"כל התרחישים שהוצגו לי בשנים האחרונות הם של מחבלים שמגיעים עם תתי־מקלע שמיוצרים בשטחים, ופותחים במסע קטל של עשרות אזרחים. ואני הבנתי את מה שמבינים היום כבר בכל העולם, שצריך לתת מענה ראשוני לבלימת פיגוע הטרור עד להגעת כוחות הביטחון, כי תרחיש כזה יכול להיגמר במאה הרוגים ללא מענה מהיר מהשטח", כך מסביר השר לביטחון הפנים, גלעד ארדן, בשיחה עם מקור ראשון את תולדות הרפורמה ברישיון נשק שיצאה השבוע לדרך ונתקלה מיד בהתנגדות.
על פי המדיניות החדשה של המשרד לביטחון הפנים, מאות אלפי יוצאי יחידות קרביות שהם בעלי הסמכה של רובאי 07 ומעלה יהיו זכאים מעתה לבקש רישיון נשק. בנוסף החליט השר ארדן שקצינים ונגדים לא יידרשו להחזיר את רישיון הנשק ואת הנשק שברשותם לאחר שישוחררו משירות מילואים פעיל, ויוכלו לבקש להמשיך לשאת אותו.
המטרה המוצהרת של הרחבת הזכאות לאחזקת נשק היא התמודדות יעילה יותר מול הטרור הפוגע בלב המדינה. "בישראל היו מעל 300 אלף בעלי נשק רק לפני כמה שנים, מאז ישראל גדלה ונולד טרור היחידים ואילו מספר רישיונות הנשק צנח ל־140 אלף – 70 אלף מתוכם מאבטחים. החלטתי שצו השעה הוא הרחבת המדיניות כדי לתת לאזרח את האפשרות להתמודד עם מצבי טרור", מסביר השר ארדן.
הצפת הרחובות הפוטנציאלית בחצי מיליון חמושים באקדחים הולידה במהירות גם ביקורת מצד ארגוני הנשים וגורמים נוספים, שטענו כי הנזק יהיה גדול מהתועלת. עיקר החשש הוא מרצח נשים ביתר קלות, וממסעות רצח המוניים, בדומה לאלה שבארה"ב.
לפי דו"ח שפרסמה קואליציית "האקדח על שולחן המטבח" שבו חברה גם שדולת הנשים בישראל, משנת 2002־2013 נרצחו או נהרגו מנשק אבטחה 18 נשים ו־16 גברים. עוד עולה כי מבין 16 נשים שנרצחו מתחילת 2018, לפחות שלוש נרצחו בנשק חם. גם מנכ"ל הארגון הארצי של חברות האבטחה, פיני שיף, מתנגד לרפורמה. "כדי להילחם ולמנוע פיגועים יש לנו צה"ל, משטרת ישראל ושב"כ. עשרות אלפי או מאות אלפי כלי נשק במרחב הציבורי זה מסוכן. יהיו פריצות לבתים ואובדנים ופליטות כדורים, מי צריך את זה?"
אולם ראש האגף לרישוי ופיקוח כלי ירייה במשרד לביטחון הפנים, הרצל קבלו, דוחה את החששות מהצפת הרחובות בנשק. "הניסיון מלמד שרק חמישה אחוזים ממי שזכאים לנשק אכן מבקשים לממש את זכאותם. כך שאנחנו מעריכים שמבין 500 אלף הזכאים, רק 25 אלף איש יבקשו להחזיק בנשק כעת".
הרפורמה החלה להתגלגל במחצית השנייה של 2015, כפתרון לטרור הסכינים ופיגועי הדקירה שבהם נרצחו 47 ישראלים, אך לא יכלה לצאת לפועל לפני מהלך משלים של האגף כהיערכות לבקשות רישוי נוספות. "היו טענות קשות נגד האגף על כך שהגשת בקשה לרישוי אורכת חודשים ארוכים, אז קודם כול טיפלנו בהגדלתו במשא ומתן עם ועד העובדים, ועברנו דיגיטציה – מחשבון זכאות, טפסים והודעות טקסט לטלפון הנייד", מתאר קבלו את הרפורמה המקיפה.
