עשרות מיליארדי דולרים באוניברסיטאות בארצות הברית. רק לקורנל, למשל, נתרמו מהשלטון הקטארי כ-2 מיליארד דולר".
סמול הוסיף כי "למשטר הזה יש בסיס אמריקני בשטח שלו, והוא נתפס בתור מתווך בינלאומי, אבל חייבים להתמקד באידאולוגיה שלו, שהיא לא רק השמדת מדינת ישראל, אלא ממש רצח כלל היהודים ברחבי העולם. וזה אותו משטר שמממן את המוסדות להשכלה גבוהה של העולם הדמוקרטי".
על פי נתונים שרוכזו על ידי ארגון "מוזאיק", מתחילת המלחמה נרשמה עלייה של 700% בתקריות האנטישמיות נגד סטודנטים יהודים, כאשר כ-1,000 תקריות אנטישמיות דווחו בקמפוסים ברחבי צפון אמריקה מאז תחילת המלחמה. ההערכה היא שכ-80% מהמקרים לא מדווחים כלל לרשויות מתוך חשש לחשיפה. כמו כן, על פי סקר של ארגון "הלל", 37% מהסטודנטים היהודים מסתירים את יהדותם בשל אנטישמיות בקמפוסים. מנגד, מתחילת המלחמה השתתפו למעלה מ-110,000 סטודנטים באירועים פרו-ישראליים.
בדו"ח של משרד התפוצות שמרכז אירועים וביטויי אנטישמיות בולטים ברחבי העולם, צוין כי הליגה נגד השמצה דיווחה שמאז תחילת המלחמה תועדו 2,031 אירועים אנטישמיים ברחבי ארה"ב, בהם 40 מקרי תקיפה פיזית, 337 מקרי ונדליזם, 749 מקרי הטרדה והצקה, ו-905 הפגנות נגד ישראל שכללו ביטויים אנטישמיים ותמיכה בטרור.
"התופעה לא חדשה אבל התעצמה מאז תחילת המלחמה", טענה רות כהן דאר, מנהלת המחלקה למאבק באנטישמיות במשרד החוץ. "אלה תפיסות עולם שמטופחות ומקבלות סיוע מגורמים חיצוניים שמעבירים סיוע ותמיכה. צריך להסתכל על הבעיה הרבה מעבר לקמפוסים. אנחנו רואים תקריות שקורות כבר בגילאי יסודי ותיכון. הסטודנטים לא מגיעים לאוניברסיטאות כדף חלק אלא סופגים את זה כבר במערכת החינוך".
הדס לורבל מהמל"ל הוסיפה: "אנחנו תופסים עוד לפני המלחמה את סוגיית יהדות ארה"ב כחלק מתפיסת הביטחון של מדינת ישראל. כינסנו את כל משרדי הממשלה במטרה להתחבר ליהדות ארה"ב סביב הזהות המשותפת ומתוך הבנה שיש כאן בעיה מתמשכת שהולכת ומעמיקה. במהלך המלחמה, ראש המל"ל נפגש עם ראשי הפדרציות השונות בניסיון לראות איך אפשר להיאבק בתופעה ולקדם חקיקה בארה"ב שתאבק באנטישמיות ותפעל מול הקמפוסים, כולל התמודדות עם המימון הקטארי".
סטודנטים בקמפוסים תיארו בוועדה מקרי אנטישמיות בהם נתקלו. אופיר דיין, חברה בארגון SSI – סטודנטים תומכי ישראל – אמרה כי "האירועים שאנחנו חווים בקמפוסים הם לא מפתיעים ולא התחילו ב-7.10. הבעיה הגדולה פה היא שאין זיכרון ארגוני, פשוט כי הסטודנטים מתחלפים כל 4 שנים, שזה בערך הזמן שבין סבב לסבב ברצועת עזה. הסטודנטים הם לא גוש אחד והקמפוסים הם לא גוש אחד. הרוב המוחלט לא מודע בכלל למה שקורה כאן וגם לא ממש אכפת לו ואלה הסטודנטים שאנחנו צריכים להגיע אליהם כי באקלים הפוליטי בארה"ב הם נדרשים לגבש עמדה".
יו"ר הוועדה, ח"כ זאב אלקין, הודיע לסיכום כי הוועדה תקיים דיון נוסף בנושא. "הדיון חשף את עומק הבעיה והאתגר האסטרטגי שהיא מייצרת לא רק עבור הסטודנטים היהודים אלא גם לעתיד היחסים בין ישראל לארצות הברית", טען אלקין. "גורמי הממשלה האמונים על הנושא יחד עם גופי החברה האזרחית חייבים להוביל תוכנית משמעותית עם תקציבים רציניים לשינוי האווירה ביחס למדינת ישראל בקמפוסים בארצות הברית. זה צו השעה ויפה שעה אחת קודם – ואנחנו נקיים על כך דיון המשך".
