מליאת הכנסת אישרה אמש (ד') את הצעת תקציב המדינה החדש לשנת 2024, ברוב של 57 חברי כנסת מול 50 שהתנגדו. בתקציב בוצעו שינויים משמעותיים לצרכי המלחמה.
על פי ההצעה, תקציב המדינה נטו לשנת 2024, כולל תשלום החזר חובות, יעמוד על כ-724 מיליארד שקלים, ומגבלת ההוצאה תעמוד על כ-584 מיליארד שקלים. זו הפעם הרביעית שמאושר תקציב בשנה האחרונה, לאחר עדכון אישור התקציב הדו-שנתי ועדכונו בתקציב 2023, וכעת לשנת 2024.
לפני ששלושת חוקי התקציב עברו בקריאה ראשונה, שר האוצר בצלאל סמוטריץ' אמר בפני חברי הכנסת בשם סיעתו כי "התקציב שמונח לפניכם היום לקריאה ראשונה הוא התקציב ההכרחי בעת הזו. התקציב בעיקרו כולל שני רכיבים עיקריים – הגדלה דרמתית של תקציב הביטחון, ושל תקציבי הוצאות אזרחיות אחרות, ההכרחיים להמשך קיום הלחימה, וכן הפחתות ביתר התקציבים, לצד הגדלת הכנסות המדינה, על מנת לממן חלק מהגידול".
עוד ציין סמוטריץ' במהלך ההסבר על התקציב שהוגש, כי המצב הביטחוני הציב אתגרים כלכליים משמעותיים ביותר, ביניהם הוצאות חסרות תקדים של הממשלה בגין המלחמה, לצד פגיעות בתוצר, בשוק העבודה ובהכנסות המדינה. הוא הוסיף כי "זוהי נקודת מפנה בכלכלה הישראלית והיא מחייבת התגייסות של הממשלה ושל כלל החברה. בנוסף, בשונה ממשבר הקורונה, שהיה משבר כלל עולמי, המשבר כעת הוא משבר מקומי בלבד. לכן, היום בניגוד לאז, ישראל בולטת לרעה ביחס לעולם, והמשקיעים הזרים וארגונים בין לאומיים אחרים רגישים יותר למצב הכלכלי הפרטני של ישראל.
"כל אלו מגיעים על רקע סביבות הריבית והאינפלציה הגבוהות ביותר בשנים האחרונות בישראל ובעולם, שכבר נתנו את אותותיהן בטרם המלחמה בהאטה, עד כדי בלימה, בשווקי הנדל"ן וההיי-טק", הוסיף סמוטריץ', "שווקים אלו הם מנועי צמיחה מרכזיים של המדינה, והפגיעה בהם משפיעה באופן לא פרופורציונאלי על כלכלת המדינה. מעבר לפגיעה בשוקים אלו, סביבת הריבית הגבוהה מייקרת את החוב שאנו נאלצים כעת לגייס לצורך מימון המלחמה".
בהמשך, התייחס השר גם לאפשרות מלחמה בגבול הצפוני, ולהשלכותיה הכלכליות: "במבט צופה פני עתיד, האיום בחזית הצפון עודנו קיים, ואם יתממש, המשבר הכלכלי יעמיק למימדים חמורים עוד יותר".
השר הוסיף וציין בפני חברי הכנסת כי "לאור האתגרים הכלכליים, וחוסר הוודאות ביחס להמשך הלחימה, הבאנו היום תקציב אחראי. התקציב ביחד עם התכנית המאזנת ושורה של צווים ותקנות מגדילים את הכנסת המדינה, בעיקר החל משנת 2025, ומפחיתים בהוצאות שאינן הכרחיות ללחימה, לצורך מימון הוצאות המדינה ההכרחיות. באופן הזה, יתאפשר לממשלה לנהל את המלחמה עד לניצחון, תוך שמירה על אחריות פיסקלית, שמייצרת אמון פיסקאלי במדינת ישראל, שתמנע הידרדרות של הכלכלה הישראלית וצעידה לעבר עשור אבוד.
