מה גרם לסכסוך בין איוב קרא למנהיג העדה הדרוזית?

אלפים מבני העדה הדרוזית התכנסו למפגן נדיר בכיכר רבין לפני כחודש, כדי להביע את התנגדותם לחוק הלאום. בזה אחר זה עלו בכירי העדה אל בימת האירוע, השמיעו את מחאתם וזכו לתשואות ההמונים. אלא שאז עלה נציג העדה הבכיר ביותר כיום בשלטון הישראלי, השר איוב קרא. בניגוד למחיאות הכפיים שצופו לנציגי העדה הזוטרים יותר, השר קרא התקבל בקריאות 'בוגד' מכיוון הקהל. מי שציפה שמנהיג העדה, השייח' מוואפק טריף, יקום ממושבו, יקרא להרגעת הרוחות ויתייצב לימינו של השר הדרוזי השני בתולדות המדינה, טעה. טריף נותר דומם בכיסאו.

אם היו מי שתהו למראה תגובתו הצוננת של טריף לקולות הבוז כלפי קרא, השר עצמו לא הופתע כלל. זה כמעט שנתיים שהשניים מצויים בסכסוך חריף, שאינו קשור כלל לסוגיית חוק הלאום ולתמיכת השר קרא בו. העוינות בין השניים משפיעה על יחסם לשר קרא של רבים מבני העדה, הרואים בטריף מנהיגם הרוחני הבלתי מעורער, וייתכן שגם העניין הזה עומד מאחורי קריאות הגנאי כלפי שר התקשורת. קרא, מצידו, קרא תגר על מעמדו הבכיר של טריף, וערער על סמכותו. זוהי יריבות בין האישיות הפוליטית הדרוזית הבכירה בישראל, למנהיג הרוחני הבכיר. אנו חושפים כאן בפרסום ראשון לא רק את עצם קיומה של היריבות הזו, אלא גם את רקעה והשתלשלותה.

שורש היריבות נעוץ בפעילות הוועדה לבחירת דיינים לבתי הדין הדרוזים, שבראשה עומד השייח' טריף. לפני כשנה ביקשה הוועדה למנות, שימו לב, דיין שהורשע בפלילים ושקרוב משפחתו הוא חבר הוועדה הבוחרת. השר קרא, לעומת זאת, תמך במועמד אחר ותקף את השייח' טריף בחריפות. בהמשך התברר כי גם השר קרא עצמו, חבר הוועדה, הוא קרוב משפחה של אותו דיין.

סיפורנו מתחיל בסוף שנת 2016, לקראת מינוי ארבעה דיינים לבתי הדין הדתיים של העדה הדרוזית. מדובר בבתי דין שלהם סמכות שיפוט מטעם המדינה, לדון במעמדם האישי של דרוזים אזרחי ישראל או תושביה בענייני נישואים וגירושים, צוואות וירושות ועוד – ממש כמו בתי הדין הרבניים בציבור היהודי. דיין בבית הדין הדרוזי מכונה קאדי־מד'הב. אדם המתמנה לתפקיד זה הופך מעוד שייח' קהילתי, לבכיר בעל מעמד רם בעדה. בסך הכול ישנם בישראל שני בתי דין דרוזיים הפועלים כערכאה רגילה – בעכו ובמסעדה שברמת הגולן – ובית דין גדול המשמש לערעורים ושוכן גם הוא בעכו.

במשך חמש שנים, מאז 2011, לא מונו דיינים חדשים לבתי הדין הדרוזים, אף שכמה דיינים פרשו. נוסף על כך, מאז פטירתו של השייח' אמין טריף ב־1993, לא מונה איש לתפקיד שמילא כנשיא בית הדין לערעורים. הדבר גרם לסחבת בתיקים ולעומס על הדיינים המכהנים. בסוף 2016 החליטה שרת המשפטים איילת שקד, לעשות סדר ולאייש את התפקידים לבתי הדין הדרוזים שבסמכות משרדה. מנהיג העדה הדרוזית השייח' מוואפק טריף מונה לנשיא בית הדין לערעורים, והוקמה ועדה לבחירת ארבעה קאדים חדשים – שניים לבית הדין הגדול לערעורים, ושניים לבית הדין האזורי בעכו. הודעת השרה העירה את עסקני העדה, והקומבינות החלו להתרקם. כן, כמו אצל היהודים בוועדה למינוי שופטים או דיינים.

