ועדת העלייה, הקליטה והתפוצות של הכנסת קיימה ביום רביעי דיון שחמק מתחת לרדאר, אך עסק בנושא קריטי: הזינוק בגילויי האנטישמיות, והסכנה לקהילות היהודיות באירופה ובארצות הברית.
דו"ח של משרד התפוצות והמאבק באנטישמיות שהוצג בדיון הצביע על מספרם הגואה של אירועי האנטישמיות וביטוייה ברחבי העולם. תמונת המצב העולה מן הדו"ח עגומה. בארה"ב לבדה, יותר מ־400 מוסדות יהודיים קיבלו בדוא"ל איומי שווא בפצצה, עלייה של 540 אחוזים בהשוואה לשנת 2022. בטורונטו, קנדה, עלה שיעור האירועים האנטישמיים ב־211 אחוזים מאז תחילת המלחמה.
בלונדון נרשמה בשנה החולפת עלייה של 162 אחוזים בעבירות אנטישמיות. מעבר לתעלה, בצרפת, מספר הבקשות לעלייה לישראל עלה ב־430 אחוזים מאז תחילת המלחמה. בדרום־אפריקה הכריזה הממשלה כי אזרחים שיתגייסו לצה"ל עלולים להיות חשופים לתביעה, ובאוסטרליה עלה מספר האירועים האנטישמיים בחודשים אוקטובר ונובמבר ב־738 אחוזים בהשוואה לתקופה המקבילה אשתקד.
יו"ר הוועדה, חבר הכנסת עודד פורר (ישראל ביתנו), אמר בפתח הדיון כי "העלייה באנטישמיות פוגעת בביטחון הלאומי של ישראל, המאבק בה הוא סיזיפי ואסור לנו להתייאש. רק 20 אחוזים מהאירועים האנטישמיים מדווחים בעולם. ממדי האנטישמיות גבוהים בהרבה ממה שידוע ומדווח בתקשורת".
לדברי פורר, השיח ברשתות החברתיות מעודד גילויי אנטישמיות, ולכן הוא הגיש הצעת חוק שמטרתה לייעל את ההתמודדות של מדינת ישראל עם פרסום תכנים באינטרנט. "כשם שיש באירופה חקיקה שמאפשרת למדינות להילחם בהסתה ברשתות, כך צריכים להיות חוקים ונהלים בישראל. הרשתות החברתיות צריכות לדעת שיש מדיניות אגרסיבית בנושא האנטישמיות".
עמית אפרתי, מנהל אגף בכיר למאבק באנטישמיות במשרד התפוצות, סיפר כי עד כה העביר המשרד 8 מיליון שקלים לצורך מיגון מוסדות יהודיים ברחבי העולם, ובימים אלה הם מקימים חמ"ל למאבק בגילויי אנטישמיות ברשת ברחבי העולם. "אנחנו מנטרים את האיומים האנטישמיים ברחבי העולם, ומוציאים עדכונים בהתאם לתמונה שעולה מהשטח. משרד המשפטים הוא האחראי על פניות רשמיות להסרת תכנים אנטישמיים מהרשתות בעולם, ואנחנו נמצאים איתו בקשר ישיר".
"אנחנו מתנהלים בסיטואציה של אפס תקציב, ולא יכולים לסייע לדיפלומטים ברחבי העולם בפעילויות שלהם נגד האנטישמיות", ציינה רות כהן־דאר, מנהלת המחלקה למאבק באנטישמיות במשרד החוץ.
תומר אלדובי, מנכ"ל התנועה למאבק באנטישמיות ברשת, שניטרה בחודש הראשון למלחמה 34,182 פרטים אנטישמיים בתשע רשתות חברתיות, אמר: "מעולם לא קיבלתי תמיכה כספית ממשלתית בפעילות שלנו. גייסנו 3,000 מתנדבים מכל העולם שעוברים הכשרות כדי ללמוד כיצד למגר את האנטישמיות ברחבי העולם. מאז שפרצה המלחמה אנחנו מזהים שהתוכן האנטישמי שמפורסם ברשתות זינק ב־300 אחוזים. הבאנו לעלייה של שישה אחוזים בהסרת תכנים ברשתות החברתיות".
פרופ' דינה פורת, ראש מרכז קנטור לחקר יהדות אירופה בימינו באוניברסיטת תל־אביב, מדגישה כי לא מעט מהפעילויות האנטישמיות בחו"ל ממומנות על ידי גורמים זרים אינטרסנטיים. "יש כסף קטארי, סעודי ואיראני שנשפך על המוסדות להשכלה גבוהה בארצות הברית והם מעודדים את גילויי האנטישמיות כלפי יהודים וכלפי ישראל", אומרת פורת. "לפי המחקרים שלנו, בכל 80 שניות מתרחש אירוע אנטישמי ברחבי העולם. ישראל נאבקת נגד כוחות עולמיים שמעודדים שנאה כלפי היהדות וכלפי ישראל, המאבק בהם צריך להיות ממוסד יותר".
יו"ר ההסתדרות הציונית העולמית יעקב חגואל אמר למקור ראשון כי "ב־7 באוקטובר לא פרצה מלחמה רק נגד מדינת ישראל אלא נגד העם היהודי כולו. רואים את זה בתזמון של מיליוני משתמשים שנאבקים בנו באינטרנט, וגם את הרוח הגבית שאותם אירועים נתנו לאנטישמים מרחבי העולם. זה מייצר אווירה לא פשוטה בקהילות היהודיות ברחבי העולם – לא הולכים לבתי כנסת, לא מסתובבים עם סימונים יהודיים, מורידים מזוזות מתוך חשש ולא שולחים ילדים לבתי הספר היהודיים. זה פוגע במורל ובזהות, ואנחנו שם בכל הכוח מחזקים את הקהילות. זה לא בטוח להסתובב היום ברחוב באנגליה, צרפת או בארצות הברית. יש התעניינות גדולה מאוד בעלייה ארצה, יש גידול של מאות אחוזים בפתיחת תיקי עלייה. זה אתגר גדול לעם ישראל".
