שר האוצר בצלאל סמוטריץ' פנה לראש הממשלה בנימין נתניהו ולשר הביטחון יואב גלנט בבקשה לבדיקת ההסתרה לכאורה של מעורבות סוכנות האו"ם אונר"א בטבח שביצע חמאס, וזאת לדבריו באי הבאת המידע אל דיוני הקבינט המדיני-בטחוני.
סמוטריץ', שנסמך על תחקיר הניו-יורק טיימס מסוף השבוע, כתב במכתבו כי "עולה לכאורה כי המידע על מעורבות עובדי אונר"א בטבח שביצע חמאס באזרחי ישראל בשמחת תורה הגיע 'במקרה' לידיעת ארה"ב דרך דיווח של מנכ"ל אונר"א, שקיבל את המידע 'בטעות' מאיש משרד החוץ הישראלי, שקיבל אף הוא את המידע 'בטעות' מגורמי אמ"ן. בתחקיר נטען כי בצה"ל פתחו בתחקיר בכדי לבחון איך המידע 'דלף' וכלל לא משוכנעים שנכון להביא להפסקת פעילותו של הארגון למרות מעורבותו בטרור.
"בין השורות בתחקיר, עולה כי המידע על מעורבות עובדי אונר"א בטבח קיים בצה"ל כבר זמן רב, וכך גם מידע רב על הזהות בין אונר"א לחמאס ועל מעורבות הארגון, אנשיו ומתקניו בלחימה נגד צה"ל בעזה. למרות זאת, המידע האמור לא נמסר לקבינט המדיני-ביטחוני בזמן אמת ונודע לכולנו רק בימים האחרונים וסביב השהיית תקציבי המדינות התורמות לאונר"א.
"ככל שאכן מידע כאמור היה בידי אמ"ן והוסתר מהדרג המדיני בשל רצונו של אמ"ן בהמשך פעילותה של אונר"א ברצועה ובשל החשש שמידע כאמור יביא להחלטה מדינית לפעול להפסקת פעילותה של אונר"א, הרי שמדובר באירוע חמור מאוד. אין מדובר במידע שולי וברכיב מדיניות שולי אלא באירוע אסטרטגי שיש בו בכדי להשליך על מימוש מטרות המלחמה כפי שהוגדרו על ידי הקבינט, ובראשן השמדת היכולות השלטוניות והאזרחיות של חמאס – מטרה שהמשך פעילותה של אונר"א והעברת סיוע הומניטרי דרכה לחמאס באופן שמשמר את כוחו של חמאס מול האוכלוסייה האזרחית חותרת תחתיה באופן מובהק".
על פי הניו-יורק טיימס, ב-18 בינואר נפגש פיליפ לזריני, ראש אונר"א, עם איש משרד החוץ אמיר וייסברוד, הממונה על היחסים עם סוכנויות האו"ם, לפגישה שגרתית לכאורה. אולם וייסברוד הגיע אל אותו המפגש, עם המידע שהוכיח מעורבות עובדי אונר"א בטבח ובחטיפות שביצע ארגון הטרור חמאס בישראל ב-7 באוקטובר. ימים ספורים אחר כך, לזריני טס לניו יורק כדי להיפגש עם מזכ"ל האו"ם, אנטוניו גוטרש, ובמקביל החל לפטר את העובדים המדוברים. אונר"א סיפרה לבכירים בארצות הברית על המצב ביום רביעי, 24 בינואר, מה שהוביל דיפלומטים אמריקנים לבקש משירותי הביטחון הישראליים הסבר מלא יותר.
הבקשה האמריקנית עוררה על פי הדיווח תמיהה בישראל, בידי גורמים שלא ידעו כלל כי המידע הועבר לאונר"א ולממשלת ארה"ב. ביום שישי, 26 בינואר, הודיעה אונר"א כי תשעה מתוך 12 העובדים שלגביהם היו האשמות, פוטרו. פרסום הדבר הביא לכך שכ-12 מדינות הודיעו על השעיית התשלומים שלהם לסוכנות האו"ם, המנציחה את הפליטות הפלסטינית ואשר כאמור, עובדיה שותפים למעשי טרור.
במשך השנים, עמדתה בפועל של מערכת הביטחון הייתה כי אין לפרק את אונר"א, שכן אין תחליף לניהול בתי הספר, המרפאות ושאר המוסדות שהסוכנות מנהלת בעזה וביו"ש. זאת למרות טענות שהוכיחו כי החינוך בבתי הספר של הסוכנות מכיל הסתה עד כדי עידוד רצח כנגד ישראל, וכי במהלך שנות שלטונו של חמאס בעזה, הוא השתלט על ועדי העובדים שלה ורבים מעובדי אונר"א הם אנשי ארגון הטרור. במתפ"ש, עובדים במשך שנים עם אונר"א, והתפיסה הייתה כי פירוק שלה עלול להוות בהמשך סכנה ביטחונית לישראל. כך למשל, אמר עמוס גלעד בריאיון עבר למקור ראשון כי אונר"א עדיפה על חמאס, וכי במוסדות אונר"א "לא מחנכים לשנאה פעילה של ישראל".
כך, בעוד באופן רשמי העמדה הישראלית הממשלתית תומכת בסגירה של סוכנות האו"ם, בפועל – נראה כי המידע המפליל שהיה בידי ישראל התעכב מלעבור הלאה. על פי גורמים המעורים בעניין, נראה כי גורמים מדיניים התלבטו איך ולמי להוציא את המידע האסטרטגי שנאסף בישראל אודות פשעי עובדי אונר"א.
היום (א') אמר ראש הממשלה בנימין נתניהו כי "בימים האחרונים חשפנו לעולם שאונר"א משתפת פעולה עם החמאס, ושחלק מאנשיה אף השתתפו במעשי הטבח והחטיפה של ה-7 באוקטובר. זה רק מחזק את מה שידענו כבר הרבה זמן – שאונר"א היא לא חלק מהפתרון, אונר"א היא חלק מהבעיה. הגיע הזמן להתחיל את תהליך ההחלפה של אונר"א בגופים אחרים שאינם נגועים בתמיכה בטרור".
