מחר (ו') בשעה 14:00 צפוי בית הדין הבינלאומי לצדק בהאג, לפרסם את הכרעתו בנוגע לסעדים הזמניים שביקשה דרום אפריקה במסגרת תביעתה, הטוענת כי ישראל מבצעת רצח עם בעזה.
היום בשעה 15:00 כונס דיון מיוחד אצל ראש הממשלה נתניהו בנוגע לתרחישים האפשריים. בדיון משתתפים בין היתר שר המשפטים יריב לוין והיועצת המשפטית לממשלה גלי בהרב-מיארה, ויוצגו האפשרויות להחלטה בבית הדין, כמו גם אפשרויות התגובה של ישראל.
התרחיש החמור ביותר יהיה שבית המשפט יקבל את כלל בקשות דרום אפריקה ובהן זו שמבקשת להורות על הפסקת הלחימה מול חמאס. בית הדין יכול מאידך לדחות את כלל הדרישות לסעד זמני, בהן גם דרישה מישראל לוודא כי לכל תושבי הרצועה יש מזון, מים ומחסה, או דרישה כי ישראל תאפשר כניסה של כל עיתונאי או נציג או"ם באופן עצמאי לרצועה. ישנו גם תרחיש אמצע, לפיו בית הדין יחליט לקבל חלק מהדרישות, אך לא את זו הנוגעת להפסקה כוללת של הלחימה ונסיגת כוחות צה"ל מהרצועה.
גם במקרה קיצון, בו בית הדין יקבל את הדרישה ויורה על הפסקת הלחימה, אין לו יכולת אמיתית לכפות את ההחלטה על ישראל. במקום זאת, סביר כי הדבר יתגלגל להצעה לדיון במועצת הביטחון של האו"ם.
לפני שבועיים, שמע בית המשפט במשך יומיים את טענות דרום אפריקה ואת תשובות ישראל להאשמותיה. כזכור, דרום אפריקה מאשימה את ישראל כי במסגרת המלחמה נגד חמאס, אליה יצאה ישראל לאחר הטבח והזוועות שביצעו מחבלי הארגון בתושבי ישראל ב-7 באוקטובר, מפרה ישראל את התחייבויותיה בהתאם לאמנה כנגד רצח עם.
עו"ד רועי שיינדורף, לשעבר המשנה ליועץ המשפטי לממשלה למשפט בינלאומי וכיום ראש המחלקה לבוררויות בינלאומיות במשרד עוה"ד הרצוג, אמר לנו לאחר הדיון כי 15 השופטים בבית הדין נבחרים בידי העצרת הכללית של האו"ם בהמלצת מועצת הביטחון מאזורים גיאוגרפיים שונים "כדי שיבטאו נקודות מבט שונות. הם אמורים לשפוט על פי דין, אבל לא כולם משפטנים. חלקם דיפלומטים לשעבר. ולכן בטריבונל הזה יש משקל למקום שממנו אנשים מגיעים. לצלוח את הסעדים הזמניים בלי שריטה, יהיה קשה".
אל 15 השופטים צורפו שניים בתפקידי אד-הוק, שופט דרום אפריקני והשופט הישראלי, נשיא בית המשפט העליון לשעבר, אהרן ברק. אולם כאמור, ישנו חשש כי בשיקולי השופטים, ובהם שופטים מרוסיה ולבנון, ייכנסו גם שיקולים שאינם משפטיים בלבד.
הניו-יורק טיימס פרסם כי ישראל הסירה את הסיווג על למעלה מ-30 מסמכים מדיניים וצבאיים, כדי לסייע להוכיח לבית הדין את שקריות הטענה הדרום אפריקנית. בין המסמכים נמצאים סיכומי דיוני הקבינט מסוף אוקטובר, שבהם הורה ראש הממשלה נתניהו לשלוח אספקת סיוע, דלק ומים לעזה. הוא גם הנחה לבחון את האפשרות כי גורמים חיצוניים יקימו בתי חולים שדה לטיפול בעזתים, וכן לשקול עגינת ספינת חולים מול חופי השטח. "ראש הממשלה הדגיש פעם אחר פעם את הצורך להגדיל באופן משמעותי את הסיוע ההומניטרי ברצועת עזה", נכתב באחד המסמכים, שלפי הנכתב הוא חלק מפרוטוקול ישיבת הממשלה ב-14 בנובמבר.
בתוך כך, הג'רוזלם פוסט פרסם היום טפח נוסף מהקשר שבין דרום אפריקה לחמאס: מחקר החושף כי רשת של כמה ארגונים דרום אפריקנים וחברות קש מעורבות עמוקות במימון פעילויות חמאס באמצעות קרן אלקודס, שהוצאה מחוץ לחוק על ידי ישראל, זאת באמצעות חשבונות הרשומים בבנקים מקומיים מרכזיים בדרום אפריקה.
