בדיון שנערך בימים האחרונים בוועדה המיוחדת של הכנסת לעובדים זרים, עלתה אפשרות לייבא עובדים מתאילנד לצורך חיזוק ענף הניקיון בישראל, הסובל ממשבר כוח אדם חמור. עם זאת, נראה שעדיין לא הושגה הסכמה בנוגע לצעד.
המחסור המתמשך בידיים עובדות בענף הניקיון החריף אף יותר בעקבות המלחמה. בימים כתיקונם, ערביי ישראל מהווים 22% מעובדי הניקיון בישראל, אך מאז ה-7 באוקטובר חלה ירידה בשיעור התעסוקה של פלח זה משתי סיבות: או שהמעסיק חושש להעסיק ערבים, או שהערבים חוששים להגיע לעבוד במקום שמנוהל על ישי יהודים. שני אלה יחד גורמים לפגיעה של כ-10-15% בכוח העבודה מהפלח בענף בתקופה הזו.
עם זאת, מדובר במצוקה שהיא מעבר למשבר הנקודתי הנוכחי. לפי יו"ר ארגון חברות הניקיון בישראל, כ-60% מהעובדים בענף הנם מעל גיל 50 וקרובים לגיל פרישה, ו-17% בלבד מתחת לגיל 35. כלומר, המדינה וחברות הניקיון מתקשות לגייס את הדור הבא של עובדי הניקיון.
בנוסף, 50% מהמועסקים בענף הם עולים חדשים שעובדים בתחום זה בעיקר בגלל קשיי קליטה בשאר פלחי המשק הישראלי. כאמור, כ-22% מהמועסקים בתחום הניקיון הם ערביי ישראל, 20% אתיופים, ו-26% הם יוצאי חבר העמים לשעבר. על פי הדו"ח שחיברו בארגון חברות הניקיון, מתוך כלל העולים החדשים שעובדים בניקיון, רוב העובדים הם דור ראשון של עולים. אמנם גם רוב עובדים אלה נמצאים בגיל הקרוב לפרישה, אך נראה שהדור השני כבר מצליח להשתלב בשאר תחומי התעסוקה בארץ ולא נאלץ לעבוד בניקיון. בעבר היה ניסיון לשלב צעירים מהחברה החרדית בעבודות הניקיון, אך המהלך נתקל בחוסר עניין מצד הצעירים החרדיים.
בוועדה ביקשו להעלות לדיון הצעה הכוללת ייבוא של כ-3,000 פועלים זרים בתור התחלה. במשרד הכלכלה והתעשייה ומשרד העבודה והרווחה, תמכו בהצעה ואף ראו בה כפתרון למשבר הממושך, אך גורמים באוצר התנגדו בטענה שמהלך זה יבוא על חשבון תעסוקה של ישראלים. המתנגדת העיקרית להצעה היא נועה שוקרון מאגף התקציבים באוצר, שסירבה להעלות את הנושא לדיון כל עוד יש עובדים ישראליים בחל"ת.
אלא שעל פי נתוני ארגון חברות הניקיון, בישראל ישנם "בערך 1,000 עובדים בחל"ת, כשאנחנו מדברים על חוסר של 42,000 עובדים, ועוד כ-4,000 שנוספו בעקבות המלחמה והמתיחות שבהעסקה של עובדים ערבים".
לדברי אבי מזרחי, יו"ר ארגון חברות הניקיון בישראל: "ענף הניקיון בישראל סובל ממחסור הנאמד בכ-42 אלף איש נכון להיום, ואין ספק שהמלחמה לא תרמה למצב. בין הסיבות המרכזיות לכך הן השכר הנמוך המשולם לרוב עובדי הניקיון, והתדמית הירודה של הענף המשפיעה על היחס כלפי עובדי הניקיון, הן מצד הממשלה והן מצד החברה הישראלית בכלל. כיום, כ-60% מהעובדים הם מעל גיל 50, ורק 17% מעובדי הניקיון בישראל מתחת לגיל 35, מה שמעיד על הקושי ההולך וגדל לגייס את הדור הבא לענף הניקיון. אנו פועלים יחד עם הוועדה המיוחדת לעובדים זרים בראשות ח"כ אלי רביבו (הליכוד), במטרה לדחוף את האוצר לאשר קליטה של עובדים זרים בענף. זאת מכיוון שאחרי מאבק ארוך שנים – אנחנו ניצבים מול העובדה הבלתי מעורערת שהישראלי הממוצע פשוט לא מעוניין לעבוד בניקיון. בימים אלה מתווסף לעניין גם החשש של מזמיני השירותים להעסיק עובדי ניקיון מוסלמים, במקביל לחשש מצד עובדי ניקיון מוסלמים לעבוד בסביבת עבודה עם רוב יהודי, מה שרק מעמיק את המשבר בימים אלה. אנחנו חוזרים ומתריעים – לניקיון במרחב הציבורי השלכות חמורות על בריאות הציבור. דאגה ראויה לענף זה היא דאגה לבריאות הציבור כולו בישראל. אסור להקל ראש בחשיבות הנושא ובחומרת המשבר בו אנו נמצאים, שרק צפוי לגדול בקצב מהיר עוד יותר בשנים הבאות".
