אחרי דחיות חוזרות ונשנות שנמשכו חודשיים וחצי, ביום ראשון הקרוב, ה-31 בדצמבר, תיפתח שנת הלימודים האקדמית באוניברסיטאות והמכללות הציבוריות. לרגל המאורע, המועצה להשכלה גבוהה פרסמה את הנתונים המלאים על מצב האקדמיה בישראל, ברקע חסרונם של עשרות אלפי סטודנטים שעדיין נמצאים בשירות מילואים בחזיתות השונות.
מספר הסטודנטים שילמדו במוסדות להשכלה גבוהה בשנת הלימודים הקרובה צפוי לעמוד על כ-332,000 בדומה למספרם בשנה הקודמת. במל"ג אומרים כי כ-55,000 סטודנטים, המהווים כ-18 אחוזים מכלל התלמידים, משרתים במילואים. בהתאחדות הסטודנטים טענו כי המספר גבוה יותר ועומד על כ-70 אלף.
כ-3,000 אנשי סגל אקדמי ומנהלי משרתים במילואים בכל המוסדות להשכלה גבוהה. במערכת המתוקצבת נאמד חלקם בכ-8 אחוזים.
ההתייצבות במספר הסטודנטים באה לאחר העלייה החריגה בביקוש להשכלה גבוהה ב-2021, בעקבות מגיפת הקורונה, שבה מספר הסטודנטים עלה בכ-24,000. שנה לאחר מכן המספר נשאר יציב, ובשנת תשפ"ג נרשמה ירידה במספרם וחזרה לממדי הביקוש שהיו קיימים לפני פרוץ המגיפה.
בשנת תשפ"ג למדו 331,170 סטודנטים בכל רמות התואר בכל המוסדות להשכלה גבוהה: בתואר הראשון – 254,075, בתואר השני – 65,310 ובתואר השלישי – 11,785.
מתוך 254,075 הסטודנטים שלמדו לתואר ראשון, 35 אחוזים למדו באוניברסיטאות, 17 אחוזים באוניברסיטה הפתוחה, 40 אחוזים במכללות האקדמיות ו-8 אחוזים במכללות האקדמיות לחינוך.
מספר הסטודנטים בתחומי ההייטק ממשיך לעלות בתשפ"ג, ובפרט עולה חלקן של הנשים בהייטק. בשנת הלימודים הקודמת היו 37,650 סטודנטים בתכניות ללימודי הנדסה, שהם כ-18 אחוזים מכלל הסטודנטים לתואר ראשון שלמדו באוניברסיטאות ובמכללות האקדמיות. בנוסף, למדו עוד 22,290 סטודנטים לתואר ראשון במתמטיקה, סטטיסטיקה ומדעי המחשב. בסך הכל מדובר בכ-59,940 סטודנטים במקצועות הטכנולוגיים, הנדרשים בין היתר לענף ההייטק, שהם כ-29 אחוזים מכלל הסטודנטים לתואר ראשון.
מספר הסטודנטים שהתחילו ללמוד רפואה גדל מתחילת העשור שעבר מ-530 ל-910, ומספר הסטודנטים לשנה א' בסיעוד הוכפל מ-1,000 ל-2,000.
שיעור הנשים באקדמיה ממשיך גם הוא לעלות: כ-60 אחוזים מהסטודנטים באקדמיה הן נשים. בראייה רב שנתית, זהו גידול משמעותי בשיעור השתתפותן של נשים בכלל התארים – 59 אחוזים בתואר הראשון, 65 אחוזים בתואר השני ו-54 אחוזים בתואר השלישי.
גידול במספר הנשים חל גם בלימודי ההייטק; מ-2010 ועד השנה שעברה, גדל כמעט פי שלושה מספר הסטודנטיות הלומדות תואר ראשון במדעי המחשב, לרבות מתמטיקה וסטטיסטיקה, מ-2,620 ל-7,720. כמו כן, מספרן של הסטודנטיות בלימודי הנדסה גדל ב-48 אחוזים: מ-8,580 סטודנטיות בתש"ע ל-12,700 סטודנטיות בתשפ"ג.
בשנת הלימודים הקודמת, כ-66,250 סטודנטים, המהווים כשליש מהלומדים לתואר ראשון, הגיעו מיישובים הממוקמים באשכולות חברתיים-כלכליים נמוכים (אשכולות 4-1). חלקם של הסטודנטים ביישובים אלו בולט במיוחד במכללות האקדמיות המתוקצבות שבהן עמד חלקם על 39 אחוזים מהלומדים לתואר ראשון, בדומה לחלקה של האוכלוסייה המתגוררת באשכולות אלו שעמד על 40 אחוזים.
61,550 סטודנטים ערבים, המהווים כ-19 אחוזים מכלל הסטודנטים בישראל, למדו במערכת ההשכלה הגבוהה בשנת תשפ"ג, לעומת 21 אחוזים מחלקם באוכלוסייה. זהו גידול של 137 אחוזים משנת תש"ע.
כמו כן, נרשם גידול של פי 1.5 במספר הסטודנטים ממוצא אתיופיה במהלך התכנית הרב שנתית – מ-2,940 ב-2015 ל-4,500 בשנה שעברה. עם זאת, שיעורם בקרב הסטודנטים עדיין נמוך יותר מחלקם באוכלוסייה, 1.5 אחוזים, לעומת 1.7 אחוזים.
מתחילת העשור הקודם, מספר הסטודנטים החרדים שילש את עצמו, מכ-5,500 בשנת תשע"א לכ-16,545 בתשפ"ג – 5 אחוזים מכלל הסטודנטים בישראל, לעומת כ-13 האחוזים של חלקם באוכלוסייה.
דירוג ה-OECD: ישראל נמצאת בין המקומות הראשונים בעולם בשיעור האקדמאים בעלי השכלה על-תיכונית ואקדמית – 51 אחוזים מבני 64-25 לעומת 40 אחוזים בממוצע מדינות ה-OECD.
בנוסף, כ-12,000 סטודנטים בינלאומיים לומדים במוסדות להשכלה גבוהה בישראל, עם עלייה במספר הפוסט-דוקטורנטים והסטודנטים הבינלאומיים לתארים מתקדמים.
