בחיל השריון ישנו מחסור חמור בציוד ייעודי כמו סרבלים, כפפות נומקס, משקפי מגן, ציוד תרמי ועוד, כך דיווחו לוחמים בחיל, וסיפרו כי הם נתקלים באטימות מצד בכירים בצה"ל, שלא מבינים את חשיבות הציוד עבור לחימה בתוך הטנקים.
ידוע הוא שבחיל השריון לא לובשים מדי ב' סטנדרטיים בזמן לחימה בתוך הטנק, אלא סרבלים מיוחדים שבמגע עם אש וחום גבוה הם מתפוררים, ולא נמסים ומטפטפים כמו המדים הרגילים. מאותה סיבה יש להם ביגוד נוסף שעשוי מחומרים מתפוררים, ויש איסור חמור להילחם עם ציוד אחר.
למרות זאת, מתחילת הלחימה מספרים שריונרים רבים כי יש מחסור בציוד זה, כאשר בלא מעט מקרים הם נאלצים להילחם בשטח הרצועה עם מדי ב', מה שמסכן אותם מאוד במקרה של שריפה בצריח, דבר שקרה לא מעט במלחמה בעקבות פגיעות טילי נ"ט ועוד.
בגזרה הצפונית דיווחו חיילים על מחסור כל כך חמור – שהם מתנהלים עם סרבל אחד, וכשהוא מתלכלך ברמה בלתי נסבלת, הם נאלצים להעביר אותו לכביסה באחד מהיישובים המרוחקים. בזמן הזה הם לובשים מדי ב', מתוך הבנה שייתכן והם יצאו למשימה שתימשך מספר ימים בעודם לבושים בהם ולא בסרבל התקני.
כמו כן, בגבול הצפון, שם הטמפרטורות נמוכות מאוד בימים אלו, אין מספיק ביגוד תרמי המיועד לשריונרים. עקב כך בלית ברירה הם נאלצים לבחור בין שמירה על חום גוף בעזרת ביגוד לא מתאים, או יציאה לפעילות מבצעית בלי ביגוד חם. מצב דומה קיים בקרב לוחמי השריון שנמצאים ברצועת עזה.
באחד המקרים החריגים, חיילים בפלוגת שריון מסוימת שספגה אבידות במהלך הלחימה, סירבו לצאת למשימה ללא ציוד מגן מתאים ומספק. אחרי דין ודברים עם מפקדי הגדוד ואנשי הלוגיסטיקה, הצליחו לספק להם את הציוד הראוי והם יצאו לפעילות המבצעית.
לוחמי שריון שדיברו עם מקור ראשון, סיפרו שהסרבלים שיש להם כרגע נקראים "סרבל ישראלי". מדובר בסרבל כבד ולא נוח ללחימה, דבר שמביא חיילים לנסות פתרונות שונים כמו חגורת ב' במותניים או תפירה מחדש על חשבונם, באמצעותה הפכו את הסרבל לחולצה ומכנסיים.
"יש תחושה שזה לא קריטי", אומר קצין שריון במילואים למקור ראשון, "המפקדים הבכירים לא עושים רעש כי הם חושבים על הפוליטיקה הפנים-ארגונית. יש תחושה ששריונרים זה לא 'נחשב' כמו שייטת ומגלן, שלהם לא עושים בעיות כאלה".
הקצין התייחס גם לרעש הציבורי בנושא האפודים הקרמיים והקסדות הטקטיות לחיילי החי"ר, שקיבלו אותם תוך זמן קצר: "אנחנו יס-מנים, ורק עושים את העבודה שלנו. בסוף אנשים גמורים מהעבודה על הטנקים אז אין להם כוח להיאבק, אבל כן היו מקרים מוצדקים של סירוב פקודה, שמפקד אמר: 'אני לא מתקדם עד שלא נותנים לי את הציוד שאני צריך'". לדבריו היו לא מעט מקרים של פציעות בעקבות מחסור בציוד: כוויות רחבות בגלל ביגוד לא מתאים, פגיעות עיניים בגלל רסיסים שיכלו להימנע עם משקפי מגן ועוד.
מדובר צה"ל נמסר בתגובה כי "הצטיידות בציוד לחימה צבאי מתבצעת בהליך סדור, מקצועי, שכולל את כלל הבדיקות הנדרשות לרבות התאמה לייעוד, איכות ובטיחות. נוכח התייצבות מילואים נרחב בהיקפי התנדבות גבוהים בפתיחת המערכה, ותרומות ציוד מאזרחים, אשר לא תואמות את התקינה המוגדרת על ידי צה״ל, התפתחה תופעה של הכנסת ציוד לא תקני. לאור כך, הובהרה מדיניות צה״ל באשר להליכים המחייבים בקליטת ציוד בצה״ל ונפתח מוקד תרומות ייעודי בשיתוף משרד הביטחון".
"על הציוד האזרחי לא קיימת מגבלת קנייה. עם זאת, ציוד שצה״ל מזהה כרגיש עובר תהליך חיול ונדרש להישאר ביחידה. נדגיש כי ציוד שלא סופק על ידי צה״ל עלול ליצור סיכון משמעותי לכוחות וחוסר אפקטיביות. צה"ל פועל על מנת לדאוג לכך שכלל החיילים, ביניהם גם לוחמי חיל השריון, יקבלו את כל הציוד המבצעי הנדרש".
