שעת ערב מאוחרת, מחבל חמוש באקדח ומחסנית מתקרב לאחד היישובים במרכז הארץ חדור מטרה לבצע פיגוע קטלני. לפני שהוא מספיק להתקרב לשטח היישוב, כוח צבאי מגיע למקום, חותר למגע ומבצע מעצר. המחבל שתכנן לפגוע ביהודים והיה סבור שהדרך שתכנן לו "נקייה" מנוכחות צה"לית מצא את עצמו חשוף, ללא ידיעתו, לעיני מערכת הביטחון של יהודה ושומרון: כ-600 תצפיתניות שעוקבות אחר כל תנועה במרחב ומכווינות כוחות לעבר חשודים. הן כבר מנעו עשרות פיגועים מאז ראשית המלחמה, ומונעות מאות מדי שנה.
"אני יכולה לספר על אירוע משמעותי שהיה אצלנו בגזרה", מספרת סגן ה', מ״מ תצפיתניות בחטמ״ר שומרון. "זה היה בערב נר ראשון של חנוכה. חיילת שלי זיהתה חשוד שמתקרב לאלון-מורה. ישר הכוונו לשם כוחות, והתברר שזה היה מחבל חמוש שתכנן לבצע פיגוע ביישוב. זה היה רגע מאוד משמעותי כי היינו בתחילת הלחימה, ערב חנוכה, וייתכן שהוא רצה לפגוע במעט שמחה נשארה לנו. החיילת קיבלה מצטיינת מח"ט ומאו"ג ויש לי זכות להגיד שהייתי גם באירוע והצלנו חיים. אין זכות גדולה יותר מלהיות אחראית על חמ"ל שיש לו כל כך הרבה משקל בשמירה על ביטחון הגזרה הזאת".
סגן ה' משרתת בתפקידה מזה שבעה חודשים. בשיחה עם מקור ראשון היא מספרת על דרכי העבודה של התצפיתניות: "חמ"ל איסוף בנוי על תצפיתניות שעובדות במשמרות של ארבע שעות. כל ארבע שעות הבנות שנכנסות למשמרת מתצפתות על הגזרה ומודיעות לכוחות על תנועות חשודות. יש מפקדות שעובדות במשמרות פיקוד וגם מכווינות כוחות בפעולות התקפיות כמו מעצרים וסיכול חוליות, מלוות את הכוחות דרך התצפית ועובדות מול המג"ד. זו זכות לקום בבוקר, ללבוש מדים ולהגן על המדינה ולנהל חמ"ל מבצעי. כולנו גם איבדנו חברים בתוך המלחמה".
התצפית באיו"ש משויכת לפיקוד המרכז, אך סגן ה' מכירה מקרוב גם תצפיתניות ששירתו בחמ"ל נחל עוז, חלקן נרצחו או נחטפו בבוקר 7 באוקטובר. "איבדתי חברות וחיילות שהכשרתי כמ"מ בהכשרות, חיילות שאני מכירה נחטפו ונרצחו ואני לוקחת את הכאב הזה למקום של להמשיך את הפעילות שלנו, לא לוותר, לעשות את זה לזכרן".
המלחמה ממוקדת בעיקר בצפון ובדרום, אך סגן ה' יודעת לומר בבירור שישנה עליה במתיחות גם בגזרת יהודה ושומרון. "חד משמעית יש עליה", היא אומרת. "אומנם היום איו"ש היא גזרה משנית אבל בתור מ"מ חמ"ל איסוף בשומרון התפקיד שלנו לשמור על גזרה שקטנה כדי להשקיע את המאמץ בצפון ובדרום וזה עובד. באיו"ש המתח יומיומי, אם גרמתי לזה שבגזרה שלי יש שקט וכולם יכולים להתמקד בצפון ובדרום – עשיתי את התפקיד שלי".
