הרמטכ"ל לשעבר, רא"ל אביב כוכבי, התייחס היום (א') למצב המשילות בנגב וטען: "אדמות שלמות נגזלו מאיתנו". את הדברים אמר כוכבי בכנס של 120 מנכ"לי חברות עסקיות, בכירי אקדמיה ובכירי המערכת הצבאית, שהתכנסו במטרה לגבש פתרונות עבור יישובי עוטף עזה תחת הכותרת "צו 8 לדרום".
כוכבי התייחס להחלטה להורדת אגף המודיעין לנגב, שהתקבלה לפני יותר מעשור, ונשמע סקפטי שהדבר אכן יקרה. "ההחלטה לוותה במספר הטבות למי שעובר לגור שם. צריך לזכור שבניגוד לבה"ד 1, שם אתה עושה תפקיד של שנתיים וממשיך לתפקיד במקום אחר, באמ"ן – ברוב התפקידים נשארים באותו מקום. מי שמשרת ב-8200, חטיבת המחקר או 9900 – כולם יורדים דרומה בסוף. מי שהתגייס למודיעין ויצא לבה"ד 1 יישאר 20 שנה בנגב. אם לא ניתן תמריצים לעבור לשם, בתחבורה, בחינוך ובתעסוקה לבני הזוג – זה לא יקרה. כשהעברנו סקרים לאנשי אמ"ן, למעלה מ-50 אחוזים אמרו שהם לא יעברו. חלקם אמרו 'אשתי רופאה באיכילוב, איך אתם רוצים שנעבור?'. זה לא עניין תיאורטי, זאת עובדה. לצערי הרב, למרות שנלחמנו, והשגנו את ההישג של רכבת ישירה, עדיין לא התחילו לתכנן אותה, נראה מה יקרה.
"אנחנו לא באים להחליף אף גוף, נהפוך הוא", אמר כוכבי, "המפתח להצלחה שלנו הוא בשותפות עם כל הגופים והמגזרים. צריך להסתכל ארוך טווח. זה לא שנה או שנתיים ואפילו לא חמש. יש דברים ותהליכים כמו חינוך ותרבות, בוודאי בבניית חבלי ארץ, שהם יותר מ-5 שנים. אנחנו לא מחליפים את מינהלת תקומה, בוודאי שלא את הרשויות והמועצות, שעושות עבודה נהדרת ומלווים אותן מהיום הראשון".
עוד הוסיף כוכבי בדבריו בכנס, כי "יש עניין שהוא חורג מהשאלה לאן יחזרו תושבי בארי ומה נעשה עם הרפת של עלומים. בהכל צריך לטפל אבל יש כאן עניין גדול יותר של מדינת ישראל. ישראל מתכנסת לגוש דן רבתי. כשמדינת ישראל נדחסת ומצטמצמת למרחב הזה, אז אנחנו מאבדים חבלי ארץ שלמים. רוב שנותיי בעזה היו בפריפריה, בצפון בדרום ובבקעה. אחת החוויות הקשות והיפות שהיו לי כרמטכ"ל, הייתה כשטסתי לטקסי הסיום בבה"ד 1. החוויה היפה היא כשאתה רואה את עתודת המנהיגות של מדינת ישראל ואי אפשר שלא להתעלות ממה שקורה שם ברגע הזה. החוויה הקשה היא בדרך חזור, בין אם במסוק או ברכב, אז אתה רואה איך אדמות שלמות ומרחבים שלמים נלקחו ונגזלו מאיתנו".
לדברי כוכבי, "זאת לא חוויה נעימה במלוא מובן המילה. זאת בעיה שחוצה את מדינת ישראל. אי אפשר לפתח אזור שיהיו לו עוצמות כלכליות, אם מסתכלים רק על רצועה של שבעה קילומטרים. מדינת ישראל מתכווצת בתוך עצמה. יש כאן שאלה שהיא לא רק עניין כלכלי וחברתי אלא של איזה חזון אנחנו רוצים שיהיה למדינת ישראל. אנחנו רוצים רק מדינה שהיא מרחב אורבני גדול, בין גדרה לחדרה, או שיהיה פה מגוון של בעלי עסקים, אוכלוסיות ותרבויות? אחד היעדים שלנו כאן הוא שימור המרקמים. רוצים הייטק ולאו-טק, ולשמור על המרחב הכפרי".
הרמטכ"ל לשעבר הדגיש כי היעד המרכזי שלו הוא פיתוח נגב מערבי משגשג ואטרקטיבי. "משגשג בכל המימדים – חינוך, בריאות ועוד. אטרקטיביות נבחנת כשזוג צעיר מתלבט בין מגורים בראשון לציון או בנגב המערבי, זה נייר הלקמוס של ההצלחה. עצם ההתלבטות היא כבר הצלחה. מזווית אחרת – זאת שאלה של איכות חיים. בתחום הבריאות, תוחלת החיים בפריפריה נמוכה בין שנה לשנתיים מהמרכז. תמותה של תינוקות גבוהה יותר, מספר הרופאים המומחים, האחיות, ומספר מיטות, בכל אחד מ-22 הפרמטרים יש פער."
"בצפון קשה עוד יותר" הוסיף כוכבי. "בתחום החינוך – גם בהישגים, בהיצע החוגים בחינוך הלא פורמלי, באיכות המורים. בהרבה פרמטרים אבל לא בכולם. ברור שאין שוויון הזדמנויות בתעסוקה. במקצועות רבים בתחומי הלימודים האקדמיים, ההיצע הרבה יותר גדול במרכז מאשר בפריפריה. תמצות הבעיה של הפריפריה הוא אי שוויון. בשירותים ובהזדמנויות. המבחן הוא לא בכמה עלית, אלא כמה יכולת לעלות ובכמה התפתחו מקומות במרכז. יש הגירה שלילית. האתגר הוא גדול והוא חייב להיבחן בראייה יותר גדולה".
