ועדת הכלכלה קיימה היום (ד') לראשונה דיון נגד הסנקציות שהטילו ארה"ב, בריטניה וצרפת על מתיישבים ביהודה ושמרון, זאת על רקע החשש מצעדים דומים מצד מדינות אירופיות נוספות.
לפי הסנקציות האמריקניות והבריטיות, הוטלו הגבלות כלכליות על הבנקים של כמה מהמתיישבים, בהן הקפאת חשבונות בנק על ידי הבנקים הישראלים ומגבלות שונות נוספות. הסנקציות הצרפתיות כוללות רק איסור כניסה למדינה.
"תפקידנו כחברי כנסת להגן על אזרחי ישראל", הבהיר יוזם הדיון, ח"כ עמית הלוי. הוא ביקר את שיתוף הפעולה של הבנקים בישראל עם ההחלטה האמריקנית ואמר כי "כל בנק היה צריך לרעוד, לדון בכל ההחלטות, לעשות 5 ישיבות עם מפקח על הבנקים. זה חיים של בן אדם, מה זה, מה יעשו הילדים שלו? הכסף של הלקוח זה דבר קדוש".
עם זאת, הלוי הזכיר את הסיכון שעומדים בפניו הבנקים. "הבנק צריך לקבל החלטות שמשקפות יחס מאוזן בין הסיכון שהוא חשוף אליו לבין הפגיעה בלקוח. בנקים חשופים לסיכון. כל מקרה צריך להיות לגופו. הנשיא ביידן לא אמר בצו שלו שעל משפחת לוי להפוך להומלסים, לחיות ברעב, אז הבנקים אומרים את זה? הכנסת מחויבת לחוקק חוק שישפה את האזרחים, ייתן להם הלוואה עד שהסנקציה תוסר או שיתקיים הליך משפטי".

ח"כ אריאל קלנר מהליכוד התרעם גם הוא על הצעד של הבנקים. "אני לא חושב שמישהו פה יכול לקבל מציאות בלתי נסבלת של בנק ישראל ואחרים שאדם חף משפע שלא מתנהל נגדו שום הליך לא יכול יום אחד לקנות אוכל לילדים שלו. באיזו מדינה אנחנו חיים? גם בהוצאה לפועל נותנים לך התראות ומנסים להגיע איתך להסדרים".
ח"כ משה פסל מהליכוד הזהיר כי אם לא יימצא פתרון עכשיו, בעתיד יחולו סנקציות על כל המתנחלים ביהודה ושומרון ויבדקו חיילים שנלחמו בעזה. ח"כ צבי סוכות מהציונות הדתית אמר גם כן כי "זה מתחיל בינון לוי וממשיך לקצינים בכירים בצבא וראשי מועצות, ולכן אנחנו כאן כדי להבין איך מתמודדים עם הדבר הזה".
ח"כ עופר כסיף מחד"ש כינה זאת "הקוזק הנגזל", וציין כי שלח 20 מכתבים לשר הביטחון: "הזהרתי שאם לא יהיה טיפול הולם בפוגרומיסטים, תהיה בעיה". דבריו עוררו סערה; ח"כ לימור סון הר מלך מעוצמה יהודית כינתה אותו "שונא ישראל" וח"כ צבי סוכות אמר כי הוא "יעוף מהבית הזה".

סגנית המפקח על הבנקים, טלי קיסר, ציינה שהשימוש בסנקציות גבר בשנתיים האחרונות ומי שעובד עם גופים באותה מדינה המטילה סנקציות מחויב ליישם אותן. "בסופו של יום, זה במישור המדיני", אמרה קיסר. יו"ר הוועדה דוד ביטן שאל מה יעשה בנק ישראל אם מחר יחול הצו על כל תושבי יו"ש וח"כ פסל שאל מה יהיה אם מחר יחול הצו על כל חייל שנכנס לרפיח.
קיסר הודתה כי "נכון שעשויה להיות בעיה של כמות, ולכן זה במישור המדיני". עם זאת, היו"ר ביטן אמר כי הוא לא מוכן לשחרר מאחריות את בנק ישראל ולהגיד שהנושא הוא רק במישור המדיני. היא השיבה ש"המערכת הבנקאית הישראלית לא יכולה להיתפס ככזו שעוקפת סנקציות, זה יפגע במשק ובכלכלה".

ספיר לוי, אשתו של ינון לוי שחשבונותיו הוקפאו, סיפרה כי יש לה חמישה אחים ששניים מהם נפצעו – אחד במסיבת הנובה והשני בחאן יונס, וחזר ללחימה. "הוא נכנס לרשימת הסנקציות של בריטניה והוא אפילו לא יודע את זה, כי הוא בעזה", אמרה לוי. לדבריה, "הטענות נגדנו שקריות ונועדו להוציא אותנו מאדמתנו. לא יכול להיות שישוו אותנו לגורמי טרור ויקפיאו לי את החשבון בלי דיון. אני מבקשת שתגנו עלי ועל משפחתי. ברור שארה"ב לא תעצור בנו, אז מי הבאים בתור? החיילים? אנחנו קוראים לממשלה לפעול להסיר מעלינו את ההגבלות".
נציג בנק הדואר, זיו ברק, אמר כי הסיכונים שיש לבנק הדואר הם אותם סיכונים שיש לבנקים האחרים, והוסיף כי הבנק פעל בהתאם לכללים. סמנכ"ל משרד התקשורת ומנהל מינהל הדואר, אורן לביאן, אמר כי הבנק לא התייעץ עם המשרד: "קראנו על ההחלטה בעיתון ופנינו לבנק לבירור". נציגת הייעוץ המשפטי של משרד התקשורת, עו"ד פאידה זידאן, הוסיפה כי "אנחנו בוחנים את הסוגיה מול משרד המשפטים".
ביטן ביקש לבחון כיצד לאפשר בכל זאת למי שחשבונותיהם הוקפאו להשתמש בהוצאות מחייה, ואיך מטפלים בחשבונות משותפים. "מה נתנו להם, צו לעוני?", תהה היו"ר ביטן. "אנחנו מצפים מראש הממשלה ומהקבינט המדיני-ביטחוני, כולל שר החוץ, לטפל בעניין. זה לא רק בנק ישראל, למרות שהם יכולים לשפר את המצב לטובת העניין בלי לפגוע בסנקציות. גם האמריקנים לא יגידו שלא נאפשר להם מחייה".