בני משפחתו של רס״ל (במיל׳) יוסף גיטרץ ז״ל, אשר נפל אתמול (ב') בקרבות הירי ברצועת עזה, עוד מעכלים את הבשורה, אך לצד זאת מבקשים להעביר לאחרים את המסר האחרון שהשאיר להם. "יוסף התעקש מאד מאד להתגייס לקרבי", סיפר לנו זאב אפשטיין, אחיו של יוסף ויו"ר חברת הבניה הרי זהב. "לראות אותו מתעקש ומגיע לאן שכל כך רצה, זה מה שהראה לנו מהם הקווים לדמותו".
יוסף קיבל צו 8 בראשית הלחימה והתייצב מיד, כך לפי אחיו: "כשהוא גוייס למילואים למחרת הטבח בדרום, הוא חיכה במשך חודש וחצי בבסיס לצד החיילים שהיו איתו, לצורך התארגנות ואימונים. הוא דיבר איתנו מהבסיס ואמר שיש לו הרגשה מאד מיוחדת. הוא חש ממש התרוממות רוח שהוא אף פעם לא חווה בכזאת עוצמה. הוא סיפר שהאנשים שם, שבאים ממקומות שונים ודעות שונות וחושבים דברים הפוכים בשלל נושאים, היו מתאמנים כל התקופה הזאת ביחד, מתארגנים ביחד, וגם מעבירים זמן ושרים יחד. הוא אמר שאף פעם לא חווה עוצמה כזאת של חיבור, ושהוא מרגיש זכות גדולה להיות חלק ממשהו גדול כל כך" אמר זאב והוסיף: "אני מקווה בשמו ובשם כל המשפחה, שנדע להיות מאוחדים באופן הזה לא רק במוות אלא גם בחיים ובכלל. זה המסר שלו ואותו אני רוצה להעביר".
הבוקר פורסם מכתב שכתב יוסף להוריו, על מנת שיגיע אליהם במקרה שלא יחזור מהקרב: "אימא ואבא היקרים, אני מאוד אוהב אתכם. הכול כמו שאמור להיות. אני בעצמי בחרתי בזה. אני חייתי חיים טובים ומעניינים, יחד עם זאת אני לעולם לא פחדתי מהמוות. אני הייתי יכול לא ללכת לכאן ולהסתתר. אבל זה היה מתנגד לכל מה שאני מאמין ומעריך ובמי שאני מחשיב את עצמי.
"לכן לא הייתה לי ברירה, והייתי עושה את אותו דבר אם הייתי יכול לבחור שוב. אני עשיתי את הבחירה הזאת בעצמי והלכתי איתה עד הסוף. אני נפלתי בכבוד למען עמי. אין לי חרטות. אני מאוד אוהב אתכם וגאה שאתם ההורים שלי. אתם נתתם לי המון. היו לי חיים מאוד מעניינים, עשירים, מאושרים, ייחודיים. המוות שלי רק מדגיש זאת".
לסיום כתב: "אתם בוודאות בכאב רב. אבל אתם תתגברו על זה. אני מאוד הייתי רוצה בזה. זה דבר העיקר שאני רוצה. לשניכם יש הרבה אנשים קרובים שיתמכו בכם. בבקשה תמצאו בכל זה משהו חיובי. תהיו עם הנכדים. תעזרו לישראל. אני בסדר".
