סנאטורים דחו באופן גורף החלטה אמש (ג') שהייתה מאלצת את ממשל ביידן לבחון הפרות פוטנציאליות של זכויות אדם מצד ישראל במלחמה בעזה. 11 מהם בלבד (מתוך 100) תמכו במעבר להצבעה על ההחלטה, סימן לתמיכה הבלתי פוסקת של הסנאט האמריקני בישראל.
הסנאטור היהודי ברני סנדרס, סנאטור עצמאי המשתף פעולה עם הדמוקרטים, קרא להצבעה באמצעות מנגנון בחוק סיוע חוץ של ארה"ב, שיכול לחייב את מחלקת המדינה לבדוק את נוהלי זכויות האדם של מדינות המקבלות סיוע אמריקני. ההחלטה הייתה מחייבת את המחלקה להפיק דוח בתוך 30 יום על כל הפרה אפשרית וכיצד נעשה שימוש בנשק אמריקני על ידי ישראל במלחמה בעזה.
"הצבעה נגד ההחלטה הזו… היא אומרת, 'אני לא רוצה מידע נוסף'", טען סנדרס בנאום בסנאט. "'אני רוצה לטמון את הראש בחול. אני לא רוצה לראות מה קורה'".
גם אם ההחלטה הייתה עוברת, היא לא הייתה משנה באופן אוטומטי את הסיוע האמריקני לישראל, אבל היא נתקלה בהתנגדות נחרצת של ממשל ביידן, הרפובליקנים בקונגרס ורוב הדמוקרטים, שהעלו דאגה לגבי המסר שההצבעה תשלח לבעלת בריתה.
מנהיג המיעוט בסנאט, מיץ' מקונל הרפובליקני, כינה את ההחלטה "פוליטיקה שמאלנית ביצועית" שלשום ואמר שהעברתה עלולה לקשור את ידיה של בעלת ברית קרובה. הסנאטורית הרפובליקנית לינדזי גרהאם כינתה את זה "הדבר הכי חסר רגישות אולי בהיסטוריה של הסנאט".
הדמוקרטים שהתנגדו להחלטה היו שקטים יותר בביקורתם, ואמרו כי הם שותפים לחששותיו של סנדרס לגבי מניין ההרוגים האזרחיים והצורך בסיוע הומניטרי נוסף בעזה, אך הם מאמינים שהצבעה זו הייתה מחזקת את אויביה של ישראל.
יו"ר ועדת החוץ של הסנאט, בן קרדין, כינה את ההצבעה "מתנה לחמאס, מתנה לאיראן… כתב אישום נגד ישראל". הוא אמר שההחלטה תסכן את המשא ומתן המתמשך על בני ערובה ואף "מגדילה את הסבירות" שאיראן ושלוחותיה יסלימו את התקפותיהן על מטרות אמריקניות וישראליות באזור.
התוצאה מאשרת מחדש את תמיכת הקונגרס הדו-מפלגתית בישראל במלחמה, שהחלה כבר ב-7 באוקטובר.
תגובתה של ישראל לטבח חמאס והיציאה למלחמה בעזה היא נושא המפלג את המחוקקים הדמוקרטיים בארה"ב, כאשר חלקם הדהדו את הקריאות של מדינות רבות להפסקת אש, בעוד שאחרים תומכים בהמשך הפעולה הצבאית למיגור חמאס.
הסנאטור הדמוקרטי ג'ף מרקלי, שתמך בהחלטה, אמר כי זה יכול להיות "מסורבל וקשה" לבחון בעלת ברית קרובה ושותפה. "אבל כשהייתה רמה כזו של נפגעים אזרחיים ואנחנו כל כך קשורים לזה, זה הדבר הנכון לעשות", הוא אמר.
הבית הלבן התנגד להחלטה. ביידן אמר כי ישראל עסקה ב"הפצצות חסרות הבחנה" וכי הממשלה הנוכחית בראשות בנימין נתניהו נקטה באסטרטגיה צבאית שהביאה ליותר מדי מוות של אזרחים. אבל ביידן נשאר איתן בתמיכתו בישראל, אחת מבעלי בריתה הקרובים ביותר של ארצות הברית, והממשל שלו טוען שהיא משנה את הטקטיקה שלה במלחמה.
"אנחנו לא מאמינים שההחלטה הזו היא הכלי הנכון לטפל בנושאים האלה. ואנחנו לא חושבים שזה הזמן הנכון", אמר דובר המועצה לביטחון לאומי, ג'ון קירבי. "הישראלים ציינו שהם מתכוננים להעביר את הפעילות שלהם לאינטנסיביות הרבה יותר נמוכה. ואנו מאמינים שהמעבר יועיל הן בהיבט של צמצום נפגעים אזרחיים, כמו גם בהגברת הסיוע ההומניטרי".