הוועדה למינוי קאדים דרוזים מונה תשעה חברים ובהם שרת המשפטים, חברי כנסת (לרוב דרוזים), נציג לשכת עורכי הדין וכמובן נציגות של הקאדים־הדיינים עצמם. בראש הוועדה מכהן השייח' טריף. אחד מנציגי הכנסת בוועדה הוא שר התקשורת איוב קרא, כאשר הוא והשייח' טריף מהווים למעשה שני האנשים החזקים בוועדה.

התנהלות בעייתית

בעקבות הקמת הוועדה הגישו עשרה שייח'ים דרוזים מועמדות. על המתמודדים היה לעבור ניפוי ראשוני, ואחר כך הכרעה סופית בוועדה. הישיבה הראשונה התקיימה ב־30 במארס 2017, ועל פי הפרוטוקול שהגיע לידינו התחוללה בה דרמה של ממש. בזה אחר זה נכנסו המועמדים אל חדר הוועדה, והציגו את עצמם. כאשר הגיע תורו של השייח' אחסאן חלבי מדלית אל־כרמל, חשף לפתע עו"ד וסים פלאח, נציג לשכת עורכי הדין, מידע בעייתי בנוגע לקשריו של המועמד לאחד מחברי הוועדה היושבים בחדר. התברר כי אחד מחברי הוועדה, שייח' חאתם חלבי המכהן כקאדי בבית הדין לערעורים, הוא קרוב משפחתו של אחסאן חלבי. הסבים שלהם אחים, והשניים – המועמד ומי שאמור לבחור בו – מתגוררים באותו יישוב ומכירים זה את זה.

"אמנם על פי חוק הגדרת קרוב משפחה אינה חלה במקרה שלנו, שכן זו אינה קרבה ראשונה, אך קיים חשש לניגוד עניינים", טען עו"ד פלאח, ולימינו ניצב השר קרא: "הבהרתי לוועדה כנציג הממשלה כי חוק נציבות שירות המדינה חל גם על בני דודים, על אחת כמה וכמה כשמדובר בשופטים", אמר. לדעתם הצטרף חבר ועדה נוסף, ח"כ עבדאללה אבו־מערוף.

מולם התייצב מחנה נגדי: השייח' טריף התעלם מהטענות, וקבע כי שייח' אחסאן חלבי ראוי ומתאים לכהן כדיין. גם ח"כ חמד עמאר מישראל ביתנו, חבר הוועדה, הביע דעתו כי "בהסתמך על חוק כללי בתי הדין הדתיים הדרוזים, אין מניעה מנוכחותו של כבוד השייח' חאתם חלבי". לאחר שכמה מחברי הוועדה התעקשו ודרשו את יציאתו מן החדר, התרגז חאתם חלבי והבהיר: "אני נשאר בדיון. הקרבה ביני לבין המבקש (אחסאן חלבי; נ"ב) היא רחוקה, ולא מקרבה ראשונה. אנחנו לא בני דודים".

