ארבעה מתחמים ששימשו למיחזור פיראטי ושריפת פסולת אלקטרונית בהר חברון נהרסו אתמול (ג') עם סיום פעולות פינוי נרחבות של יחידת הפיקוח ומנהלת התיאום והקישור לחברון במנהל האזרחי, בשיתוף עם חטיבת יהודה ולוחמי משמר הגבול. בסך הכל נהרסו ארבעה מתחמים ובהם: סככות, מכולות ומבנים לצד תפיסת משאיות ורכבים ששימשו לשינוע הפסולת לאותם מתחמים.
כבר מספר שנים שתושבי חבל לכיש והסביבה סובלים מזיהום אוויר קשה שנוצר כתוצאה משריפות לא מבוקרות של פסולת אלקטרונית ופלסטיק, שנעשו במתחמים לא חוקיים בהר חברון.
גורמים במנהל האזרחי אמרו בשיחה עם אתר מקור ראשון כי "המבצע הוא רק חלק קטן מכלל הפעולות שאנחנו מקדמים כדי למגר את תופעת זיהום הסביבה הקשה ביהודה ושומרון בכלל ובפרט במרחב מערב חברון וחבל לכיש. אין פשרות – ונמשיך לפעול לילות כימים נגד כל גורם שיפגע ברווחתם ובבריאותם של תושבי האזור".
משרפות הפסולות הפיראטיות ביהודה ושומרון הן מחדל מוכר ממנו סובלים תושבים ישראלים ופלסטינים ונזקי הזיהום לא מבחינים בין שני עברי הקו הירוק. הפגנות ומחאות התקיימו לא פעם בעבר, בעיקר מצד תושבים הסמוכים לקו התפר, בדרישה לפעול ולחסום את המשאיות המובילות את האשפה אל המשרפות המזהמות.
בחודש אוגוסט האחרון הוגש לכנסת דו"ח חמור שהצביע על החמרה בתופעת שריפות האשפה הבלתי חוקיות הנעשות בשטחי הרשות הפלסטינית. בין היתר הופיע בדו"ח מידע על זיהום אוויר חמור שנגרם משריפת פלסטיק שנעשית על ידי פלסטינים, בשטח מדבר יהודה, בצורה שפוגעת קשות בהם ובילדיהם. לטענת התושבים, הם עדים להתגברות התופעה המוכרת שגורמת בין היתר לנזקי טבע, זיהום אוויר המסוכן לבריאות ולריחות עזים.
נעמה אברמוב, מאיגוד ערים יהודה ושומרון, אמרה אז: "באזור הבקעה יש 28 דונם של מטעי תמרים, הפלסטינים מייצרים 14 אלף טון גזם בשנה ואין אפילו אתר פלסטיני אחד שמטפל בגזם". נציגה אחרת שהשתתפה בדיון בכנסת אמרה על הדו"ח כי "הבית שלנו סגור כל הזמן. אצל הילדים שלי יש החמרה של מגרנות ועקצוצים בגרון, לילדים של השכנים יש אסטמה. אני לא רוצה להגיע למצב של מחלות קשות וחמורות. זו חרדה שמלווה אותי כל יום".
