מבקר המדינה מתניהו אנגלמן סקר היום (ד') בפני עובדי משרדו את רשימת התחומים אשר בכוונתו לבחון בנושא טבח ה-7 באוקטובר, התקופה שקדמה לו והתנהלות משרדי הממשלה בתקופה שלאחריו בנוגע לטיפול שנתנה לכלל תושבי המדינה. יש לציין שבימים הקרובים מבקר המדינה יפרסם מספר דוחות כלכליים שהיו מוכנים טרם המלחמה, אך פרסומם התעכב עד כה בעקבותיה.
נושאי הביקורת גובשו במהלך החודשיים וחצי האחרונים, ונכתבו כהמשך למכתב נוקב ששלח מבקר המדינה לראש הממשלה ב-13 לנובמבר, המפרט את הכשלים והפערים של הטיפול הממשלתי בעורף – שעלו בעקבות הסיורים שהתקיימו בשטח.
אנגלמן ציין בפני עובדי משרדו כי "אלפי אזרחי ישראל הופקרו לגורלם בשמחת תורה ומאות אלפים מתושבי קווי העימות בדרום ובצפון שפונו מבתיהם – הפכו לנזקקים ונפגעו מהיעדר טיפול ממשלתי בעורף בסמוך לטבח. נהפוך כל אבן כדי לחשוף את הכשלים לפני, תוך כדי ואחרי הטבח ב-7 לאוקטובר. נבחן את האחריות האישית לכשלים בכל הדרגים – המדיני, הצבאי והאזרחי".
בהתאם להצהרת כוונותיו אותן הציג המבקר במהלך הסיור בשדרות כבר ב-10 לאוקטובר, הביקורת הסדורה על הטיפול בעורף תתחיל בימים הקרובים, כאשר תחילת הביקורת על מערכת הביטחון תתבצע בהתאם להתפתחות המלחמה. בשל הכשל הרב מערכתי שליווה את אירועי המלחמה, החליט מבקר המדינה כי כלל חטיבות הביקורת במשרד מבקר המדינה יעסקו בנושא מזוויות רבות.
כמו כן, על מנת שהביקורת על נושאי המלחמה תהיה אפקטיבית ורלוונטית, החליט אנגלמן כי כובד המשקל של תכנית הביקורת המשרדית לשנת 2024 ייוחד לביקורות אלו. עוד החליט שביקורות המלחמה יכללו שני רבדים: רובד ראשון יעסוק בתחקור האירועים והתנהלות הדרג המדיני, הצבאי והאזרחי לפני פרוץ המלחמה ובסמוך לפתיחתה. הרובד השני יבחן את הפעולות שנעשו לאחר תחילת המלחמה.
עוד אמר אנגלמן לעובדים כי "ב-7 לאוקטובר נפרצו גבולותיה של מדינת ישראל, ומחבלי החמאס הארורים עשו ביישובי המדינה כבשלהם באין מפריע. אלפי אזרחי ישראל נטבחו, נפגעו, נאנסו, נחטפו והופקרו לגורלם בשמחת תורה. זהו אירוע משנה מציאות ברמה הלאומית. המציאות שהייתה קיימת עד יום הטבח לא יכולה להימשך לאחריו. הנחת היסוד הזו עומדת בבסיס תכנון ביקורות המדינה על התנהלות כלל הגורמים בתקופות שקדמו לטבח, ביום הטבח עצמו ובאירועים שהיו מנת חלקם של אזרחי ישראל לאחר מכן.
"במשך חודשיים סיירתי, יחד עם מנהלי החטיבות ועם נציבות תלונות הציבור, לאורכה ולרוחבה של המדינה, ביישובי גבול הדרום וגבול הצפון, במלונות המפונים, בבתי חולים ובמחנה שורה. הכשלים שנחשפו במענה ביטחוני ביום הטבח המשיכו להשפיע גם על המענה האזרחי שלא ניתן במועד הנדרש למאות אלפי המפונים עם פרוץ המלחמה".
