חניך בקורס מצנחי רחיפה שעבר תאונה והפך לנכה – יפוצה בסכום של 2 מליון שקלים. זאת לאחר שבית המשפט קבע בימים האחרונים כי הרשות לתעופה אזרחית לא מסדירה באופן מספק את תחום מצנחי הרחיפה.
התביעה, שהגישו עורכי הדין נתנאל בירן ואיילת זינגר בשם החניך, נגד 'עגור – המועדון הישראלי לגלישה ולמצנחי רחיפה' ובעליו ונגד משרד התחבורה – רשות התעופה האזרחית (רת"א), מגוללת שורה ארוכה של מחדלים חמורים, שלדברי התובעים, שגרמו לתאונה ולפציעתו הקשה של החניך, אז בן 42.
על פי פסק-הדין, תאונת הרחיפה אירעה באוקטובר 2008 בחוף הנכים בבת ים. ביום האחרון של ההדרכה המעשית בקורס מצנחי רחיפה בסיסי בבית הספר 'עגור', המריא התובע מגבעה עם מצנח רחיפה לא ממונע, וזמן קצר לאחר מכן, המצנח קרס, והתובע התרסק ביחד איתו על צלע ההר. כתוצאה מהתאונה נפצע התובע באורח קשה, ונקבעה לו נכות צמיתה בשיעור של יותר מ-63 אחוזים. הוא נאלץ לעבור שלושה ניתוחים ברגלו, שאף לוו בתקופות אשפוז ושיקום ממושכות, כל זאת מבלי שחלה הטבה משמעותית במצבו. במשך כשלושה חודשים לאחר האירוע היה מרותק לכיסא גלגלים, ובמשך שנתיים נוספות נעזר בקביים בעת הליכה.
בית-המשפט קיבל בפסק-הדין את טענות עורכי הדין בירן וזינגר, וקבע כי התאונה התרחשה עקב רשלנותו של בית הספר לרחיפה, ששלח את התובע לצניחה ברוח מסוכנת עם מצנח פגום, וגם בשל רשלנותה של הרשות לתעופה אזרחית. האחרונה אמנם התלתה את רישיונו של בי"ס 'עגור' להכשיר תלמידים, אך מעולם לא אכפה את ההתליה הזו. בית-המשפט קיבל בפסק-דינו את הטענות למצנח פגום, שחוק ובלוי, שאליו הצטרפה הדרכה כושלת, שנערכה כשעה בלבד בביתו של בעלי בית הספר. כל אלו יחד עם הוראה של מדריכי הקורס לתלמיד לצנוח ברוח מסוכנת, תרמו יחדיו לתאונה הקשה והמיותרת.
בנוסף על כך, בעלי בית הספר לא בדק ולא תיעד ביומן הפעילות את תנאי מזג האוויר, את כיוון הרוח, עוצמתה ומהירותה וגם לא את גובה הגבעה ממנה קפץ החניך. באשר לאחריות רת"א, בית-משפט הסכים עם הביקורת שהעלו עורכי הדין, על כך שעד למועד התאונה היא כלל לא הסדירה את תחום מצנחי הרחיפה, גם אם לא ביסס על כך את פסק-הדין, לאור ההלכה שנקבעה בבימ"ש העליון.
כמו כן, פסק-הדין קיבל את טענות עורכי הדין כי רת"א התרשלה בפיקוח ואכיפת החלטותיה, שכן רישיון ההפעלה של 'עגור' הותלה על ידה ב-2006 ובוטל ב-2012, ולפיכך נאסר על בעלי בית הספר לרחיפה להפעיל אותו, ובכלל זה – להדריך תלמידים לרחיפה באמצעות מצנחים ממונעים ולא ממונעים, ולמרות זאת המשיך להפעיל את בית-הספר. על אף שרת"א ידעה את כל האמור, כך נקבע, היא לא עשתה דבר וחצי דבר על מנת לוודא כי בית הספר מיישם את החלטתה, ומפסיק לפעול בתחום.
השופט יחזקאל קינר מבית המשפט המחוזי מרכז-לוד קיבל את טענות עורכי הדין, וקבע בפסק דינו כי 'עגור' לא הצליח להרים את נטל ההוכחה כי לא התרשל לגבי רכיבי המצנח ומכשיר הקשר, וכך גם באשר לתנאי הרחיפה וההדרכה. לעומת זאת, קבע השופט, התובע הצליח להוכיח את הרשלנות וכן את הקשר הסיבתי של המחדלים לתאונה.
עוד קבע השופט כי לכל הפעלה של מצנח רחיפה, בין אם ממונע ובין אם לאו, נדרש רישיון הפעלה מבצעית. זאת לעומת הפעלה מסחרית של מצנח רחיפה, אז נדרשים רישיון הפעלה מבצעית ורישיון הפעלה מסחרית גם יחד. לפיכך קבע השופט בפסק הדין, כי הוכח ש'עגור' פעל בלא שהיה בידו רישיון בר תוקף. "עובדה זו חמורה כשלעצמה", דברי השופט.
באשר להתנהלותה של רת"א, קבע השופט כי זו נהגה ברשלנות, כשלא בדקה אם בית ספר עגור הפסיק את פעולתו בעקבות שלילת רישיונו, וכשלא נקטה בהליך מתאים על מנת לאכוף את החלטתה ולדאוג לכך שבית הספר יפסיק להכשיר תלמידים בתחום. יתרה מכך, נקבע כי על רת"א היה לפרסם אזהרה, שבה היא מיידעת את הציבור אודות שלילת רישיונו של ביה"ס 'עגור', אך היא לא עשתה כן.
עורכי הדין בירן וזינגר מסרו כי: "חרף ההלכה הטרייה של בית המשפט העליון, במקרה שלפנינו התקבלה טענתנו לאחריות רת"א, ונקבע כי עליה לפצות את התובע. זאת משום שרשלנותה של רת"א באה לידי ביטוי נוסף במישור המשלב פיקוח, אכיפה ואזהרה גם יחד לעניין התליית רישיון ההפעלה של בית-ספר עגור, שלא נאכף על-ידי המדינה".