"בנוסף עבדנו על כתיבת תקנות חדשות, שאושרו בכנסת. כל אדם שרוצה לקבל היום כלי ירייה צריך לעמוד בתנאי סף: בריאות פיזית ונפשית, בחינת מסוכנות בבדיקת רישום פלילי במשטרה ועמידה באחד התבחינים שקבענו. האימון הראשוני הורחב לארבע שעות וחצי, והוספנו לו תכנים מותאמים למציאות בשטח, כמו ירי מאחורי מחסה והחלפת מחסניות. גם הוספנו מבחן עיוני שרק בסופו המבחן המעשי. יתרה מזו, כל מי שיקבל רישיון לנשק יידרש מעתה לעבור אימון ביניים ומבחן כבר בשנה השנייה, בנוסף לאלו שבשנה השלישית".
קבלו מדגיש אף הוא שהרפורמה נולדה רק כדי לתת מענה לביטחון האזרחים ברחובות. "אזרחים חמושים הם לא שוטרים או אנשי צבא, אבל הם יכולים להיות מכפיל כוח כשהם באזור". הפיגוע ברחוב דיזנגוף בתל־אביב בינואר 2016, שבו נהרגו שני בני אדם ואילו המחבל נמלט, והפיגוע ביישוב אדם שבו נהרג יותם עובדיה ואילו המחבל חוסל בידי תושב חמוש, הם שני אירועי קצה שמסבירים לטענת קבלו את הצורך בחימוש אזרחים נוספים. "אם נגדיל את כמות כלי הירייה במרחב הציבורי זה ישפר את ביטחונו של הציבור עוד לפני שיגיעו המשטרה וכוחות הביטחון".
האם הסיכוי לעצירת פיגוע שווה את הסיכון שיש בנשק בידי אזרחים?
"בדקנו לאורך השנים את המקרים שבהם נעשה שימוש לא חוקי בנשק, הם בודדים. אם אדם ירצה להתאבד או לרצוח, הוא יכול גם לקחת סכין".
"גם נושא נשק בתפקיד יכול לעשות בו שימוש לרעה"
הנתונים מצביעים על מקרי מוות רבים דווקא באוכלוסיית המאבטחים, עד שהשר לביטחון הפנים לשעבר דרש מהם להפקיד את כלי נשקם בסיום יום עבודה – אולם זהו לא קהל היעד של הרפורמה החדשה, מדגישים במשרד, ומציינים כי הוקם מנגנון פיקוח על כשירותם הנפשית של המאבטחים. "מי שרוצה שלום חזק צריך שיהיה לו צבא חזק כדי לשמור על השלום", מסכם קבלו.
בעוד השר נפתלי בנט הביע תמיכה מוחלטת במהלך שיזם השר ארדן, חבר מפלגתו בצלאל סמוטריץ' הדגיש את הסיכונים. "ברור שזמינות של נשק תרחיב את הסיכוי לשימוש לא רצוי בו – התאבדות, משחקים מסוכנים וגם פשיעה. אני חושש שהנזק עלול להיות יותר גדול מהתועלת". בנוסף תקף סמוטריץ' את הרחבת רישיונות הנשק כמענה לטרור: "זו בושה וחרפה לתת לאזרחים להילחם בטרור בעומק השטח במקום למגר אותו לפני שהוא מגיע לרחוב".
השר ארדן אינו דוחה את הסיכונים, אך מדגיש את הצורך בראייה רחבה. "גם נושא נשק בתפקיד יכול לעשות בו שימוש לרעה. היתרונות גוברים על החסרונות". על טענת סמוטריץ' כי המדינה מתפרקת מאחריותה משיב השר: "הוספתי אלפי שוטרים למשטרה בעידן שכל האיומים מופנים לעורף האזרחי. אך מכיוון שאי אפשר שיהיה שוטר בכל נקודה, אני מגדיל את ההסתברות שיהיה ברחוב אדם עם נשק ובעל ניסיון מבצעי. לדעתי, מי שמשקיע אלפי שקלים באקדח, באימון ובבדיקות לפני קבלת רישיון מבין היטב את האחריות המוטלת עליו. אם יהיה צורך, אבדוק שינוי חקיקה בתחום הענישה למי שיפקיר או יאבד את נשקו".
