העתירות נגד חוק הלאום יידונו בבג"ץ רק בעוד כחצי שנה, לקראת סוף ינואר 2019, אבל כבר עכשיו מסתמן שהן לא יזכו לתמיכה משפטית או מוסרית כלשהי מהיועץ המשפטי לממשלה, אביחי מנדלבליט. מנדלבליט, כמו גם היועץ המשפטי של הכנסת אייל ינון, יבקשו מהשופטים לדחות את העתירות בנימוקים דומים, אף שלא תיאמו אותם ביניהם.
העתירות נגד חוק היסוד החדש הוגשו עד כה ברובן מטעם אישים דרוזים, בהם חברי כנסת מהאופוזיציה. הללו טוענים כי החוק אינו חוקתי ועל כן יש לפוסלו. מדובר בטיעון תקדימי שכן עד כה ביטל בג"ץ חוקים "רגילים" בלבד, ונדרש רק בעקיפין לשאלת פסילתו של חוק יסוד.

היועצים מנדלבליט וינון נערכים להשיב לבג"ץ עד סוף דצמבר השנה כי דוקטורינת "התיקון החוקתי שאינו חוקתי" טרם התקבלה בישראל ולא נכון יהיה להפעילה דווקא במקרה של חוק יסוד הלאום מאחר והוא אינו סותר במובהק עקרונות דמוקרטים יסודיים. ככל הידוע, השניים אינם מתכוונים להביע דעה עקרונית באשר לאפשרות התיאורטית של פסילת חוקי יסוד, אלא רק לבקש שהיא לא תחול על חוק יסוד הלאום.
עם זאת, בניגוד לטענות אחדים ממחוקקי החוק, כאילו הוא רק מעגן בספר החוקים את המצב החוקי הקיים ואינו בעל השלכות מעשיות, צפויים מנדלבליט וינון לטעון כי החוק החדש אכן יאפשר לרשויות לנקוט צעדים מסוימים שבעבר היה קשה להכשירם משפטית. השניים ימליצו אפוא לשופטים שלא לפסול את חוק הלאום כמות שהוא אלא לבחון בעתיד את חוקיות השלכותיו. כלומר, כל פעולה של המדינה שתסתמך על החוק החדש תהיה חשופה לעתירה בבג"ץ.
לצד זאת צפויים להוסיף, כי בשל כך, אין צורך לפסול חוק יסוד אלא כל פעולה של רשויות המדינה תהיה חשופה לעתירה בבג"ץ וכי ניתן יהיה להפעיל ביקורת שיפוטית על השלכות החוק ככל שיתקבלו, ולא על החוק עצמו. עמדות היועמ"שים עצמם טרם נכתבו ובשבועות הקרובים יחלו בגיבוש התגובה לבג"ץ וכתיבתה.
יצוין, כי במספר פסקי דין בעבר חיוו אחדים משופטי בג"ץ את דעתם כי יתכנו מצבים תיאורטיים שבהם בג"ץ אכן יפסול חוק יסוד וכי יש לו הסמכות לעשות זאת במקרים חמורים. נשיאת העליון, השופטת אסתר חיות כתב בפסק דין חוק ההדחה כי ניתן להפעיל את התיקון החוקתי הלא חוקתי כאשר "הוא שולל את ליבת הזהות הדמוקרטית של המדינה ומזעזע את אמות הסיפים של המבנה החוקתי". השופט בדימוס, אליקים רובינשטיין כתב בפסק דין התקציב הדו שנתי כי "אם ימצא בית משפט זה כי תיקון שנעשה לחוק היסוד פוגע בצורה חמורה במשטר הדמוקרטי, אין לשלול את האפשרות כי הדבר יוביל למסקנה החריגה שמדובר בתיקון חוקתי שאינו חוקתי ולכן יש לפוסלו".
גם הנשיאה בדימוס דורית בייניש כתבה בשעתה כי ניתן לפסול חוק יסוד כאשר "השינוי החוקתי פוגע בליבת הדמוקרטיה ושולל את תכונות המינימום הדרושות למשטר דמוקרטי".