מאז מתקפת הטרור ב-7 באוקטובר וקרוב לשלושת חודשי הלחימה מאז, במערכת הבריאות יודעים שמעבר לטיפול השוטף בפצועים, האתגר הגדול יותר הוא בתחום בריאות הנפש, שהוזנח במשך שנים וכעת נאלץ להתמודד עם כמויות גדולות של מטופלים. בעקבות כך, מנסים למצוא פתרונות רבים כדי להקל מעט מהעומס על המערכת, דרך מענקים לפסיכולוגים ופסיכיאטרים במגזר הציבורי, תכניות סיוע ועוד.
במשרד הרווחה, מערך הדיגיטל הלאומי, חברת הילמ״ה – "הייטק למען החברה" וארגון הג'וינט, זיהו את הבעיה ופיתחו שאלון דיגיטלי המסייע באבחון עצמי של מצבי לחץ, מצוקות וחרדה. השאלון נוסח על ידי אנשי מקצוע ממשרדי הרווחה והבריאות ומבוסס על ידע מקצועי ומחקרי ועל שאלונים קודמים. את הפיתוח הטכנולוגי ביצעה חברת הילמ״ה ואנשי המקצוע ממשרד הרווחה ומהג'וינט ביצעו התאמה שלו לאירועי 7 באוקטובר באופן ספציפי וייחודי כך שיתייחס לשלל האירועים שקרו באותה השבת ובעקבותיה.
את השאלון הוחלט לפתח לאור ריבוי מקרים של אזרחים אשר סובלים ממצבי מצוקה רגשית ונפשית, כדי לתת כלי נוסף לאנשים שחשים שתפקודם נפגע מאז אירועי שמחת תורה ומבקשים לבצע בדיקה ראשונית האם הדבר נובע כתוצאה ממצב טראומתי או מצוקה רגשית. זאת בשאיפה לסייע לאנשים לפנות לקבלת טיפול בשלב מוקדם ככל שניתן. השאלון פותח נותן הערכה ראשונית של מצבי לחץ וחרדה ועוצמתם ומפנה למענים הטיפוליים הקיימים או נותן המלצות להתמודדות עצמית במקרים הקלים יותר. יצוין כי השאלון אינו מיועד רק לאלה שחוו טראומה ישירה, אלא שהוא פותח ונוסח כך שיתאים לכלל האוכלוסייה.
הרעיון לגיבוש שאלון האבחון העצמי עלה לאחר ניסיון מוצלח בשימוש בשאלונים דומים בעבר לזיהוי מצבי סיכון ואלימות בין-זוגית בתקופת הקורונה, שאלון להערכת סיכון אובדני ושאלונים לזיהוי מצבי סיכון בקרב ילדים ובני נוער, שבהם הסתייעו עשרות אלפי ישראלים. את השאלון יכול למלא כל אדם מעל גיל 16 באופן אנונימי לחלוטין ואינו מצריך מסירה של פרטים מזהים. השאלות בשאלון מתייחסות למידת החשיפה של האדם לאירועים קשים או לחוויות טראומטיות – בהקשר ישיר של המלחמה שפרצה או בשל אירוע טראומטי מהעבר שייתכן ומציף את האדם בימים אלה. זו תופעה מוכרת וידועה שאירועי טראומה בהווה לא פעם מעלים לעיתים זיכרונות ומציפים אירועים טראומטיים מהעבר.
לאחר מילוי כל השאלות, תתבצע הערכה ראשונית בדבר קיומם של תסמינים פוסט-טראומטיים ומצוקה נפשית כמו דיכאון וחרדה, ובנוסף תצוין רמת הפגיעה בתפקוד ביום יום. עם קבלת תוצאת ההערכה, יקבל ממלא השאלון המלצות מקצועיות שונות בהתאמה למצבו. במשרד הרווחה מדגישים כי השאלון אינו מהווה תחליף להערכה מקצועית של מומחה אלא נועד לתת הערכה ראשונית בלבד ולסייע לממלאי השאלון בהפנייתם למענים מקצועיים הקיימים לפי צרכיו.
