ועדת החוץ והביטחון של הכנסת דנה היום (ב') בפעילות אגף השיקום במשרד הביטחון מאז החלה המלחמה. במהלך הדיון הוצגו נתוני המטופלים באגף, הבקשות שהגיעו אליו, וכן לוחמים החווים פוסט טראומה סיפרו את שעבר עליהם.
לימור לוריא, סמנכ"ל וראש אגף שיקום, הציגה לוועדה את פעילות האגף מאז שמחת תורה, והאתגרים שאיתם הוא מתמודד. על פי נתוני האגף, נמצאים כיום בטיפול אגף השיקום 4,544 פצועים, כאשר מידי יום מתווספים 60 פצועים חדשים. אלה מצטרפים ל-62 אלף פצועים ותיקים. רוב הפצועים המטופלים באגף הם חיילי מילואים, כמחציתם עד גיל 30. בשלושה חודשי הלחימה מאז ה-7 באוקטובר, נכנסו לטיפול האגף פי שניים מטופלים מכל שנת 2022.
ראש האגף הוסיפה ואמרה כי האגף לא מחכה לפצועים אלא פונה אליהם באופן יזום על מנת לתת מענה מידי הכולל טיפול רפואי, טיפולים נפשיים, תשלומי מקדמות וחבילות סיוע כלכלי בתקופת האשפוז. האגף פועל למאבק בבירוקרטיה כך שקודם השיקום יחל ורק אחר כך יתקיים שלב הוועדות.
על פי הערכות, היקף הבקשות שמגיעות לאגף השיקום צפוי לגדול מ-5,000 בממוצע בשנה ל-20 אלף בשנה זו, כאשר לאחר מכן הממוצע יתייצב על כ-8,000 בקשות בשנה.
מבחינת כוח אדם של עובדים סוציאליים, יש יחס של מטפל אחד ל-850 מטופלים, ואילו של עובדי רווחה שירותי רפואה היחס עומד אחד ל-1,200. לדברי לוריא נדרשת תוספת של לפחות 150 תקנים. במקביל לתוספת התקנים הנדרשת, נערכים באגף לשינוי תצורת מבנה השירות באגף.
תקציב האגף המקורי לשנת 2023 עמד על 5.2 מיליארד שקלים, בעוד שהתקציב המעודכן עלה ל-5.5 מיליארד שקלים. עדיין מתקיימים דיונים מול משרד האוצר באשר לתקציב 2024. "המלחמה הובילה לגידול חסר תקדים בהיקף האנשים המטופלים באגף ואנו צופים שינוי בתמהיל האוכלוסייה המטופלת באגף ונערכים למתן מענים מותאמים", אמרה ראש האגף לוריא, "היקף האנשים שיתמודדו עם בעיות נפשיות במדינה מחייב מענה ברמה הלאומית. שיתוף הפעולה עם צה"ל וארגון נכי צה"ל – מוכיח את עצמו בשטח ואנו מברכים על כך".
"בנינו תוכנית מותאמת"
עידן קלימן, יו"ר ארגון נכי צה"ל אמר בדיון כי, "כמו כל המדינה, הארגון הוא לא אותו ארגון מאז ה-7 באוקטובר. זרקנו לפח את כל התוכניות של 2024 ובנינו תוכנית מותאמת שכוללת הגדלת כוח האדם בארגון, גידול מאסיבי בכמות המטפלים בנפגעי פוסט טראומה ורכזי הצעירים, שיפוצים בבתי הלוחם והתאמתם לצרכים המשתנים. התחושה היא שאנחנו די לבד באירוע הזה. אנחנו לא מרגישים שיועצים משפטיים ואנשי כספים באים ושואלים מה צריך, הם יותר עסוקים בלהגיד לנו מה לא. צריך להתעקש שהתקציב של אגף השיקום יהיה צבוע. אם אגף השיקום לא יקבל לפחות 200 תקנים חדשים, אנחנו נהיה פה עוד שנתיים באותם דיונים עם אותם אנשים מתוסכלים".
בצה"ל עדכנו כי לפני המלחמה היו 200 אנשי קבע בשיקום ומאז השבעה באוקטובר התווספו אליהם עוד כ-300. לדברי נציגת צה"ל בדיון, צה"ל זקוק למשאבים רבים וכוח אדם רב על מנת להתמודד עם המספרים האלה.
איימי פלמור, יו"ר נט"ל, סיפרה כי "כשכיהנתי כמנכ"לית משרד המשפטים גייסנו תוך שלושה שבועות עובדים זמניים, אנחנו מכירים את הפחד של האוצר בגיוס כוח אדם אבל יש לזה פתרונות. אין שום הסבר למה לא גויסו אנשים וצריך להבין שאין קסמים בעניין הזה, אי אפשר לתת מענה לכל כך הרבה אנשים מבלי שיש מספיק כוח אדם לטפל בהם. הכותרת של הדיון היה צריכה להיות כלכלת חימושים, הטיפול והמענה לפצועים הוא הדבר שממשיך לקיים את החברה במדינת ישראל. יש מסה גדולה שאפשר לתת למה מענה בשלבים מיידים כדי שלא תתקבע פוסט טראומה. אי אפשר לקיים את כל המעגל הזה רק על בסיס תרומות. בנט"ל 80 אחוזים מהטיפול הקליני מומן על ידי תרומות ואין לנו פנים לבוא לתורמים כשזה המצב".
"המדינה הפכה אותי לאלכוהוליסט"
במהלך הדיון שמעו חברי הוועדה סיפורים אישיים של לוחמים עם פוסט טראומה, ושל הורים ונשים של לוחמים שמתמודדים עם מצבים דומים. "אין לי כסף לאוכל ואני צריך לעבור ועדות", סיפר אחד הלוחמים, "אני לא מסוגל לקום בבוקר בלי לשתות בקבוק. המדינה הפכה אותי לאלכוהוליסט. מי ייקח אחריות על כמעט מיליון שקלים חובות שנכנסתי בגלל שהלכתי להיהרג בשביל כולם פה".
אחר הוסיף: "אני מפחד ללכת לישון עם אשתי מכיוון שלילה אחד חנקתי אותה מתוך שינה. יש לי ילד בן 4 ואני כבר רואה את הסימנים שהוא מתחיל לפתח. יש לי תינוק שאני לא מסוגל לשמוע אותו בוכה, זה מעלה לי זיכרונות. אל תפרידו בין הפצועים פיזית לבין הפוסט טראומה".
יו"ר הוועדה, חבר הכנסת יולי אדלשטיין אמר בסיכום הדיון: "אם אנחנו מסתכלים מעבר למצוקה האישית, מה שהאנשים אומרים לנו זה שהם מחפשים תשובות, לא הזדהות ונאומי תמיכה. במסגרת דיוני התקציב כאן אנחנו ניפגש עם משרד הביטחון ואגף השיקום, המשימה שלנו תהיה לטפל בכמה מהנושאים שעלו כאן. ברור לגמרי שיש הרבה כוונות טובות אבל זו לא תכנית עבודה לאורך זמן ויש צורך בתקציבים ובאנשי מקצוע בעלי הכשרה מתאימה. בדיוני התקציב אנחנו נפעל לכך שיתקבלו תקנים ראויים ותקציב ראוי, כל זה תחת ביקורת שהדברים הולכים למקומות הנכונים".
