"יש לי מרצה שאמור ללמד קורס בסמסטר א'. בגלל שהוא במילואים העבירו לו את הקורס לסמסטר ב'. אז מה עם הסטודנטים שלא יכולים להגיע לסמסטר א'? אותם אי אפשר להעביר? אם המרצה לא יכול להגיע אז מתגמשים בשבילו אבל הסטודנטים פשוט יסתדרו מעצמם? זאת פשוט חוצפה", כך אומרת סרן מ', סטודנטית בשנה ג' בלימודי תקשורת ואסטרטגיה באוניברסיטת אריאל, שמאז 7 באוקטובר גויסה לשירות מילואים בדרום הארץ.
הדברים שהיא אומרת מייצגים באופן די ברור את הלך הרוח בקרב הסטודנטים משרתי המילואים – הם פשוט לא מאמינים להבטחות של ראשי האקדמיה לכך שישלימו להם את הלימודים שיפספסו אחרי ששנת הלימודים תיפתח בלעדיהם ב־31 בדצמבר. ביום ראשון הקרוב יגיעו מאות אלפי סטודנטים לקמפוסים השונים, חודשיים וחצי אחרי התאריך המקורי, זאת בזמן שעשרות אלפים מחבריהם לספסל הלימודים עדיין נמצאים בשירות מילואים.
תֹם גיאת: "מה שהחזיק אותנו פה זה היחד, אבל מעכשיו הרבה סטודנטים מרגישים שהם הולכים להפסיד את הלימודים, וזה מתחיל לערער אותם. אני חושש שאנשים עכשיו ילמדו בכל זמן פנוי שיש להם, ואיכות התרגילים וההקפצות שלנו תרד"
בתקופה האחרונה נשמעה ביקורת עזה כלפי ראשי האוניברסיטאות, שסירבו לבקשת הצבא לדחות לפחות בשבועיים נוספים את תחילת הלימודים על מנת לאפשר למילואימניקים שנמצאים בכל החזיתות, להתחיל את השנה באופן תקין ולא לצבור פערים. נכון לעכשיו, רק הטכניון בחיפה, המרכז האקדמי שלם בירושלים, המכללה האקדמית עזריאלי והמכללה האקדמית להנדסה סמי שמעון הודיעו על פתיחת שנה מאוחרת. בעקבות הביקורת, הודיעו ראשי האוניברסיטאות והמכללות הציבוריות על מתווה חדש ורשמי לפתיחת השנה, זאת בתיאום עם אכ"א וקצין המילואים הראשי. לפי המתווה, פתיחת שנת הלימודים תתקיים בשתי פעימות: במסגרת הפעימה הראשונה תיפתח שנת הלימודים ב־31 בדצמבר, ומספר שבועות לאחר מכן, בתאריך שטרם נקבע, היא תיפתח בפעימה השנייה. במסגרת הפעימה השנייה ייערך במוסדות שבוע חזרה לכשירות אקדמית עבור משרתי המילואים והקבע. מועד הפעימה השנייה ייקבע בתיאום עם צה"ל, בכפוף להערכת המצב המבצעית ולצורכי המלחמה. המתווה מנסה לאזן בין הצרכים של משרתי המילואים לרצון להרוויח את הסמסטר, אך למרות זאת, כל מוסד רשאי לעשות כרצונו.
קשה לשמוע מה הסטודנטים שמשרתים במילואים חושבים על כך, פשוט כי הם נמצאים עמוק בתוך רצועת עזה, עסוקים בביצוע מעצרים בג'נין, בהכוונת מטוסי חיל האוויר או בעיבוד מידע מודיעיני בקריה בתל־אביב. אין להם זמן לחשוב על המתווה שכל מוסד אקדמי הציע ופרסם. אז בין משימה למשימה, תפסנו כמה מהם לשיחה, שבה הם ניסו להסביר את התחושות שלהם בעקבות ההחלטה לפתוח את שנת הלימודים כשהם הרחק מאחור.
פגיעה במורל
תֹם גיאת, סטודנט בבצלאל, אקדמיה לאמנות ועיצוב ירושלים במחלקה לאומנויות המסך, נמצא כעת באחד המוצבים הכי צפוניים וקרים בישראל, על פסגת הר החרמון. הוא מספר על בעיה נוספת שמורגשת בעקבות פתיחת שנת הלימודים ואסור להקל בה ראש – פגיעה במורל: "מה שהחזיק אותנו פה זה היחד, אבל מעכשיו הרבה סטודנטים מרגישים שהם הולכים להפסיד את הלימודים, וזה מתחיל לערער אותם. אני חושש שאנשים עכשיו ילמדו בכל זמן פנוי שיש להם, ואיכות התרגילים וההקפצות שלנו תרד".
חגי, נשוי וגר באריאל, שם הוא היה אמור להתחיל את השנה השנייה של התואר הראשון במדעי המחשב, גם נמצא באחד ממוצבי החרמון, ולא יודע מתי תהיה הפעם הבאה שיֵצא הביתה. הוא מצטרף לדבריו של גיאת: "אני מזהה רצון להשתחרר לחופשות ואפילו קצת קוצר רוח. על עצמי אני רואה שבמקום לנוח ולהיות עם החברים ולעשות מורל בפלוגה אני הולך לחפש איך ללמוד ולעשות עבודות, וגם יש כאלה שכבר מבקשים חופש סביב תחילת הלימודים"
ניצן: "כל מילואימניק חייב לדעת שהוא יקבל את ההשכלה שלו, בדיוק כמו כל סטודנט, ושההשכלה שלו תהיה ברמה גבוהה"
ניצן, סטודנטית לסיעוד באוניברסיטת בן־גוריון בנגב, שעתידה להתחיל את שנתה השלישית ונמצאת כעת במילואים ביחידת גיוס רכבים, סוברת דווקא שיש לפתוח את שנת הלימודים למרות הימצאותם של משרתי המילואים בחזית: "בגדול, אני חושבת שאין סיבה שאנשים ישבו בבית ויעצרו את התואר שלהם, אם מבחינה ביטחונית כבר קיימת אפשרות לחזור לאוניברסיטאות. יותר מזה, יש חשיבות רבה לחזרה לשגרה – הן מבחינת הסטודנטים שימשיכו ברכישת ההשכלה והן מבחינת עובדי האקדמיה שחוזרים לתעסוקה. מאידך, כל מילואימניק חייב לדעת שהוא יקבל את ההשכלה שלו, בדיוק כמו כל סטודנט, ושההשכלה שלו תהיה ברמה גבוהה. אני גם מאמינה שחזרה לאקדמיה, רכישת השכלה ומימוש עצמי הן לגמרי חלק מתרומה למדינה שלנו, ומרגישה את זה חזק מאוד בתחום שבו בחרתי להתעסק".
הכתבה המלאה תתפרסם מחר (שישי) במוסף "מוצש" של מקור ראשון