רגע לפני שנדמה היה שבכך תמו הטענות נגד מועמדותו של אחסאן חלבי, שלף אחד מחברי הוועדה – בפרוטוקול לא מצוינת משום מה זהותו – קלף בעייתי יותר. "האם התנהלה או מתנהלת נגדך חקירה בקשר לביצוע עבירה?" שאל. חלבי השיב בחיוב וציין כי היה בעניינו הליך משפטי, אולם לא פירט מעבר לכך. מתברר כי לא זו בלבד שהתנהלה חקירה אלא שהשייח' המיועד לתפקיד שיפוטי כבר הורשע בגין בנייה בלתי־חוקית בביתו בדלית אל־כרמל. גם לאחר ההרשעה, ולמעשה עד היום, השייח' לא הסיר את תוספת הבנייה הבלתי חוקית והוא ממשיך להתגורר במקום עם משפחתו.

הרשעה בפלילים שוללת את האפשרות להיבחר כשופט בישראל ואף לשמש כעורך דין, ושופט מכהן שהורשע בפלילים מודח מתפקידו. ומה בנוגע לבתי הדין הדרוזיים? ובכן, סעיף 11א בחוק בתי דין דתיים דרוזים קובע כי "הוועדה לא תציע מינוי של קאדי־מד'הב אם המועמד הורשע בעבירה פלילית שיש בה, בנסיבות העניין, משום קלון".

הגדרת הקלון בחוק עמומה, ולא ברור אם היא חלה על עבירות בנייה. ואולם במקרה הנדון מתעוררת בעיה מהותית: תיקים הנידונים בוועדות התכנון והבנייה מגיעים לפתחו של בית הדין הדרוזי. אותה ועדה שהעמידה את הדיין המדובר לדין, תצטרך להגיש לו חוות דעת ולצפות להכרעתו. מראית הצדק תיפגע כאשר הקאדי יבקש חוות דעת בנוגע לדיני התכנון והבנייה, בשעה שהוא עצמו לא הקפיד עליהם והורשע.

אחסאן חלבי לא היה המועמד היחיד ששמו עורר סערה וויכוחים. מועמד נוסף היה שייח' בשם נאזם סרחאן. באותה עת היה האיש בן 67, מה שאומר שנותרו לו שלוש שנים בלבד עד לפרישתו מכס השיפוט. בעוד בוועדה למינוי שופטים מביאים בחשבון את גילו של המועמד ואת משך הכהונה העתידי שלו, בבתי הדין הדרוזים פחות מתחשבים בנתון הזה. השיקול המכריע לעיתים הוא הענקת כבוד לאדם, גם על חשבון איכות השירות לבעלי הדין, יציבות המערכת וניסיונם של הדיינים.

ואם לא די בכל זה, הנה עוד מקרה מוזר שהתחולל בישיבתה השנייה והמכריעה של הוועדה. לישיבה הגיעו שני שייח'ים שהתמודדו לתפקיד: עמאד אבו־ריש וענתיר מעדי. הם המתינו בחוץ עד שבשלב מסוים קיבלו את הבשורה, המפתיעה או שלא, על בחירתם. לאחר ההודעה החיובית בעניינם הם נכנסו לחדר הוועדה והצטרפו כחברים מן המניין לדיון על איוש שני תפקידי הקאדים הנוספים, ולהכרעה בגורלם של מי שעד אותו רגע התחרו בהם. למותר לציין: מדובר בהתנהלות בעייתית במיוחד, הפותחת אפשרות לסגירת חשבונות.

ומי הם שני השייח'ים הנוספים שנבחרו בסופו של דבר? ניחשתם נכון, השייח' המורשע בפלילים שקרוב משפחתו בחר בו, והשייח' המבוגר שעתיד לפרוש בעוד שלוש שנים. מי שנדחק החוצה הוא מועמד שהשר קרא ביקש לקדם, עטא עיסמי.

