עדות נדירה לתחילת השימוש במטבעות, התגלתה לאחרונה בחפירת רשות העתיקות בהרי יהודה. בחפירה נחשף מטבע נדיר מאוד, עשוי כסף, המתוארך לתקופה הפרסית (המאה החמישי או השישית לפני הספירה). החפירה, שנוהלה כחלק מעבודות תשתית בכביש 375 מצור הדסה ועד כביש 60 ביוזמת חברת נתיבי ישראל, חשפה גם מבנה קדום יותר מהמטבע – מימי בית ראשון, שבו התגלתה עדות נוספת לסחר שנעשה באזור, בדמות משקולת שקל.
המטבע הנדיר התגלה על ידי סמיון גנדלר, ממלא מקום מנהל מחוז יהודה ברשות העתיקות. המטבע נמצא שבור בצורה שנראית מכוונת, וצד אחד שלו טבוע בטביעה מרובעת. ניכר כי הטביעה עליו שקועה, בעוד שבתקופות מאוחרות יותר טכניקות הטביעה השתכללו ומציגות דמויות הבולטות מן המטבע.
Video: צילום: אמיל אלדג'ם רשות העתיקות
"המטבע שהתגלה נדיר ביותר – הוא מצטרף לתריסר מטבעות בלבד מסוגו, שנמצאו בחפירות מסודרות בארץ", אומר ד"ר רוברט קול, ראש ענף מטבעות ברשות העתיקות. "המטבע נטבע בתקופה בה השימוש במטבעות רק החל בעולם. ממצא זה, מספק מידע נוסף על הדרך שבה התנהל המסחר, ועל התהליך שעברה הכלכלה העולמית מתשלומים באמצעות שקילה של בצעי (חתיכות) כסף, לשימוש במטבעות".
עוד מוסיף ד"ר קול כי "המטבע שייך לקבוצה של מטבעות קדומים מאוד, שנטבעו מחוץ לגבולות ארץ ישראל – באזור יוון, קפריסין ותורכיה העתיקה. אלה, החלו להופיע במאה ה-5 או 6 לפנה"ס באתרים בארץ ישראל. העובדה שהמטבע נמצא באתר, במפולת שמתוארכת לאמצע המאה ה-4 לפנה"ס, מלמדת אותנו שהמעבר משימוש בבצע כסף למטבעות היה הדרגתי, וארך מאות שנים. עדות נוספת למעבר ההדרגתי היא העובדה שמטבע הכסף, שאמנם יוצר כמטבע במקור, נמצא במחציתו, לאחר שנחתך במכוון לשניים. מכאן ניתן להבין שהשימוש בו במאה ה-4 לפנה"ס, נעשה בתור בצע כסף לשקילה, ולא כמטבע העובר לסוחר, זאת, על אף שבמקביל, כבר החלו להשתמש במטבעות".
לדברי מיכל מרמלשטיין ודני בן עיון, מנהלי החפירה מטעם רשות העתיקות, "האתר שבו התגלה המטבע המיוחד, הוקם לראשונה בימי בית המקדש הראשון (לפני כ-2,700 שנה), ומתוארך למאה ה-7 לפנה"ס – ימי המלכים חזקיהו, מנשה, אמון ויאשיהו. האתר שכן במרחב הכפרי של ממלכת יהודה, שמרכזה היה בירושלים. מתקופה זו, הידועה בפריחה יישובית של ממלכת יהודה, התגלה 'בית ארבעת המרחבים', המאפיין אתרים ישראליים, וכן משקולת שקל, המהווה עדות נוספת – קדומה יותר, לקיומו של מסחר באתר".
המשקולת, שהתגלתה על רצפת אחד החדרים באותו המבנה, עשויה אבן בצורת כיפה, ושימשה לשקילה של מוצרים כגון מתכות, תבלינים ומוצרים יקרים אחרים. על גבי המשקולת נחרת סימן שמזכיר את האות ע' בעברית – ולידו הספרה אחת בכתב מצרי היראטי, לציון שקל אחד. המשקולת שוקלת 11.07 גרם. "זוהי בעצם המשקולת הנהוגה באזור יהודה, שבה השתמשו הסוחרים על מנת לשקול סחורה בצורה מדויקת", מסבירים ארכיאולוגי החפירה.
