מחדלים מתמשכים של הפרקליטה דפנה אברמוביץ' מפרקליטות ירושלים הובילו לפגיעה בזכויות חשודים ונאשמים שעשו לא מעט כותרות. האחרונה הובילה את נציב הביקורת על הפרקליטות לקרוא לפרקליט המדינה למצות עימה את הדין, אך נדמה שבפרקליטות מגנים על מחדליה, עד כדי ביטול הרצאה של עיתונאי. לקרוא ולא להאמין.
נתחיל מהסיפור האחרון, זה שקומם את השופט דוד רוזן, נציב הביקורת על הפרקליטות. גבר הואשם בביצוע מעשים מגונים בשתי ילדות בשנת 2013. במהלך המשפט שהתנהל בבית המשפט המחוזי בירושלים, התברר כי גורם בפרקליטות שוחח עם חוקרת הילדים קרן לונדון שגבתה עדות מאחת מקורבנות עבירות המין, לאחר שבחוות דעתה נכתב כי היא 'מתקשה להעריך את מהימנות דבריה'. אולם, לאחר אותה שיחה שינתה חוקרת הילדים את חוות הדעת וכתבה כי היא מעריכה שהילדה אכן חוותה סיטואציה מינית עם הנאשם.
במהלך המשפט ביקש השופט משה דרורי לגלות לו מי אותו גורם 'אלמוני' מהפרקליטות ששוחח עם חוקרת הילדים והביא, כביכול, לשינוי בחוות דעתה לרעתו של הנאשם. זאת לאחר שהתובעת, עו"ד דפנה אברמוביץ', ציינה כי אינה יודעת באיזה גורם מדובר ולא נמצא לכך כל תיעוד. רק לקראת השלבים האחרונים של ההליך המשפטי, כשנתיים לאחר שהצהירה כי אותה פנייה לחוקרת הילדים לא מתועדת, הודיעה הפרקליטה אברמוביץ' לבית המשפט כי מצאה מסמך שנכתב על ידה, המתעד את אותה שיחה לחוקרת הילדים ומתברר שמי שקיים אותה הייתה היא עצמה. לדבריה, עד לאותו זמן היא לא זכרה שעשתה זאת. בעקבות עדויות אלו, השופט החליט לזכות את הנאשם.
סנגורו של הנאשם, עו"ד אריאל עטרי הגיש תלונה לנציב הביקורת על הפרקליטות, השופט דוד רוזן, שקבע כי "לא ניתן בשום פנים לומר, כי עניין לנו בתקלה טכנית בעיקרה. מדובר כאן בהתנהלות של התובעת, שמנעה מההגנה עיון בחומר חקירה. התנהלות שתרמה, בסופו של הליך, לזיכויו של הנאשם". לאור כל זאת, הנציב רוזן המליץ בפני פרקליט המדינה לנקוט צעדים מנהליים נגד התובעת.
כאשר גילו זאת בפרקליטות ירושלים, הם החלו להיערך לקרב הגנה. בשלב הראשון ביקשו מהשופט דרורי לצנזר את פסק הדין ובכך להסתיר את שמה של הפרקליטה. השופט דרורי כמובן דחה את הבקשה ופרסם את פסק הדין תוך שהוא מותח עליה ביקורת חריפה. מי שסיקר את הפרשה הזאת בהרחבה ועקב אחר ההליך הוא כתב המשפט הוותיק של אתר news1, איתמר לוין, שגם נחשב למומחה בעל שם לכל הקשור לפשעי הנאצים בשואה הודות למחקריו בנושא.
לוין היה מיועד להעביר הרצאה בפני אנשי הפרקליטות והסנגוריה הציבורית בנושא "משפטי הקאפוס". באחד הימים התבשר להפתעתו כי הרצאתו בפני הפרקליטים בוטלה. לאחר בירור שערך גילה, לטענתו, כי פרקליט מחוז ירושלים, עו"ד דני ויטמן, הוא שלחץ על ביטול ההרצאה. כך יעשה לעיתונאי שחושף מחדלי המערכת. אם היה מדובר במעידה חד פעמית של הפרקליטה, ניחא. אולם, מתברר כי הייתה אחראית על עוד מספר מקרים מביכים.