סכסוכים פנימיים

טפח מעוצמת הוויכוחים הפנימיים בעדה סביב סוגיית מינוי הדיינים, נחשף בשורת מכתבים ששיגרו כל הצדדים לגורמי מפתח שונים. לפני הישיבה השנייה שיגר הקאדי חאתם חלבי, מי שבהמשך יבחר בקרוב משפחתו, שורת מכתבים לאישים בוועדה הבוחרת. במכתבים, שהגיעו לידינו, הציב חלבי במוקד ביקורתו את השר קרא. "ראיתי לנכון להבהיר כי אין קרבה משפחתית ממדרגה ראשונה, ואף לא ממדרגה שנייה, ביני לבין המועמד", כתב חלבי ב־2 באפריל למזכיר הוועדה למינוי קאדים ומנהל בתי הדין הדרוזיים, עו"ד מולא כמיל. הקאדי חשף כי הוא לא היחיד שקיימת קרבה משפחתית בינו ובין המועמד אחסאן חלבי, שכן גם השר קרא עצמו הוא קרוב משפחתו, ואף הוא לא טרח לציין זאת בפני חברי הוועדה ולפסול עצמו ממעורבות בעניינו: "גרושתו של אבי המועמד היא אחות אימו של השר, ואחיו הגדולים של המועמד הם בני דודתו. כך שהקרבה של השר קרא למועמד קרובה משלי", ציין חאתם חלבי.

טענה עקרונית יותר של חבר הוועדה חלבי הייתה כי בחברה הדרוזית קרבת משפחה היא עניין בעל משמעות שונה מזו שבחברה היהודית, וכי יש להתחשב בכך כאשר מדברים על ניגוד עניינים. במכתב ששיגר ליועץ המשפטי של בתי הדין הדרוזיים, עו"ד רמי סרביה, כתב חלבי: "הקרבה ביני לבין המועמד הנה השתייכות לאותה חמולה בלבד. החמולה מורכבת מ־26 פלגים, כל אחד מהסבים האחים הוא ראש פלג, כאשר כל פלג מונה מאות רבות של נפשות, ואנוכי והשייח' אחסאן חלבי איננו משתייכים לאותו פלג. אבהיר עוד כי משפחת חלבי הגדולה מונה כ־6,000 נפשות בכפר דלית אל־כרמל, ועוד מאות רבות בכפרים אחרים". במכתב נוסף לסרביה הסביר חלבי כי "ככל בני העדה הדרוזית הקטנה בארץ (כ־140 אלף נפש; נ"ב) ובקהילה של דלית אל־כרמל, אני מכיר את המועמד היכרות רחוקה כבן הכפר הנמנה על חמולת חלבי, ואינני מקיים כל קשר אישי או חברי (עמו)".

גם בנוגע לעבירת הבנייה שבגינה הורשע אחסאן חלבי, נטען כי יש לראותה בהקשר מגזרי. כאשר עורך דינו של אחד המועמדים שלא נבחרו תהה מדוע הוועדה לא ביקשה מהיועץ המשפטי לממשלה חוות דעת בנוגע להרשעה בעבירת בנייה ובשאלת הקלון, הוא נענה לדבריו כי הוועדה פטרה עצמה מהתייחסות לנושא מכיוון ש"מדובר בעבירה נפוצה במגזר הדרוזי". טענה דומה השמיע המועמד חלבי עצמו, שאמר לחברי הוועדה כי הוא מצוי "בהליך לקבלת פתרון תכנוני לבעיה שנמשכת מעל עשר שנים לאלפים מבני העדה הדרוזית".

השר איוב קרא לא נותר חייב. ב־2 באפריל 2017 הוא שיגר מכתב חריף לשרת המשפטים שקד, ובו תיאר את אי־הסדרים לכאורה בוועדה. על הדרך הוא ניגח באופן אישי את מנהיג העדה הדרוזית ויו"ר הוועדה, השייח' טריף, ותקף את התנהלותו. "יו"ר ועדת המשנה, השייח' מוואפק טריף, לא הסכים לנהל פרוטוקול דיון בוועדת המשנה כפי שמחייבים הנהלים", האשים קרא. "רק אחרי לחצים ומאבקים בתוך הוועדה הסכים השייח' טריף כפשרה לציין בפרוטוקול את הודאת המועמד (בנוגע לחקירתו הפלילית; נ"ב) במילה 'כן', מבלי לנמק את כל ההודאה של המועמד בעניין עבירה על חוק התכנון והבנייה, בטענה שהדבר מהווה פגיעה בתדמיתה ובאמינותה של העדה הדרוזית". קרא מוסיף וטוען כי "השייח' טריף הצהיר במהלך אותו דיון שאם השייח' אחסאן חלבי לא ייבחר לתפקיד, הוא ידאג שיוקפאו כל מינויי הקאדים ל־10 שנים". לדברי קרא, אמירות אלה ממחישות את "האיזון השלילי והמגמה האינטרסנטית בין חברי הוועדה, וחוסר ההגינות כלפי כלל המועמדים".