עוד הבהיר אנגלמן, כי כשתוקם ועדת חקירה, היא זאת שתקבע את יקבעו גבולות גזרה ביחס לנושאים שייבדקו, והוסיף כי "הביקורת על מערכת הביטחון תתבצע בהתאם להתפתחות המלחמה, לנוכח העובדה שהמלחמה נמשכת בימים אלו וכי מזה למעלה מ-80 ימים שקציני וחיילי צה"ל עושים לילות כימים במלחמה עקובה מדם בתוך שטח הרצועה, ועל כל אזרחי ישראל לתמוך בהם בעת הזו. עם זאת, כבר כעת ברור שממשלת ישראל וכוחות הביטחון מחויבים לבצע בדק בית משמעותי כיצד אירע הכשל הגדול ב-7 באוקטובר. לסיום, אני מבקש לשלוח תנחומים למשפחות החללים והנרצחים, לאחל החלמה מהירה ללוחמי צה"ל ולנפגעי פעולות האיבה ולהתפלל לשובם המהיר של החטופים".
להלן רשימה של תחומי הביקורת העיקריים עליהם פירט המבקר, ואשר עתידים להתעדכן בהתאם לצורך:
בתחום המדיני: התנהלות ממשלת ישראל, לרבות בהיבטים הבאים:
- ביטחוני – התנהלות הקבינט המדיני-ביטחוני
- אזרחי – ניהול הטיפול של משרדי הממשלה בעורף
- כלכלי – התנהלות הקבינט הכלכלי-חברתי
בתחום הביטחוני:
- התנהלות הדרג המדיני והדרג הצבאי באירועי ה-7 לאוקטובר
- ההיערכות המודיעינית לפני ה-7 לאוקטובר
- תפיסת ההגנה על גבול עזה לפני פרוץ המלחמה
- כשירות כיתות הכוננות ביישובי עוטף עזה לפני פרוץ המלחמה
- המאבק הכלכלי במימון פעילות חמאס
- המחסור בציוד ללוחמים
בתחום האזרחי:
- ניהול מטות החירום האזרחיים על ידי הממשלה עם פרוץ המלחמה
- פינוי האוכלוסייה מקווי העימות בדרום ובצפון
- הטיפול במפונים והמענה בתחומי החינוך, הרווחה ובריאות הנפש
- פינוי פצועים
- פינוי חללים וזיהוים
- מיצוי זכויות של נפגעי פעולות האיבה עם פרוץ המלחמה
- פעולות ההסברה הלאומית והבין לאומית
בתחום הכלכלי:
- היערכות משרד האוצר לתקצוב ולרכש בשעת חירום לפני המלחמה
- הליכי התקצוב של תקציב המלחמה ומימוש תכנית הסיוע הכלכלי
- הסיוע לעסקים קטנים
- פעילות הממשלה לשינויים במכסת העובדים הזרים במשק לפני המלחמה ובמהלכה
בתחום הטכנולוגי:
- היערכות המדינה לאירוע סייבר לפני המלחמה ובמהלכה
- ניהול המידע הדיגיטלי הנוגע לטיפול במפונים
כלל הנושאים ייבדקו בשני מישורים עיקריים: ההיערכות המוקדמת של הדרג המדיני, הביטחוני והאזרחי והמענה שניתן הלכה למעשה במהלך המלחמה.
לדברי המבקר אנגלמן, "אופיו של הטבח, השלכותיו והכשלים המסתמנים בזיקה אליו עד לימים אלו, כמו גם חובתנו המוסרית והערכית לנופלים, לפצועים, לחטופים ולחיילי צה"ל ששמים נפשם בכפם בימים אלו ונלחמים על הגנת המולדת והשבת החטופים, מחייבים את ביקורת המדינה לבחון את האחריות האישית של כל הדרגים".