בחודש יוני בשנה שעברה, אברמוביץ' הואשמה פעם נוספת במחדל, שוב ע"י השופט דרורי. הפרקליטה טענה כי מראד פקיה פרץ לדירה יחד עם ארבעה נוספים שהחזיקו בכוח את בעלת הדירה והכריחו אותה למסור לידיהם את מפתחות לכספת, ולאחר מכן גנבו כסף מזומן ותכשיטים. נגד פקיה הוגש כתב אישום בגין שוד בנסיבות מחמירות.
כתב האישום התבסס על מדובב אשר הוציא ממנו הודאה בשוד, ותביעת כף יד שנמצאה בחדר המדרגות בבניין. פקיה הכחיש שהודה, ופרקליטו, עו"ד קובי סודרי, ביקש לחקור חקירה נגדית את המדובב אשר לכאורה הוציא ממנו ההודאה. מנגד, אברמוביץ' התעקשה לשמור על חסיונו של המדובב עד כדי כך שביטלה את כתב האישום. לאחר מקצה שיפורים שוב הוגש כתב האישום ושוב ביקשה הפרקליטה לחסות את המדובב.
לבסוף החליט השופט דרורי לזכות את פקיה, תוך ביקורת חריפה על אברמוביץ', וזאת לאחר שישב במעצר במשך 20 חודשים. בהחלטה ארוכה ומנומקת פירט השופט כיצד התגלגל התיק משך זמן רב תוך מעצר מיותר. "העיקר ששימש בסיס לאורך כל הדיונים הייתה טענת המדינה כי הנאשם עשה בפני המדובב תנועות מהן ניתן היה להסיק שהיה רעול פנים…", כתב השופט, "בעניין זה מסקנתי היא כי תובע סביר לא יכול היה להסיק את הדברים… טענות המדינה כאילו הנאשם התוודה בפני המדובב בכך שאמר שלא היה אף אחד בבית, אינה טענה המתקבלת על הדעת. אף תובע סביר לא היה מעלה על הדעת להעמיד לדין נאשם שאמר את המלים הללו, באופן שניתן לראות בהן התוודות במעשה שוד".
בעקבות מחדלי הפרקליטה, השופט דרורי חייב את המדינה בכ-89 אלף שקלים כפיצוי לפקיה עבור 240 ימים מיותרים שישב בכלא, ועוד 125 אלף שקל שכר טרחה לסנגור, בנוסף לתוספת של 41 אלף שקלים – כל זאת על חשבון משלם המיסים.
וזה לא הכל, הפעם נלך רחוק יותר. בינואר 2011, הגישה הפרקליטה עו"ד אברמוביץ' כתב אישום חמור המייחס לשני נאשמים עבירות על חוק מס הכנסה. לאחר שנה וחצי, בית המשפט השלום בירושלים התיר לה להוסיף לאישומים עבירות נוספות. הנאשמים טענו לביטול כתב האישום מאחר שלעבירות האחרונות שנוספו לא התקיים שימוע כדין. יותר מכך, הפרקליטה לא העבירה לסנגוריה את חומר החקירה ולא הוציאה תעודת חיסיון, טענו הנאשמים באמצעות עורכי הדין יריב אבירם ויהונתן קיוול והוסיפו כי כתב האישום הוגש בשיהוי ניכר.
במענה לכך, אברמוביץ' הגיבה כי העבירות החדשות נובעות מכתב האישום הראשוני ולכן לא היה צורך בשימוע וכי חומר החקירה הועבר במלואו. לגבי תעודת החיסיון, היא האמרה שהוציאה אך אינה מוצאת אותה. השופטת חנה מרים לומפ לא קיבלה את הטענות והורתה לה לשוב ולהעביר לסנגורים את מלוא חומרי החקירה, ואם ברצונה שלא להעביר חומר סודי עליה להגיש תעודת חיסיון.