בסך הכול ברחבי גזרת איו"ש ישנם 18 חמ"לים. "הייתי אמורה להשתחרר בקרוב, אך אני ממשיכה במילואים בתקופה הקרובה", מספרת סמל נועה אוחנה מחמ"ל תרצה, הממוקם בבקעה. "תמיד היה לי הרצון לעשות את התפקיד ושמחתי שיש לי את היכולת להגן על המדינה מהמקום שלי. עכשיו זה הרבה יותר משמעותי, מעריכים את התפקיד של התצפיתניות ומבינים את התפקיד שלנו".
גם היא איבדה ב-7 באוקטובר חברה שהייתה איתה בהכשרה. "זה נותן משמעות אחרת ואנחנו משתדלות עוד יותר לעשות את התפקיד שלנו על הצד הטוב ביותר. לא מזמן היה לנו אירוע של סיכול הברחה של אקדחים מירדן. ראיתי אדם הולך בצורה חשודה, באזור שהוא לא אמור להתקרב אליו בגבול עם ירדן. זיהיתי אותו, התרעתי לאחת המפקדות, גם הסמלת, הבנו שמשהו לא כשורה קורה. הכוונו לשם כוחות. הכוח הגיע אליו במהירות, עצרו אותו והיו עליו 25 אקדחים, זו הברחה של נשק שמנענו".
עיניים באוויר
עיקר עבודת התצפיתניות הוא מול המסכים בהם נפרסים צילומי המצלמות השונות. כל תנועה חשודה מצריכה דיווח. אבל לא רק המצלמות הקבועות הן העיניים של כוחות הביטחון. סמל מאי אביר היא מפקדת של הבאק"סיות, בקריות איסוף, תצפיתניות רב-ממדיות – אלה שמפעילות רחפנים שנושאים מצלמות שמספק זווית ראיה נוספות, גמישה וניידת.
"יש היום בכל חטיבה בנות שעובדות עם רחפן", אומרת אביר. "אני בחטיבת אפרים. אנחנו מפעילות כמה סוגים של רחפנים. המטרה היא להגן על הכוחות, לפתוח צירים, להיות בשת"פ עם חמ"לים אחרים, להשלים תצפיות ולנסות להיות כמה שיותר רלוונטיות לכוח או בסיוע לתושבים. בניגוד לתצפיתנית שרואה דרך המצלמות – עם הרחפן אני הרבה יותר דינמית עם טווח תנועה, אני יכולה לזוז יותר, לפתוח זוויות. אם המצלמה מראה לי זירה מזווית אחת, אני יכולה לשלוח רחפן ולראות אותה מעוד זווית. אני יכולה להגיד שאנחנו מגיעות לרוב זה ההתקפי, כמות הפעילויות עולה יחד עם המלחמה, בסוף זה איו"ש, תמיד יהיה פה חם, תמיד יש חיכוך, אבל בתקופה האחרונה הכול עולה. יש יותר ניסיונות פיגוע אבל אין איבוד שליטה. מצליחים לשמור על הגזרה, להגן על אורח החיים ולמנוע פעולות טרור".
חטיבת אפרים שבה משרתת אביר היא גזרה מתוחה מאוד. בערים הפלסטיניות ובמחנות הפליטים מתקיימת פעילות מבצעית, המקבילה ללחימה בעזה, כאשר המטרה היא פירוק חמאס בכל הזירות, גם בעזה וגם שלוחותיו ביהודה ושומרון. "יש לנו הרבה פעילות בתוך המלחמה, היינו בפעילות שבה כוח נכנס לתוך כפר, הכוח עשה שם סיבובים בתוך הכפר והיינו בעיקר עליו עד שזיהינו קבוצה של אנשים הולכים, משהו שעל פניו יכול להיות שגרתי, אבל השעה המאוחרת הייתה קצת מחשידה. אמרנו לכוח לעבור לידם. הכוח לא זיהה אותם בהתחלה, הם הגיעו אליהם בהכוונה מלאה שלנו. אותם אנשים מתברר לא היו סתם עוברי אורח תמימים. הם נכנסו למבנה, הכוח הגיע למבנה, כיתר אותו. המחבלים פתחו באש לעבר הכוח החל קרב. זה כבר לא נהיה ארבעה חשודים ברחוב, אלא אירוע יותר מורכב. אני והחיילות שלי מנהלות את הכוח, החיילות מול הלוחמים אני מול המג"ד, בסוף הצליחו לחסל את המחבלים שהיו במבנה. זה היה אירוע שקיבלנו עליו הרבה הערכה. נתפסו שם שלושה כלי נשק. זו הייתה חוליה שתכננה פיגוע שנמנע בזכות ערנות של מישהי שראתה אנשים וזה עורר אצלה חשד. בסוף יש להן מיומנות והן מבינות מה מחשיד מה לא מחשיד והכוח שהולך אחריהם בעיניים עצומות".
