כך נראה הלחץ האמריקני על ישראל במהלך המלחמה. מאמר ארוך שפורסם אתמול בניו-יורק טיימס סוקר את היחסים בין ישראל לארה"ב במהלך החודשים שמאז מתקפת הטרור של חמאס על ישראל, בשבעה באוקטובר.
לצד התמיכה, ששיאה היה בביקורו של הנשיא ביידן בתל-אביב, "הנשיא וצוותו התערבו פעם אחר פעם כדי להרחיק את ישראל ממה שהם החשיבו כפעולות גמול מעבר למידה", נכתב בניו-יורק טיימס.
המאמר מתאר כי במהלך שיחת טלפון מתוחה בין הנשיא ביידן לראש הממשלה נתניהו בשבוע שעבר, "ביידן לחץ על נתניהו להפחית את המלחמה למבצע כירורגי הנשען יותר על פשיטות של כוחות מיוחדים על מנהיגי חמאס ומנהרות, מאשר הפצצות רחבות היקף. לאחר מכן שלח המנהיג הישראלי את יד ימינו, השר רון דרמר, לוושינגטון, לפגישה של כמעט ארבע שעות בבית הלבן למחרת חג המולד, שם הבטיח למזכיר המדינה בלינקן וליועץ לביטחון לאומי סאליבן, שישראל תעבור בקרוב לשלב הממוקד שמר ביידן דחק אליו".
דרמר אמר כי ניתן יהיה לראות את הסימנים הראשונים לשינוי בהתנהלות הצבאית הישראלית בעזה בשבועות הקרובים, "אבל הוא לא נתן לוח זמנים, והאמריקנים לחצו עליו להתחיל את המעבר במוקדם ולא במאוחר". ביקורו הצפוי של בלינקן בישראל בסוף השבוע הקרוב, יעסוק גם הוא בכך.
המאמר מתאר איך כבר מתחילת המלחמה, בארה"ב ביקשו מישראל להימנע ממתקפת נגד מול חיזבאללה, בשיחת הטלפון שעצם קיומה פורסם זה מכבר, בין ביידן לנתניהו.
"ב-13 באוקטובר, שר ההגנה אוסטין הזהיר את שר הביטחון גלנט שהישראלים צריכים להקים מסדרונות הומניטריים ומערכת כללים מוגדרת כדי להגן על ערים פלסטיניות", בעזה. כך גם להכנסת הסיוע הנומניטרי לעזה, נכתב, הסכים נתניהו "כתנאי לביקורו של ביידן. יועציו ובני בריתו של מר ביידן אמרו כי מעורבותו האישית מנעה מלחמה רחבה יותר והשפיעה על גישתה של ישראל, גם אם לא כפי שהוא היה מקווה".
עוד בנוגע לכניסה הקרקעית לעזה – "האמריקנים לא התרשמו מהתוכנית הישראלית המקורית לפלישה קרקעית לעזה וביקשו למתן אותה. אבל בסופו של דבר הישראלים שחררו יותר כוח אש על עזה ממה שאפילו צוותו של ביידן ציפה, עם תוצאות קטלניות. תמונות של פלסטינים מתים הביאו לזעם לא רק במפלגתו של ביידן אלא גם בממשל שלו ואפילו בבית הלבן".
במהלך פגישות בירושלים ב-30 בנובמבר, אמר בלינקן לקבינט המלחמה הישראלי שיש לו "שבועות, לא חודשים", לסיים את פעולות הלחימה ברמת האינטנסיביות הנוכחית.
המאמר מציין כי "המחלוקת החריפה ביותר בין וושינגטון לירושלים מתרכזת בשאלת 'היום שאחרי' – מה לעשות בעזה לאחר סיום המלחמה". נתניהו התנגד להצעותיו של ביידן לפיהן רשות פלסטינית "מתחדשת" שבסיסה ביו"ש תנהל את רצועת עזה שלאחר חמאס, ובסופו של דבר תוביל להקמת מדינה פלסטינית.
ועם זאת, התמיכה האמריקנית, המגיעה היישר מביידן, עדיין חזקה: "למרות כל אי ההסכמות, אין דיון של ממש בממשל ביידן על ניתוק מישראל או מתן תנאים לסיוע ביטחוני. ביום שישי, שלושה ימים לאחר פגישת דרמר, הסכימה מחלקת המדינה לשלוח 147.5 מיליון דולר בפגזי ארטילריה באורך 155 מילימטר וציוד נלווה, תוך שהיא מפעילה כללי חירום כדי לעקוף את הביקורת בקונגרס פעם שנייה ושוב להכעיס את המחוקקים הדמוקרטיים". ארה"ב, נציין, גם ממשיכה להפעיל את זכות הווטו שלה במועצת הביטחון, כנגד הצעות החלטה שדרשו הפסקת אש.
