לקראת ציון יום השואה הבינלאומי שיחול בסוף השבוע, משרד הרווחה והביטחון החברתי מפרסם היום (ד') את מספר שורדי השואה החיים בישראל כיום: 136,500 איש ואישה, מרביתם מוכרים וצורכים שירותים וסיוע משירותי הרווחה.
שורדי שואה מאזור העוטף והצפון פונו למלונות ברחבי הארץ, לבתי אבות ולבתי הדיור המוגן על ידי משרד הרווחה. 1,100 שורדים פונו משמונה רשויות בקו העימות בצפון, בעוד שמיישובי עוטף עזה ויתר יישובי הדרום פונו 860 שורדי שואה מחמש רשויות. מספר השורדים הגדול ביותר (601) פונה מקרית שמונה ומשדרות (533). ממועצות עוטף עזה – אשכול, שער הנגב, שדות נגב וחוף אשקלון, פונו כ-360 שורדי שואה.
במשרד הרווחה מספרים כי מאורעות השבעה באוקטובר הציפו אצל רבים משורדי השואה זיכרונות ישנים, בעיקר בשל המראות הקשים, כמו גם הכורח לעזוב את הבית במהרה ולעבור למקום אחר לזמן לא ידוע. אנשי המשרד פועלים מאז להעתיק את שירותי הקהילה והשירותים האישיים, להם זכאים השורדים, אל אתרי הפינוי. השירותים המדוברים הינם תכניות פנאי להפגת בדידות והגברת החוסן הקהילתי.
רות הרן, שורדת שואה מקיבוץ בארי שחלק מבני משפחתה נחטפו לעזה, מספרת: "השואה הייתה נוראה ועוד יותר נורא שלא היה לנו לאן ללכת – כי לא הייתה מדינה, היום יש לנו מדינה. כשעלינו לארץ אמא שלי אמרה שאנחנו נוסעים לישראל לבנות ולהיבנות. ב-7 באוקטובר הרגשתי תלושה, כל הקיבוץ שרוף, זה היה ממש פוגרום".
"יש לנו חוב גדול כלפי האזרחים הוותיקים מייסדי המדינה בכלל, וכלפי שורדי השואה בפרט", אמר שר הרווחה יעקב מרגי, "המאורעות של ה-7 באוקטובר גרמו לרבים מהם סבל נורא, בין היתר בשל הכורח לעזוב את בתיהם בפעם השנייה בחייהם. בה בעת אנו שואבים כוח ועידוד מהחוסן הנפשי, מאהבת הארץ ומהאמונה שלהם שלמרות הכל – אין בית בטוח יותר ליהודים ממדינת ישראל".
יריב מן, סמנכ"ל אזרחים ותיקים, הוסיף כי "שורדי השואה שכבר ראו וחוו הכל, את התופת של מלחמת העולם השנייה, העלייה לארץ והקמת המדינה. גילינו מאז המשבר את החוסן הנפשי של השורדים, והיכולת שלהם לתת לכולנו אמונה תקווה ופרספקטיבה".