"התכנית המאזנת והצווים והתקנות הנלווים לה הם חלק בלתי נפרד מהתקציב שהונח כאן היום. משקלם הסגולי גדול יותר מסך ההכנסות שהם מייצרים למדינה. העברת התכנית, הצווים והתקנות בשלמותם מאותתת לשווקים ולגופים בין לאומיים על הרצינות של הממשלה להתמודד עם האתגר ההיסטורי העומד לפתחינו. אי העברת כלל התכנית, הצווים או התקנות, או דחיית הדיון בהם למועדים אחרים עלולה לאותת לאותם גורמים שאיננו מפנימים את גודל השעה וגודל האתגר, או כי איננו יכולים לו. בפרט, הצעדים המכוונים לשנת 2025 הם הברומטר שמבהיר את מדיניות הממשלה, ואת יכולתה להתחייב לה, לאחר תום המלחמה. פגיעה או עיכוב של צעדים אלו ישפיע באופן הקריטי ביותר על האמון הפיננסי במשק הישראלי".
בנוסף, פירט שר אוצר על הצעדים שננקטו עד כה: "כחלק מהצעדים אותם נקטה ונוקטת הממשלה להתמודדות עם המשבר, ביצענו הקפאת כח אדם במשרדי הממשלה השונים, הפחתנו באופן רוחבי את תקציבי הפרסום והתמיכה, קיצצנו בכספים הקואליציוניים, הקפאנו החלטות ממשלה, וביצענו הפחתות רוחביות ונקודתיות. במקביל לצעדים המכנסים, היה חשוב לנו להשקיע במנועי צמיחה במשק הישראלי. קודם כל ההשקעה בביטחון בעת הזו היא השקעה בצמיחה- בכדי להבטיח הגעה של משקיעים , אנחנו צריכים לתת להם וודאות שאנחנו יודעים לבצר את הביטחון הלאומי שלנו. העולם נמצא בחוסר אזור גאו-פוליטי והרכיב הביטחוני יהפוך לשיקול דומיננטי בשאלת ההשקעה בעולם".
בהמשך, פירט על התכניות השונות שנמצאות בפיתוח: "עשינו תכנית בנדל"ן בגובה 2 מיליארד ש״ח. הוספנו עוד 200 מליון שקלים למסלול המהיר לסטארטפים ברשות החדשנות, ואנחנו נגבש תוכניות נוספות בהתאם לצרכים המשתנים. בנוסף אנחנו מגבשים תוכנית לשילוב חרדים בתעסוקה".
לסיום ציין סמוטריץ' כי "הנהגה כלכלית אחראית נחוצה כעת לצליחת האתגרים המצויים לפתחנו. בעת הזו חשוב מאוד לנהוג באחריות. אישור התקציב והתכנית המאזנת הם צעדים קריטיים – הם משדרים לציבור, לחברות הדירוג ולמשקיעים שישראל פועלת באחריות ויסייעו להבטיח יציבות".
תקציב המדינה הנוסף לשנת 2024, שאושר אתמול בקריאה ראשונה, כולל שורה של שינויים. ביניהם תוספת תקציבית חסרת תקדים של כ-55 מיליארד שקלים למערכת הביטחון, לצורך רכש של חימושים ואמצעי לחימה, תשלום עבור ימי מילואים, שיפור המוכנות בעורף ולצורך בניין הכח הצבאי. בנוסף, תוספת תקציב למשרד לביטחון לאומי לטובת גיוס כח אדם חדש, התעצמות והגברת רמת הכוננות במשטרה, ועיבוי מרכיבי הביטחון וכיתות הכוננות. תוספת למשרד הבריאות לצורך התמודדות עם העומס שהמלחמה מטילה על מערכת הבריאות הציבורית ולמתן מענה הולם לצרכי בריאות הנפש, שגברו בחדות מאז ה-7 באוקטובר. תוספת של למעלה מארבעה מיליארד ש"ח על מנת לאפשר את פינוי האוכלוסייה בקו החזית. תוספת לתקציב המוסד לביטוח לאומי כדי שיוכל לתת מענה מספק לנפגעי פעולות האיבה, למשפחות החטופים והפצועים וכן כדי לספק מענקי חזרה לעבודה, על מנת להחזיר את המשק למסלולו. תוספת למשרד הרווחה על מנת להתמודד עם הגידול באוכלוסיית הרווחה ובצרכיה. הקמת ותקצוב מנהלת תקומה, לשיקום ולפיתוח העוטף, וכן תקצוב מחדש של קרן הפיצויים, שנעשה בה שימוש נרחב לכיסוי נזקי המלחמה.
