ועדת החינוך קיימה הבוקר (ג') דיון מיוחד בו שמעו חברי הכנסת על המתווה הייעודי לבחינות הבגרות בצל המלחמה, כשהוא מחולק לשלושה מעגלים עם היקף הקלות שונה בהתאם לחומרת הפגיעה במבני בית הספר, בשגרת לימודים, בתלמידים ובאנשי הצוות. בדיון נחשף כי קיים מתווה ייחודי לשלושה בתי הספר שתלמידיהם ספגו את הפגיעה הקשה ביותר.
במעגל ראשון יוגדרו הקלות לכלל הארץ הכוללות מיקוד החומר ותוספת זמן של 15 אחוזים למשך זמן הבחינה.
המעגל השני נוגע לבתי ספר בהם לא ניתן היה לקיים כלל למידה פיזית מאז ה-7 באוקטובר ועד אמצע דצמבר, מאחר שאלה אוישו על ידי יחידות צה"ל וכוחות הביטחון. לתלמידים המצויים במעגל זה יחושב ציון הבגרות תוך נתינת משקל גבוה יותר לציון השנתי ביחס לציון הבחינה.
המעגל השלישי מדבר על הקלות לתלמידי עוטף עזה הגרים ביישובים בהם התקיימה לחימה פעילה, לתלמידים שפונו ממקום מגוריהם בצפון לזמן ממושך, ולתלמידים מכלל חלקי הארץ שנפגעו או שבני משפחתם מדרגה ראשונה נפגעו.
במקצועות אנגלית, מתמטיקה ועברית – יהיה שקלול שיאפשר צבירה של מספר רב יותר של נקודות עבור כל שאלה בבחינה, כך שמשקל הציון לשאלה יוכפל פי-1.15. כלל הבחינות במקצועות ההומניים יבוצעו באופן פנימי בבתי הספר. תלמידים מהמעגל השלישי שיבקשו להיבחן במקצוע מוגבר אחר – יעשו זאת במבחן פנימי.
מנהל אגף בכיר בחינות במשרד החינוך, דויד גל, ציין כי 94 אחוזים מהנבחנים נמצאים במעגל הראשון, אך ציין כי קיים גם מעגל רביעי שלא פורסם, הכולל בתוכו שלושה בתי ספר מאזור עוטף עזה שחוו פגיעה באופן קשה ולא מידתי ביחס ליתר בתי הספר, ועל כן יבנה מתווה מיוחד עבורם.
יו"ר המזכירות הפדגוגית במשרד החינוך, ד"ר טלי יניב הוסיפה כי "מבחינתנו העניין הוא לא רק מתווה הבגרויות, אלא מערכת הלמידה כולה. אנו מציעים לבתי הספר פתרונות שונים כגוון כיתה דיגיטלית, וזה תלוי ברצון של בתי הספר להשתמש באותם כלים".
ח"כ משה טור-פז התייחס למתווה שהוצג: "כהגדרה אנו צריכים להעלות את הסטנדרטים ולא להוריד אותם, ולזה נדרשת השקעה כספית. לדוגמא בסוגיה של תלמידים שנושרים בעקבות נזקי המלחמה ,לדעתי נצטרך לבנות מסלולים אישים שיוכלו להתאים לכל ילד".
במהלך הדיון, חלק מחברי כנסת ביקשו התייחסות לגבי אוכלוסיות מסוימות שכרגע כלולות במעגל הראשון של המתווה. חברת הכנסת לימור סון הר מלך התייחסה לאזור יהודה ושומרון: "בתור חברת ועדת חוץ וביטחון אני יכולה להגיד שמדובר באזורי לחימה. אני גרה באזורים הללו ואני רואה את אי היכולת ואת חוסר הפניות של התלמידים בתקופה הזאת, ואני מבקשת לתת את הדעת על האזור הזה".
ח"כ יוסף עטאונה טען כי "הסיכוי של האוכלוסייה הבדואית לפגיעה מטילים הוא הכי גבוה בארץ, והם אינם כלולים ברמות המחמירות של המתווה. אם מתייחסים לאותם הכפרים כמו אל עומר ובאר שבע, יש כאן בעיה של ניתוק מהמציאות".
מרבית הגופים שנכחו בדיון שיבחו את עבודת משרד החינוך על תהליך בניית המתווה, אך במקביל העלו מספר סוגיות שלדעתם היו צריכות לקבל מענה אחר. יו"ר הנהגת ההורים הארצית, מירום שיף אמר כי "לתלמידים המפונים שלומדים בבתי ספר שונים ברחבי הארץ, יש בעיית הגעה למוסדות הלימוד ויותר מזה יש צורך באיתורם. בנוסף, להכליל במעגל הראשון של הפגיעה המינימלית גם אזורים שהוגדרו צהובים במשך תקופה ארוכה כמו ראשון לציון ותל אביב, ולתת להם מענה כמו מי שלמד בחיפה – זה יוצר חוסר שוויון". חברת הנהגת ההורים הארצית עינב דלח הוסיפה כי "בנוסף למענה הפדגוגי, יש לחשוב גם על מענה רגשי: צריך לחשוב איך מטפלים ביום שאחרי באותם בתי ספר מבחינה רגשית ותקציבית".
נציג ארגון מנהלי בתי-ספר, גיל מושקוביץ, טען כי יש לתת למנהלי בתי הספר את המנדט להחליט על המתווה הרלוונטי עבורם. בתגובה לדבריו אמר דויד גל ממשרד החינוך כי במצב כזה קיים חשש שהפער בהערכות השונות עשוי להיות גדול מדי.
נציג מועצת התלמידים והנוער הארצית, איתן קוט, אמר: "באופן כללי התלמידים מרגישים שהמתווה טוב. יחד עם זאת יש מספר בעיות נקודתיות שעלו: תלמידי אשדוד כלולים במעגל השני של המתווה רק לבחינות של מועדי חורף. מעגלים שלוש וארבע אינם יודעים באופן ברור מה כולל המתווה. ויש להתייחס לעומס שאותו חשים התלמידים בשל המלחמה שקיצרה את שנת הלימודים בחודשיים".