על המתח בגזרה מספרת גם טוראי אדווה פרימר, תצפיתנית בחמ"ל עוטף ירושלים, אזור בנימין. "לפני המלחמה התקופה הייתה רגועה יותר, פחות עומס, פחות אירועים, פחות דיווחים. היו פחות אנשים בחמ"ל מיד בתחילת הקפיצו את כולנו היו פה הרבה יותר אנשים, הרבה יותר מפקדים ותצפיתניות. הייתי בחמ"ל באותו יום אבל כולם הוקפצו. רצינו ליצור. מתחיל להירגע אצלנו".
פרימר מספרת על אחד האירועים שאותו תפעלה מהחמ"ל חיילת חדשה. "בוקר אחד תצפיתנית רואה בן אדם יושב זורק בקת"בים לעבר כביש 443, ישר אני מרימה כוח, שהגיע למקום תוך 10 דקות, הוא נתפס, מצאו על הכביש עוד בקת"בים שהוא תכנן לזרוק, הכוח הגיע אליו לפני שהוא הצליח לפגוע במישהו והיו עוד בקבוקי תבערה מוכנים לזריקה וכאלה שלא התלקחו. זה היה אירוע טוב מאוד מבחינת החיילת, היא ניהלה אותו בצורה יוצאת מן הכלל, דיברה יפה. זה לא תמיד קל בייחוד שהיא הייתה אז חדשה בתפקיד".
מי שעומד בראש המערכת שאותה יש לתכלל, בשילוב התצפית והלוחמים בשטח, הוא מפקד גדוד 636, סא״ל ג'. "יש לנו בסך הכול 600 תצפיתניות ב-18 חמ"לים מצפון השומרון עד דרום הר חברון", הוא מספר. "הן לוקחות חלק בכל מה שקשור להגנה על המרחב, מניעת חדירה והסתננות. אנחנו בשנתיים של פעילות בעצימות גבוהה. מבצע שובר גלים שהחל בחורף לפני שנתיים, אחריו מבצע בית וגן וכעת במלחמה. הגענו כמעט לאפס חדירות מחבלים מאז תחילת המבצע, אפילו שיש הרבה ניסיונות לבצע פיגועים. הסיכון מהניסיונות עלול להיות גדול, אבל הפעילות של הבנות מצילה חיים. הן לוחמות, לוחמות דרך התצפית וההכוונה של הכוחות. התרומה שלהן היא לא פחות של הלוחמים ולא תמיד הן זוכות להערכה וההוקרה שמגיעה להן על הפעילות שלהן".
מאז מתקפת הטרור הקשה בדרום התעוררה ביקורת קשה על בכירי המערכת וטענות לפיהן התצפיתניות בדרום שעקבו אחר הנעשה בעזה התריעו אך לא שמעו להן. ג' מספר שהוא ער לשיח וביצע ביקורת על כך בגזרה שלו. "אחרי 7 באוקטובר נעשה מאמץ להבין מהבנות אם היה משהו כזה שלא הקשיבו להן או לא מעריכים אותן. עברנו חמ"ל-חמ"ל ולא מצאנו משהו כזה. אנחנו קשובים לבנות ומה שהן מזהות. בדרום אולי זה שונה כי אין את החיכוך המתמיד כמו שיש באיו"ש, אבל אנחנו יודעים להיות קשובים להן ולהיות ערים למה שהן מצביעות עליו".
