אם לא יקרה אירוע חריג, עד יום ראשון הקרוב ב-11 בבוקר יהיה על מנהלי המכינות הקדם-צבאיות, ישיבות ההסדר וארגוני ההתנדבות להעביר את הרשימות הסופיות של כל החניכים, התלמידים ומתנדבי שנת השירות שגיוסם יוקדם לחודש מרץ בעקבות דרישת מערכת הביטחון. שיעור המגויסים מכל קבוצה השתנה לעומת מה שהוצג במתווה הקדמת הגיוס המקורי. ההחלטה על השינוי התקבלה בדיון מיוחד ודחוף אתמול בוועדת המשנה למשאבי אנוש בצה"ל, חלק מוועדת החוץ והביטחון של הכנסת. בימים הללו נדרשים המוסדות להחליט מי מתלמידיהם יגויס – בהתנדבות, בהגרלה, או בהעברת הרשימות לבחירת צה"ל.
המתווה המקורי, בטרם הדיון, כלל גיוס של 1,400 צעירים – 1,250 מהם חניכי מכינות קדם-צבאיות ומתנדבי שנת שירות, ו-150 מהם תלמידי ישיבות הסדר. הפער עורר סערה ציבורית, וכמה חברי כנסת, ובהם ח"כ משה (קינלי) טור-פז, הגישו שאילתה בנושא לשר הביטחון. על השאילתה ענה אתמול, באופן אירוני, השר התורן במליאה, שר ירושלים ומסורת ישראל מאיר פרוש.
בתשובתו לא חידש השר פרוש דבר, והוא הסתפק בקריאת ההודעה הרשמית של מערכת הביטחון על מתווה הקדמת הגיוס. אך כאמור, לאחר הדיון שלשום במליאה הגיע הנושא אתמול לשולחנה של ועדת המשנה, ושם הוחלט לשנות את המתווה המקורי. כעת נקבע כי יוקדם גיוסם של כ-1,300 צעירים, ומהם כ-850 חניכי שנה א' במכינות ובשנות השירות, וכ-450 תלמידי ישיבות ההסדר והישיבות הגבוהות הציוניות. השינוי נעשה מתוך התחשבות בגודלם היחסי של המסלולים, ובדגש על מי שהיו עתידים להתגייס בשנת 2024 לפני שאושרה דחיית שירותם הצבאי.
חברי הכנסת תהו, בין השאר, אם אפשר למצות אפשרויות אחרות להגברת מצבת כוח האדם בצבא, כמו הארכת שירות החובה מ-32 חודשים לשלוש שנים, וכן גיוס תלמידי שנה ב', שכבר הספיקו להתכונן מעט לשירותם בצה"ל. יו"ר הוועדה, ח"כ אלעזר שטרן, הזכיר לכל הנוכחים שרוח הלחימה של דור המגויסים בשנים האחרונות, כפי שהופגנה במערכה בעוטף עזה ובעזה, נוסכת עידוד וביטחון בעם ישראל. "המעורבות, המחויבות והחשיבות של הנוער הזה רק גברו", הוא הצהיר. "אני מכיר ומעריך את המאמצים של הצבא. אנחנו רוצים להיות שלמים ולדעת שההחלטות של הצבא לא מנצלות את רוח הלחימה ואת הנכונות של מיטב הנוער".
במהלך הדיון בוועדה הציג ח"כ גלעד קריב את שיעור המגויסים, לפי חישוביו: כ-850 חניכי מכינות ושנות שירות מתוך כ-4,200 בנים קרביים – קרי, כ-20 אחוזים; לעומת כ-450 מתוך כ-5,500 תלמידי ישיבות עם פוטנציאל גיוס – קרי, כ-8 אחוזים בלבד. ראש חטיבת התכנון ומנהל כוח האדם בצה"ל תא״ל שי טייב אמר שהצבא מייחס חשיבות גבוהה לשנים שהמועמדים לשירות מבלים במכינות, במסגרות השירות ובישיבות. "אנחנו רואים שהתפוקות במיצוי ללחימה ולפיקוד גבוהות ושיעור הנשר נמוך", הוא הסביר. "יש לנו אינטרס לאומי וגם צבאי להמשיך את המפעלים הללו. לראיה, היקף המכסות גדל בשנים האחרונות באופן חסר תקדים.
