בכירים ביטחוניים מישראל, ארה"ב קטאר ומצרים צפויים להיוועד בימים הקרובים כדי לקדם עסקה מול חמאס להשבת החטופים שנלקחו לעזה ב־7 באוקטובר, כך דווח אתמול בוושינגטון פוסט. בפגישה שתתקיים באירופה עתידים להשתתף ראש ה־CIA ויליאם ברנס, ראש המוסד דדי ברנע וראש שב"כ רונן בר, ראש המודיעין המצרי עבאס כמאל, וראש ממשלת קטאר, מוחמד אל־תאני. מסתמן שעל הפרק נמצאת הצעה ישראלית להפוגה של חודשיים בלחימה בתמורה לשחרור כל החטופים.
ראש הממשלה בנימין נתניהו הצהיר אתמול (ה') בבסיס אוגדת רעים, בעת שהגיע לנטוע עצים לכבוד ט"ו בשבט, כי "אנחנו מחויבים להשיג את הניצחון המוחלט, שפירושו חיסול חמאס והחזרת כל חטופינו. אנחנו לא מוותרים על היעד הזה".
הוא הוסיף כי "נעמיק את שורשינו בארצנו, נעקור את אויבינו. אנחנו נהיה כאן, והם לא יהיו שם".
מוקדם יותר השבוע ביקר שר האוצר בצלאל סמוטריץ׳ את האפשרות לעצור את הלחימה, ואמר שמדובר בצעד מסוכן. "עצירת המלחמה בשלב רגיש ביטחונית ומדינית עלולה לסכן את המערכה כולה, ותגרור מחירים קשים מאוד ברצועת עזה ובחזיתות נוספות. סימני שאלה רבים ומסוכנים מרחפים מעל עסקה כזו", כתב סמוטריץ', וציין עוד כי לא יוכל לתת יד לעצירה ארוכה בלחימה.
אתמול בערב התכנס קבינט המלחמה המצומצם, ולאחר מכן נועד גם הקבינט המדיני־הביטחוני לדיון על העסקה, כמו גם על החלטת בית הדין בהאג, שעתידה להתפרסם היום בשעה 14:00. בית הדין הבינלאומי בהאג יכריע באשר לסעדים הזמניים שביקשה דרום־אפריקה כחלק מתביעתה נגד ישראל, שבמסגרתה טענה כי צה"ל מבצע בעזה מעשים העולים לכדי רצח עם.
בלשכת ראש הממשלה התקיים אתמול כינוס מיוחד על תרחישים אפשריים לאחר פרסום ההחלטה, והשתתפו בו בין השאר שר המשפטים יריב לוין והיועמ"שית גלי בהרב־מיארה.
לפני שבועיים התכנס בית הדין למשך יומיים כדי לשמוע את טענותיה של דרום־אפריקה ואת תשובותיה של ישראל להאשמות. השופטים שמעו טענות שלפיהן ישראל יצאה למלחמה לאחר הטבח ב־7 באוקטובר והפרה את התחייבויותיה הבינלאומיות שקבועות באמנה נגד רצח עם. בכתבה שפורסמה אתמול בניו־יורק טיימס נטען כי ישראל הסירה את הסיווג על יותר משלושים מסמכים מדיניים וצבאיים לצורך הדיון בבית הדין, במטרה לסייע לה להוכיח את הטענות שהיא נלחמת בהתאם לכללי הדין הבינלאומי. בין המסמכים נמצאים, כך פורסם, סיכומי דיוני הקבינט מסוף אוקטובר, שבהם הורה ראש הממשלה נתניהו לשלוח אספקת סיוע, דלק ומים לעזה.
15 השופטים בהאג, שאליהם הצטרפו אד־הוק שופט דרום־אפריקני ונשיא בית המשפט העליון לשעבר אהרון ברק, אינם כולם משפטנים. הם נבחרים בידי העצרת הכללית של האו"ם בהמלצת מועצת הביטחון מאזורים גיאוגרפיים שונים, וחלקם כיהנו בעבר כדיפלומטים. ההחלטה שתפורסם היום תפרט מי מהשופטים הצביע בעד ומי נגד, כך שיהיה גלוי אם למוצאם יש השפעה על החלטת השופטים – שכוללים נציגים מלבנון, מרוקו ורוסיה.
התרחיש החמור ביותר הוא שבית המשפט יקבל את כל הבקשות של דרום־אפריקה, כולל זו הדורשת ממנו להורות על הפסקת הלחימה בעזה. מנגד, בית הדין יכול לדחות את הבקשה לסעדים זמניים, כולל אלה שדורשים מישראל לוודא שלכל תושבי הרצועה יש די מזון, מים ומחסה, או שישראל תאפשר לעיתונאים ולנציגי או"ם להיכנס באופן עצמאי לעזה. תרחיש אחר הוא שבית הדין יקבל רק חלק מהדרישות, אך לא את זו הקוראת לו להורות על הפסקת הלחימה.
יצוין כי גם אם השופטים יורו לעצור את המלחמה, אין להם יכולת לכפות את ההחלטה על ישראל. סביר להניח שבמקרה כזה הפסיקה תתגלגל לדיון במועצת הביטחון של האו"ם, ותקשה על ישראל גם בתהליכים בינלאומיים אחרים.
