רבע מיליון ישראלים התפנו מביתם מאז החלה המלחמה, כך עולה מנתונים שאסף פיקוד העורף. כ-164 אלף מהם קיבלו הנחיה להתפנות במימון המדינה, ועוד כ-100 עד 150 אלף ישראלים נוספים התפנו באופן עצמאי ולא בעקבות הנחיה כלשהי. התושבים המפונים הגיעו ל-377 מרכזי קליטה ב-54 רשויות. נכון להיום, יש כ- 119 אלף מפונים, מהם 56 אלף במלונות ו-63 אלף מפונים בקהילה.
ועדת החינוך של הכנסת עסקה היום (ב') במצבם של התלמידים המפונים מאזור עוטף עזה ומצפון הארץ בעקבות המלחמה. לפי משרד החינוך, 48,024 תלמידים מגיל אפס ועד כיתה י"ב פונו על פי החלטת ממשלה מהדרום ומהצפון; 31,314 ילדים מיישובי הדרום ו-16,670 מהצפון.
על 84 אחוזים מהתלמידים יש למשרד מידע היכן הם שוהים. "יש לנו פער של 8,000 תלמידים, כאשר 4,000 מהם ילדים בגילאי לידה עד גיל 6 שההורים בוחרים שלא לשלוח למסגרות, ועוד 1,000 תלמידים המוגדרים נוער בסיכון", הסבירה נציגת משרד החינוך בדיון. "באשר ל-3,000 התלמידים האחרים, אנחנו יודעים איפה הם אבל הם לא מדווחים במצֶבֶת, כי ברמה הטכנית לא הצליחו להקליד את כולם בשל התזוזות והמעברים של המשפחות".
יו"ר הוועדה, חבר הכנסת יוסף טייב, דרש ממשרד החינוך לקבל את הנתונים המדויקים על כמה תלמידים מפונים, כמה מהם מקבלים מענה, כמה לא מקבלים מענה ומדוע. "בנתונים יש לכלול גם את התקציבים שהוקצו ועבור אילו שירותים וכן נרצה לדעת כמה מתוך זה מומש וכמה טרם התקבל. לא ברור האם התקציב נלקח מהשוטף או מחירום. בנוסף, הוועדה מבקשת ממשרד החינוך לקדם תכנית לתלמידים שאמורים להיות משולבים במסגרות הרגילות. הם נופלים בין הכיסאות ובהרבה מקרים לא מקבלים את הסל המגיע להם".
מנתונים שנמסרו על ידי משרד החינוך לבקשת מרכז המחקר והמידע של הכנסת, עולה כי מבין התלמידים המפונים, 21,111 שוהים במלונות ובמרכזי האירוח. לגבי 17,119 יש כתובת בקהילה או שיבוץ במוסד חינוכי בקהילה ו-1,889 נמצאים בחו"ל.
נציגת משרד החינוך סקרה את המענים שנתן המשרד מאז פרוץ המלחמה: "משרד החינוך התגייס לתת מסגרות חינוכיות חדשות מ-א' עד ת' לילדים שפונו מביתם. כיום ישנם 315 מרכזי 'יחד' הפעילים ברחבי הארץ ובהם לומדים 1,370 תלמידים בכיתות א' עד י"ב. 4,057 תלמידים לומדים ב-45 מוסדות זמניים שהקמנו ו-8,165 לומדים ב-1,100 בתי ספר ברשויות מקומיות שקלטו אותם. נוסף על כך ניתן מענה במרכזי 'יחד' לגיל הרך באמצעות מעונות יום וגני ילדים. לא הכל פועל באופן מושלם, אבל אנחנו תמיד מטייבים. יש לנו נתונים על כל אחד ואחת ברמה מקומית. ברמת משרד יש לנו נתונים כמעט על כל תלמידים, אבל לא על כולם. צריך להבין שיש דינמיות. אנחנו כל הזמן מחזיקים כדורים באוויר".
הנציגה דיברה גם על ההיבט הרגשי: "בשלושת השבועות הראשונים היו 1,000 פסיכולוגים שנתנו טיפול ל-40,000 ילדים, הורים וצוותי חינוך. 40 אחוזים מהפסיכולוגים האלו הובאו מבחוץ עם התחייבות ל-8 שבועות על מנת ליצור רצף טיפולי אצל הזקוקים לכך ושכרם היה לפי סטטוס מקצועי ועמד על כ-300 שקלים לשעה".
על פי משרד החינוך, סך הצרכים של המשרד בעקבות המלחמה בשנת 2023 עומד על 680 מיליון שקלים, כאשר רוב התקציב – כ-427 מיליון שקלים – מיועד לצרכים של תלמידים מפונים. התקציב המתוקן של משרד החינוך שאושר בדצמבר 2023 כולל תוספת תקציב של כ-1.7 מיליארד שקלים ביחס לתקציב המשרד המקורי וכן תוספות לתקציב הפיתוח של המשרד. תוספת זאת כוללת גם את הצרכים התקציביים של המשרד בעקבות המלחמה.
מדיווחי משרד החינוך לוועדת החינוך של הכנסת, עולה כי הוא פועל למיפוי ולמתן מענה לתלמידים עם מוגבלויות שפונו בעקבות המלחמה וכי עובדי האגף משובצים במרכזי הקליטה למפונים לצורך כך. בדיון מוקדם יותר שעסק בחינוך המיוחד, אמרה מנהלת אגף החינוך המיוחד במשרד החינוך תמי אומנסקי כי "מבין המפונים, יש כ-5,000 תלמידים בחינוך המיוחד ואנחנו יודעים בדיוק היכן הם ולמה זקוק כל אחד מהם. הפער הוא בכוח אדם. היה פער לפני המלחמה והוא מתעצם עתה. הפער עומד על אלף מטפלים שחסרים מידי שנה ויצאנו עם קמפיין גיוס".