במכתבו לשרה שקד הוסיף קרא וייחס לשייח' טריף ולאנשיו פעילות פוליטית, מתוך רצון להשפיע על מדיניות משרד המשפטים. "ידוע לי", טען, "כי השייח' טריף, יחד עם השייח' חלבי ומשפחותיהם, שנחשבו למזוהים עם מעוז מפלגת העבודה במשך שנים, החליטו בתקופה האחרונה להריץ מפקד חברים לטובת מפלגת הבית היהודי, כדי לזכות בחיבוק מצד ראשי המפלגה למען האינטרסים האישיים שלהם".

חודש לאחר מכן, ב־9 במאי 2017, הגיב מזכיר הוועדה ומנהל בתי הדין הדרוזים, עו"ד כמיל מולא, בשמו ובשם השייח' טריף לטענות הקשות של השר קרא. "המכתב הנ"ל כולל טיעונים בלתי רלוונטיים, טענות מופרכות ודברי רכיל", פתח מולא. "כב' השר קרא כתב כי נאמרו על ידי כב' השייח' טריף דברים אשר לא נאמרו, וכי הוא מתנגד לניהול פרוטוקול. שני הדברים אינם נכונים. רשם הפרוטוקול הוזמן מראש והרישום לא היה מילולי, שכן גם בוועדה למינוי שופטים למשל לא קיים רישום מילולי. היו"ר לא נקט כל עמדה אישית בכלל ולגבי מועמד מועדף בפרט, וגם לא איים בהקפאת מינויים. הדברים המובאים על ידי כב' השר קרא הנם בגדר תעמולה פוליטית מופרכת. כבוד השייח' טריף אינו עוסק בפוליטיקה ואינו מריץ מפקד חברים בכלל".

בנוגע לקרבה המשפחתית בין הקאדי חלבי למועמד שהורשע בפלילים, כתב מולא בשם השייח' טריף: "הטלת פסול בכהונת חבר ועדה של בן חמולה, כאשר נדון עניינו של בן חמולה אחר אשר אין ביניהם קרבה ראשונה או שנייה, תגרום לכך שהוועדות ברשות המקומית בדלית אל־כרמל תתקשינה לפעול, וכך גם בכפרים אחרים… בניגוד לנטען על ידי כב' השר קרא, המועמד (אחסאן חלבי; נ"ב) לא הסתיר מחברי הוועדה את העבירה שלו בנושא חוק התכנון והבנייה לגבי בניית בית לפני שנים רבות ללא היתר".

בתגובה לדברים אלו, העלה השר קרא הילוך במתקפתו נגד מנהיג העדה הדרוזית, וערער על התנהלותו הריכוזית של השייח' טריף, החולש על נושאים רבים בכל תחומי חייה של העדה, באופן היוצר ניגודי עניינים חריפים. טריף, מציין קרא, מכהן במקביל כיו"ר המועצה הדתית הדרוזית העליונה, ראש ההקדש הדרוזי, ואב בית הדין הדרוזי לערעורים. לדעת השר, זוהי התנהלות הקיימת "רק במדינות טוטליות", ומדינת ישראל אינה צריכה לתת לה יד. "בחירת אנשי דת בעדה הדרוזית", קבע קרא, "נקבעת על פי קרבתם לשייח' מוואפק טריף וקשריהם עם משפחת טריף, המועמדות לא נבחנת לפי כישוריהם הנדרשים לתפקיד… אני אפעל לשחרור הריכוזיות הקיימת היום בידי אדם אחד… הקאדי חלבי נמצא כבר מספר חודשים בחופשת פרישה, וכל ההליך נובע מהצורך שיחליף אותו בן משפחתו אחסאן חלבי בשיטת חבר מביא חבר".