אלא שהחלטת השופטת לא הספיקה ושוב הפרקליטה לא העבירה את החומרים ושוב הנאשמים ביקשו לבטל את כתב האישום. השופטת לומפ נתנה למדינה ארכה נוספת ואחרונה להגשת תעודת החיסיון. ושוב, הפרקליטה לא ביצעה זאת בזמן שהוקצב לה, והנאשמים ביקשו פעם נוספת לבטל את כתב האישום.
השופטת קבעה כי כלל המחדלים שביצעה הפרקליטה בעניינם של הנאשמים, בהם עיכוב בהגשת כתב האישום ואי מסירת חומרי חקירה ותעודת חיסיון, מובילים למסקנה כי יש להיענות לבקשת הנאשמים לביטול כתב האישום. השופטת מתחה ביקורת חריפה על התנהלותה של אברמוביץ', אשר דרסה ברגל גסה את הוראותיה. השופטת הסבירה כי החוק "מאפשר לבית המשפט לבטל את כתב האישום במקום שבו הגשתו או ניהול ההליך הפלילי עומדים בסתירה מהותית לעקרונות של צדק והגינות משפטית", כפי שארע במקרה זה.
כעת, לאחר החלטתו של הנציב רוזן וכשמתברר כי ברזומה של הפרקליטה אברמוביץ' ישנם מחדלים נוספים, נמתין להחלטת פרקליט המדינה, שי ניצן בעניינה. מחדל נוסף אשר ממתין לטיפולו של פרקליט המדינה ושל היועמ"ש אביחי מנדלבליט הוא החקירה הבלתי חוקית של אלישע חייבטוב שזוכה בבית המשפט העליון בשל מחדלי הפרקליטות והמשטרה. שתי הכרעות אלה ילמדו האם בפרקליטות נערכת ביקורת ואכיפה עצמית, או שמא אכיפה מופעלת רק כלפי אזרחים מן השורה.
תגובות
מהפרקליטות נמסר בנוגע להחלטתו של נציב הביקורת רוזן כי "עם קבלת פסק הדין בפרקליטות המחוז, נערך הליך הפקת לקחים, בראשות פרקליט המחוז, אשר כלל לימוד יסודי של פסק הדין, לרבות הביקורת שהופנתה בו כלפי הפרקליטה; התקיימה פגישה עם גורם בכיר במשרד הרווחה האחראי על חקירות ילדים; הודגשה לפרקליטים חשיבות תיעוד מסמכים ותיוקם כראוי. הליך זה התקיים בשיתוף מלא עם הפרקליטה, ובסיומו הופקו הלקחים וחודדו תובנות לגבי התנהלות עתידית".
עוד נמסר כי "נבקש להדגיש כי אין חולק על כך ששתי חוות הדעת של חוקרת הילדים, הראשונה והשנייה היו בפני הסנגור במסגרת חומרי החקירה שנמסרו לעיונו, וכן בפני ביהמ"ש בעת עדותה של חוקרת הילדים, וכן העובדה כי השינוי בין שתי חוות הדעת נעשה לאחר שיחה שהתקיימה עם גורם בפרקליטות. ביקורת הנציב נגעה לשאלות שהפנה ביהמ"ש לפרקליטה באשר לזהות הפרקליט שקיים את הקשר עם חוקרת הילדים. עוד יש להביא בחשבון כי הפרקליטה בעצמה, בשלב הסיכומים לאחר שאיתרה את התכתובת בינה לבין חוקרת הילדים, הודיעה על כך לבית המשפט. בניגוד למשתמע, חרף הליקויים שבהתנהלות הפרקליטות, לא מהם נבע זיכויו של הנאשם".
בנוגע לתיק פקיה נמסר כי "כתב האישום הוגש על סמך חומר הראיות, שכלל בין היתר טביעות כף ידו של החשוד על משקוף הבית בו ארעה הפריצה, עדותו של המדובב אודות אמירות מפלילות של הנאשם וראיות נוספות. סברנו כפי שגם טענו במשפט, שהמדובב מהימן וכל מה שמסר הוא אמת. בית המשפט לא קיבל את עמדתנו, זיכה את המתלונן ופסק לו פיצוי כספי".