"יש חילוקי דעות לגבי החלוקה, אבל יש שיח ואני יכול להבטיח שנעשה תהליך עמוק. בשורה התחתונה המטרה הייתה להגיע למתווה מאוזן ולשיעור הקדמת גיוס נמוך. הדיון הזה נעשה בהקשר המלחמה ותמונת המצב של היחידות בסדיר ובמילואים. אנחנו צריכים לאייש את השורות ולבנות את היחידות ואת שדרת הפיקוד בכוח אדם איכותי, ומהר. כשהיינו צריכים לדייק עשינו זאת, וצמצמנו במעט את ההיקף. עם זאת, יצרנו שותפות של כלל הגופים במשימה, והגישה היא להקדים את גיוסו של מי שאמור היה להתגייס בשנת הגיוס הקרובה".
תא"ל טייב הוסיף כי ניתנה התראה למוסדות, ונשלחה אליהם רשימת מועמדים מומלצים להקדמת גיוס. "לא הוצאו צווים, אבל יש לנו אילוצי זמן", הוא אמר, והדגיש שהתוכנית "לא שווה ולא שוויונית מאחר שהמסלולים לא שוויוניים, אבל היא מאוזנת. זאת מלחמה, וצריך לקבל החלטות על אופן בניית הצבא. אחרי כן נוכל לדון ולסדר את הדברים. ביקשנו לקבל את השמות היום כדי להכין את הצווים, ולמנוע פגיעה במגויסים. אם לא הייתה הידברות, הם היו מקבלים צווי גיוס לפני חודש. רצינו שההחלטה תהיה בידי ראשי המוסדות".
ח"כ מיכאל ביטון הדגיש את הצורך להימנע מיצירת עימות בין המסלולים: "בעיות היסוד של השוויון בנטל לא ייפתרו בדיון הזה. אנחנו במלחמה, וכל הקבוצות שדיברנו עליהן מחויבות. אני לא רוצה שהדיון יהפוך לניגוח בין ישיבות הסדר, מכינות ושנות שירות. בוועדה אנחנו צריכים לגבות את הצורך של צה"ל בהון אנושי בזמן חירום".
ח"כ משה קינלי טור-פז, שלא נכח במליאה בעת שהוצגה השאילתה שלו משום שהשתתף בהלוויית חברו רס"ב יובל ניר ז"ל שנפל בקרב בעזה, השתתף בדיון בוועדת המשנה, וניצל את זמן הדיבור שלו כדי לטעון שמנסחי המתווה הראשוני יצרו עימות מובנה מכיוון שהמתווה שהציגו לא היה מאוזן. "מי שהתחיל את המתווה הזה יצר אי-סדר בין המוסדות", הוא תקף. "התיקון צריך להיות כמה שיותר ראוי". הוא גם לא היסס להתייחס לכך שצה"ל אינו מגייס את הצעירים החרדים: "הכרטיס החופשי-שנתי שניתן לישיבות הוא בלתי נסבל. זה שבשם התורה יש כרטיס יציאה ממלחמה, זה לא ייסלח ובזה צריך לטפל".
בין הנוכחים בדיון היה גם הרב רֵעי פרץ, ראש מכינת עצם. "אתמול לצערנו נפל הבוגר ה-14 של המכינה, יצהר הופמן ז"ל", הוא אמר בוועדה. "כולנו רוצים לתת למדינת ישראל. כדי לעשות זאת אנחנו צריכים אותם אצלנו לתקופה של שנה וחצי, כדי שיהיו אחרי זה מג"דים ומח"טים ויוכלו לתרום לצה"ל באופן המשמעותי ביותר. גם הישיבות הגבוהות נושאות בנטל. יותר מ-200 אברכים מישיבת הר המור מגויסים ברגע זה, ולא צריך להיות כאן דיון על מי תורם יותר. הקדמת הגיוס עלולה להשפיע על החלטתם של תלמידי שמינית שיכולים כעת לבחור בין ישיבה למכינה, ורואים שאם יבחרו במכינה הם עלולים להיות מגויסים באמצע השנה".