בנוגע לטענה כי הוא עצמו קרוב משפחה של המועמד אחסאן חלבי, כתב קרא כי "במסמכי המועמדות לא עלתה כלל סוגיית קרבה משפחתית בין המועמד לביני, ובפועל אין לי שום קרבה משפחתית. מה שנכתב על ידי מנכ"ל בתי הדין הדרוזיים הם טענות מופרכות ודברי רכיל שלו בלבד, הטעיה מכוונת לטובת בית הדין המגן בחירוף נפש על הקאדי השייח' חאתם חלבי. עבירת הבנייה לא נחשפה על ידו במתכוון, וזאת כדי להעלים מידע חשוב ומהותי. הדבר עלה במקרה עת נשאל לעניין המבנה הבלתי חוקי בו מתגורר עם משפחתו, רק אז חשף כי אכן עבר עבירה בה נשפט והורשע". בסיום מכתבו מכנה השר קרא את בני הפלוגתא שלו "קבוצה שמתנהלת בשיטת שמור לי ואשמור לך, כולל מנכ"ל בית הדין שהשייח' טריף הוא הבוס שלו. העדה הדרוזית מאסה בהתנהלות זו".

לאחר שידו של השייח' טריף גברה ומועמדיו מונו, החליטו המועמדים האחרים לעתור לבג"ץ. עו"ד קשקוש דיאן הגיש מטעמם עתירה, אלא שהוא עשה זאת בעיכוב רב ומסיבה זו נדחתה העתירה מבלי שהשופטים דנו במהות הדברים. התרשלות זו הכשירה למעשה את המינויים השנויים במחלוקת לבית הדין הדרוזי.

ב־14 ביוני 2017 התקבצו בכירי העדה הדרוזית בבית הנשיא בירושלים. בטקס רב רושם הושבעו ארבעת הקאדים החדשים, בהם זה שהורשע בפלילים ושהוא קרוב משפחה של חבר הוועדה, וזה שייצא לגמלאות בעוד שלוש שנים בלבד. מהטקס נעדר אדם אחד, מבכירי העדה הדרוזית ונציגה ליד שולחן הממשלה: השר איוב קרא.

להלן תגובת בתי הדין הדתיים הדרוזיים לנאמר בכתבה: ‎"כל הטענות המועלות בכתבה נבחנו בזמן אמת על ידי היועצת המשפטית של משרד המשפטים שמשמשת גם כיועצת המשפטית של הוועדה למינוי קאדים, ונדחו על הסף – בהתאם להנחיות של היועמ"ש.
‎יתרה מכך, הטענות הללו הובאו בפני כלל חברי הוועדה במהלך הדיונים על מינוי הקאדים.

"הטענות המועלות נבחנו שוב אחת לאחת במסגרת עתירה בנושא שהוגשה לבג"צ ונדחו על ידי המדינה. העתירה עצמה נדחתה על הסף על ידי בג"צ מבלי לקיים דיון לא רק בגלל השיהוי בהגשתה אלא בנימוק של סיכוי נמוך של העתירה להוכיח את הטענות.
‎יש להבהיר, כי בראש הוועדה לא עומד השיח' טריף, מנהיגה הרוחני של העדה הדרוזית בישראל, כי אם שרת המשפטים איילת שקד והיא האחראית לניהול הוועדה ולקיום החלטותיה".