שר הרווחה והביטחון החברתי יעקב מרגי אמר עם השקת השאלון הדיגיטלי כי "הכלי הדיגיטלי הזה חשוב בשני היבטים, גם בסיוע ישיר לאוכלוסייה שנמצאת במצבי טראומה ומשבר, וגם ניתוח תוצאות השאלונים מאפשרים למשרד לקבל תמונה עדכנית לגבי מצב האוכלוסייה, והדבר מסייע בהקצאה נכונה יותר של המשאבים. בימים אלו כל המינהלים המקצועיים במשרד מגבשים את התכניות שלהם לשנת 2024 וניתוח התשובות לשאלון ישמש אותנו ככלי נוסף בגיבוש תכניות אלו".
השאלון שאורך עד כחמש דקות, מציג היגדים רבים שממלא השאלון צריך לדרג לגבי רמת הרלוונטיות שלהם לגביו. דוגמת "כמה אתה חש מצוקה בתקופה האחרונה", או "האם היית בקרבת אירוע מסכן חיים שאינו תחת שליטתך בתקופה האחרונה" ועוד. בסוף השאלון, מוצג סיכום שאלון לפי ניתוח התשובות, לדוגמה: "אנחנו עוברים אירועים קשים במדינתנו, וגם אירועים קשים ברמה אישית, שיכולים לעורר תגובות חרדה שונות. חשוב לדעת שרגשות קשים וכואבים הם חלק בלתי נפרד מתגובה נורמלית למצב לא נורמלי. ברוב המקרים, באופן הדרגתי, תתרחש הקלה בהרגשות ובתחושות. ברור כי אי אפשר לשכוח לגמרי אירועים קשים אותם אנו עוברים, אבל גם הזיכרון, שבהתחלה הוא מציק ואפילו עולה ללא רצונכם, יעשה יותר ויותר נסבל ופחות מטריד ככל שהזמן יחלוף".
לאחר מכן מובאות המלצות לפעולות המשך, כמו חומרי קריאה על תגובות חרדה והתמודדות איתן והפנייה ליצירת קשר עם אנשי מקצוע. כשלבסוף מצוינת האפשרות: "ממליצים לך לתת לאדם תומך לקרוא יחד עמך את ההמלצה הזו ולסייע לך בהמשך".
"טראומה בהווה יכול לעורר טראומה שחווינו בעבר".
מלי אורגד, מנהלת שירות טראומה ומשבר במשרד הרווחה והביטחון החברתי מסבירה למקור ראשון מה המטרה של פיתוח השאלון. "האירועים הטראומטיים שהתרחשו בשבעה באוקטובר השפיעו על כולנו, לא רק במעגלים הראשונים של הנפגעים הישירים, אלא גם במעגלים רחבים יותר, ובעצם על כלל באוכלוסייה. אזרחים רבים שלא נפגעו באופן ישיר עשויים לחשוב כי הדבר לא נגע בהם אך למעשה הם מתמודדים עם רמת לחץ וחרדה כזו או אחרת המשפיעה על התפקוד היומיומי שלהם. רצינו לפתח כלי שיאפשר לכל אחד להבין מה מצבו ולהציע המלצות פרקטיות. השאלון יאפשר למי שימלא אותו, להתבונן ולהתמקד עם עצמו, על התחושות שהוא חווה, על תופעות שונות שאולי מלוות אותו ביום יום ואולי הוא אפילו לא שם אליהם לב, ולבסוף לתת לו המלצות הרלוונטיות בהמשך למה שהוא ענה בשאלון".
בשלב זה השאלון קיים בשפה העברית בלבד אך במשרד הרווחה השתדלו למצוא איזון בין דיוק מקצועי (השאלונים מוכרים ונמצאים בשימוש רחב בכל מיני מסגרות טיפול, י"א) לבין ניסוחים שיהיו מובנים למי שימלא את השאלון, כדי שיהיה ברור על איזו הרגשה או תופעה מדובר.
