נתניהו בוודאי זוכר את חילופי הדברים בינו ובין נשיא רוסיה ולדימיר פוטין, שתועדו במהלך ביקורו במוסקבה ב־9 במאי, בהזמנתו של פוטין, לרגל יום הניצחון על הנאצים. נתניהו היה המנהיג היחיד שנכח במצעד, פרט לנשיא סרביה, ופוטין עשה מחווה לנתניהו באומרו כי "ביום הזה אנו מוקירים גם את קורבנות השואה". רוסיה מקפידה מאוד לשמר את מעמדה כמשחררת הגדולה מעול הנאצים. מן הסתם, משהו מהמעמד הזה חלף גם בראשו של נתניהו בהמריאו לליטא.
צילה של רוסיה ריחף השבוע גם על ביקורו כאן של ג'ון בולטון, היועץ לביטחון לאומי של טראמפ. וכפי שזה נראה כרגע, השבוע של בולטון בירושלים הוא כמעט המשך ישיר של פסגת טראמפ־פוטין בהלסינקי. ביקורו של היועץ לביטחון לאומי נועד לתאם עמדות בסדרה רחבה של נושאים, אך בעיקר לוודא שישראל וארה"ב אכן רואות עין בעין את המשך הפעולות מול איראן, ומתואמות גם בזירה הסורית, גם בנושא הגרעין וגם בהפעלת הסנקציות ובהמשך הלחץ על טהרן. כזכור, בולטון היה גם השליח של טראמפ למוסקבה, ומי שסגר את הקצוות לקראת הפסגה בהלסינקי. אך טבעי שהוא הגיע גם לסבב מעמיק של שיחות בישראל, בטרם ימשיך לסבב נוסף של שיחות בז'נבה עם עמיתיו הרוסים.
והמסר של בולטון, בסיום יומיים וחצי של שיחות בירושלים, הוא המשך הלחץ על איראן. "לא נעצור בנקודה שאליה הגיעו הסנקציות ב־2015, לפני הסכם הגרעין", אמר. "לא יהיו שום ויתורים. ארה"ב וישראל מקיימות התייעצויות על סנקציות נוספות, במטרה להגביר עוד את הלחץ על איראן". לדבריו, חלק ניכר מהשיח השבוע בירושלים עסק בניסיון למצוא מקורות אנרגיה אלטרנטיביים בעבור המדינות הרוכשות נפט מאיראן.
רמז נוסף אולי להרחבת הלחץ על איראן הגיע השבוע מכיוון אחר, לאחר שפייסבוק וטוויטר חסמו קרוב לאלף חשבונות שמקורם באיראן, אותם כינו בלשון מכובסת "בלתי אותנטיים" ואת פעילותם כ"ניסיון למניפולציה מאורגנת". האיראנים הזדרזו להגיב וטענו כי מדובר בחלק מהארסנל של השאיפה האמריקנית לשינוי המשטר בטהרן, מגמה שבולטון ידוע כתומך נלהב שלה. בולטון אמר השבוע כי פגיעה ישראלית במטרות איראניות היא פעולה לגיטימית להגנה עצמית.
היועץ לביטחון לאומי העריך גם שהסנקציות כבר משפיעות על היכולת האיראנית לפעול במזרח התיכון. אבל בנקודה הזו העניינים קצת יותר מורכבים. נשיא רוסיה פוטין כבר הודה שיהיה קשה מאוד להוציא את האיראנים מסוריה. כוח קודס עדיין יושב חזק בסוריה, וגם אם כוחות איראניים ייסוגו אל מעבר לקו ה־85 קילומטר מגבול ישראל, עדיין יישארו כוחות איראניים בדמשק ובסביבתה. לדברי בולטון, פוטין כבר אמר לטראמפ כי האינטרסים של רוסיה ואיראן בסוריה שונים ואינם מתואמים. ופוטין, כך לדברי בולטון, דווקא יהיה מרוצה לראות את הכוחות האיראנים חזרה בארצם, אבל מודה כי אין בכוחו לגרום לכך בכוחות עצמו. בולטון העריך כי ייתכן שפוטין מעוניין במאמץ משותף, רוסי־אמריקני, אבל אמר גם שהעובדה שרוסיה תקועה בסוריה היא דווקא יתרון מבחינת האמריקנים. הוא הזהיר מפני שימוש בנשק כימי, אם וכאשר הצבא הסורי יתקוף במחוז אידליב בצפון סוריה.
בישראל רואים את הקולות. במבט מבחוץ זה נראה טוב, אפילו טוב מאוד. עד כדי כך שנחוץ היה לאזן את זה באמירה של הנשיא טראמפ השבוע, שישראל תצטרך לשלם תמורת העברת השגרירות האמריקנית לירושלים, ושלמרות השמועות העיקשות, אין לארה"ב שום כוונה בשלב זה להכיר בריבונות על רמת הגולן.