מה היתרונות של הערכה עצמית לאבחון טראומה?
"זה נגיש לכל אחד, זמין אפילו בטלפון הנייד, ואני לא נזקק לאיש מקצוע כזה או אחר על מנת לקבל תמונה ראשונית של המצב שלי", אומרת אורגד ועובר להסביר על החסרונות: "ייתכן ולחלק מהעונים יהיה קושי במענה על השאלות או שמילוי השאלון ישאיר אותם עם תחושות קשות כגון עצבות, חרדה, לחץ – רק מעצם המענה על השאלון. אנו מקווים שכל מי שמגיע לסוף השאלון יפיק תועלת מההמלצות בסוף – וכל מי שממלא את השאלון מקבל המלצות מותאמות עבורו".
הצוותים שפיתחו את השאלון נתקלו באתגרים רבים במהלך העבודה עליו. "התחלנו לפתח את השאלון הדיגיטאלי בימים הראשונים של המלחמה – כשרובנו היינו במצב קיצוני הידוע כ- 'דחק אקוטי' – תגובה חזקה למצב מאד קיצוני. חלק מהשאלון בודק את המצב של מי שחווה אירוע מאד קשה בעבר הקרוב, אבל מאחר וידוע שלאחר 4-6 שבועות, באופן טבעי, המצב של רוב האוכלוסייה ישתפר, החלטנו לפתח את השאלון על מנת לזהות עוד 2 מצבים: אנשים שמצבם עדיין לא משתפר וככל הנראה זקוקים ליותר סיוע מקצועי וגם אנשים שהטראומה של המלחמה הזכירה להם אירועים קשים שקרו להם בעבר – גם כאן, ידוע שטראומה בהווה יכול לעורר טראומה שחווינו בעבר".
איזה שימוש יעשה במידע שיעלה מהשאלונים?
"אנו לא אוספים כל מידע אישי על העונים על השאלונים", ממהרת אורגד להבהיר, "אבל כן נרצה ללמוד מהנתונים שייאספו למשל: כמה אנשים מילאו את השאלון, כמה אנשים קיבלו כל אחת מההמלצות שמתייחסות למצבים שונים מבחינת חומרת המצב, באיזה אזור בארץ הם גרים, אילו גילים, כמה מהאנשים הורים לילדים או בגיל 65 ומעלה וכדומה".
"אזרחים רבים שלא נפגעו באופן ישיר עשויים לחשוב כי הדבר לא נגע בהם אך למעשה הם מתמודדים עם רמת לחץ וחרדה כזו או אחרת המשפיעה על התפקוד היומיומי שלהם וחשוב מאוד שימלאו את השאלון עבור עצמם, על מנת שיוכלו לזהות ולקבל הערכה ראשונית על מצבם", הוסיפה אורגד והדגישה: "אנו קוראים לכל אחד ואחת, להשתמש בכלי הדיגיטלי ולקבל את המענים המותאמים להם".
מיכל אופיר, מנכ"לית הילמ"ה הייטק למען החברה: "אנו גאים בבת השירות הלאומי, אשר העלתה בפנינו את הרעיון והציעה לקדם יוזמה של פיתוח שאלון דיגיטלי העוסק בזיהוי מוקדם של רמת לחץ וחרדה, כתוצאה מהכירות אישית של חבר שלא טופל בזמן ובסופו של יום שם קץ לחייו. כארגון המצמיח מנהיגות טכנולוגית חברתית, זוהי למעשה תכלית העשייה בהילמ"ה, לקחת צורך חברתי או אתגר העולים מן השטח ולתרגם אותם לכדי פיתוח דיגיטלי שייתן את המענה. הילמ"ה מודה על היכולת להתגייס לטובת החברה, ולהנגיש באמצעות טכנולוגיה כלי פשוט אך חיוני, שישקף להם את חוסנם או לחילופין את הצורך שלהם בקבלת סיוע מקצועי לשם חיזוק החוסן והבראת הנפש."
